בקרב מתנגדים לחוק הגיור עולה חשש כי חוק הגיור שיציג השר מתן כהנא (ימינה) ביום ראשון בוועדת השרים, יפתח פתח לבג"ץ לחייב רישום לנישואין לזוגות בני אותו מין או שאחד מבני הזוג אינו יהודי וכן הלאה.
סעיף 3 להצעת חוק "מערך הגיור, התשפ"ב-2022" של השר כהנא מכשיר את בתי הדין שיוקמו במסגרת מערך הגיור, לרשום לנישואין את המתגיירים שיתגיירו במערך הגיור ואף את הוריהם. הסעיף מגדיר את תפקידי מערך הגיור, כשאחד מתפקידי מערך הגיור יהיו "רישום לנישואין של מתגיירים והורים למתגיירים המבקשים להירשם במערך הגיור".
לטענת החוששים, הסעיף שמסמיך את בתי הדין שיוקמו במסגרת החוק לרשום כנישואים גם את הוריהם של הגרים, אינו תוחם את אופציית הרישום לנישואין רק לנישואין על פי דין תורה. זאת בשונה מ"חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953" הקובע כי "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה" וש"עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים".
ברור לכל כי רבני ערים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית לישראל, שרק הם יורשו להקים בתי דין לגיור במסגרת החוק של השר כהנא, לא יחלו לרשום לנישואין הורים של גרים שלא נשואים על פי דין תורה. אך החשש הוא שבגלל שהסעיף שמסמיך את מערך הגיור לרשום כנישואין את הורי המתגיירים אינו קובע כי הם צריכים להיות נשואים על פי דין תורה - בג"ץ יחייב את מערך הגיור לרשום אותם כנשואים במידה וידרשו זאת, שכן החוק קובע כי מערך הגיור מוסמך לרשום את הורי הגיורים כנשואים.
גורמים בלשכת השר כהנא ששוחחו עם ערוץ 7 אמרו כי החשש לא קיים, שכן בג"ץ לא יוכל להתערב ולקבוע לרושם הנישואין את מי לרשום כנשוי. הם ציינו מקרה בו רב עיר סירב לרשום לנישואין אדם שהתגייר במערך הגיור של הרבנות הראשית, אך בג"ץ לא התערב בהחלטה בטענה שאין זה מסמכותו להתערב בהחלטות מערך רישום הנישואין בישראל שהוא בסמכות בתי הדין הרבניים.
כמו כן הוסיפו הגורמים כי במידה ושהיועצים המשפטיים יגיעו למסקנה כי קיים החשש לעיל, הניסוח יתוקן על מנת לסתום את הפתח לרישום נישואין שלא על פי דין תורה.
נקודה נוספת שנטענת בקרב המתנגדים לחוק היא שכאשר חוק הגיור הופך את מערך הגיור למוסמך לרישום נישואין - הוא בכך מקים, בפעם הראשונה במסגרת חקיקה, מערך רישום נישואין חדש במדינת ישראל. חשוב לציין כי כבר היום בתי הדין לגיור מוסמכים לרשום את את המתגיירים כנשואים, אך זה היה במסגרת תקנות, והשליטה הייתה באופן בלעדי של הרבנות הראשית לישראל.
מלשכת השר כהנא נמסר בתגובה: "החוק קובע שמערך הגיור עובד על פי דין תורה, לראשונה בתולדות המדינה, לכן כלל לא ניתן להשיא בנישואין שאינן כדת משה וישראל והמחשבה כאילו בתי הדין יחתנו אזרחית, הזויה. לגופו של עניין, גם כיום בתי הדין לגיור מחתנים את הגרים וזאת כדי להקל עליהם את ההליך וכדי להצמיד את הליך הגיור לנישואין. מערך הנישואין הקיים של בתי הדין לגיור הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הנישואין של הרבנות והוא אף מחובר לאותה מערכת (שירת הים), זהו נוהל קיים והוא מעוגן גם בתקנות. בנוסף, החוק גם מקבע את ההוראה הקיימת למקרה בו זוג יהודים מגיירים ילד מאומץ/ פונדקאות ובית הדין דורש שהם יינשאו כדת משה וישראל כחלק מהליך הגיור של הילד המגוייר שלהם".
לקריאת טיוטת הצעת חוק מערך הגיור לחצו כאן