עם הבאתו של חוק הגיור להצבעה בועדת שרים לחקיקה שוחחנו עם הרב שאול פרבר, ממקימי מערך הגיור 'גיור כהלכה', על החוק והמאבק הציבורי שסביבו.
מדבריו של הרב פרבר עולה מסקנה לפיה אם רק יתכנסו הרבנים התומכים והרבנים המתנגדים למקום אחד ויקשיבו זה לזה ולנתוני האמת תתבטל ההתנגדות לחקיקה החדשה.
הרב פרבר מזכיר את המניע המרכזי שהוביל להקמת מערך 'גיור כהלכה', מציאת מענה לעולים ממדינות חבר העמים. "יש בתוכנו כ-450 אלף חסרי דת, שחלק ניכר מהם רוצים להתגייר ויש דרכים לעשות זאת לפי כל הפוסקים", קובע הרב פרבר ומספר על 16,000 פניות שהגיעו אל בית הדין ומתוכם גוירו 1600.
הנקודה העיקרית עליה שם הרב פרבר את האצבע כמרכזית הן במחלוקת והן במהפכה שמחולל החוק הוא היחס לגיורי קטינים. לדבריו ההלכה אינה מחייבת קבלת עול מצוות אצל קטינים המגיעים לגיור, אלא רק ווידוא שקיימת תשתית שתאפשר להם סיכוי לאורח חיים דתי בעתיד. תשתית זו יכולה להיות מעורבות בתנועת נוער, בית ספר דתי וכיוצא באלה. פתרון לסוגיית גיור הקטינים, משוכנע הרב פרבר ייתן מענה לעשרות אלפי משפחות שמעוניינות בגיור שכזה לילדיהן.
לשאלתנו אם מספרם של המתגיירים הקטינים אינו זעום, מאחר והמשפחות עלו לישראל לפני למעלה מ-13 שנה, אומר הרב פרבר כי אכן רובם המוחלט של העולים מבוגרים יותר, אך במבט קדימה אל עתידה של המדינה 20-30 שנה לעתיד יש למצוא פתרונות שימנעו מציאות בה בישראל יחיו מיליונים שאינם יהודים על פי ההלכה. עם זאת, הוא אומר, "אנחנו לא מתייאשים מהגדולים. אנחנו יודעים שהם לא יכולים לקבל כעת עול תורה ומצוות. אנחנו מחייבים כל מי שמעל גיל מצוות לומר אני מקבל על עצמי עול תורה ומצוות. אנחנו לא רוצים שמישהו ישקר וייכנס לעם היהודי מתוך שקר", מנמק הרב פרבר את ההחלטה להתמקד בגיורי הקטינים בשלב זה.
המציאות כעת, מוסיף הרב פרבר, היא שהרבנות אינה מאפשרת גיור קטין ללא גיורה של אמו, אך המציאות מחייבת ראייה רחבה שתיתן פתרון הלכתי למצב הקיים ו"לאפשר למשפחות שחשוב להם להתגייר בצורה כזו". להערכתו עשרות אלפי משפחות יבחרו באפשרות זו של גיור לילדיהם הקטינים בעוד הם עצמם לא יכולים להתחייב לשמירת קלה כחמורה. "אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה של כל 450 אלף העולים, אבל אם אנחנו יכולים לפתור את הבעיה על פי גדרי ההלכה לאותם קטינים בלי לחייב את הורים לעבור גיור שהם לא כנים אתו, נעשה זאת ונתקדם משם"
"רבני ערים כבר מגיירים בדרך הזו", מספר הרב פרבר ומציין כי נכון לעכשיו מדובר בגיורים שעדיין לא מוכרים על ידי הרבנות, אך אישור החוק יביא להכרה רשמית בגיורים הללו. האם המחלוקת לא תביא לכך שהמתגיירים כך ימשיכו להיות בלתי מוכרים על ידי הרבנות? הרב פרבר מזכיר לנו את היחס שהיה בעבר לגיורי צה"ל, יחס שהשתנה לחלוטין מאז הבג"ץ שהוגש בדרישה להכיר בגיורים הללו. קודם לאותו בג"ץ נטען שהרבנות לא תקבל את הגיורים הללו, ולעומת זאת כיום קיימת התייצבות של כל הפוסקים מאחורי גיורי צה"ל. להערכתו זה מה שיקרה גם במקרה הנוכחי, כאשר הרפש והטיט, כהגדרתו, המושלכים כעת בדיון הציבורי לא יהיו עוד והדיון יהיה ענייני יותר ואז "בעוד כמה שנים יבינו את חשיבות המהלך".
"הטוענים שמקבלים גרים ללא קיום מצוות לא מכירים את מה שקורה בבית הדין", קובע הרב פרבר ומספר כי בכעשרים השנים שהוא עוסק בתחום הוא לא מכיר מקרה אחד של גיור ללא קבלת עול מצוות.
לדבריו יש להכיר בעידן זה של קיבוץ גלויות כעידן חדש שבו העולם הרבני צריך לבחון את משמעות הסיפור הגדול של מדינת ישראל ובהתאם להפעיל אלמנטים הלכתיים ידועים ומוכרים. דוגמא לתמורות המתחוללות גם בעולם הגיור בעידן הנוכחי, מביא הרב פרבר מסוגיית הגיור של המעוניינים להתגייר לשם חתונה, מה שהרמב"ם שולל, אך כיום קיים על ידי הרבנות כחלק מ"הפעלת אלמנטים הלכתיים לצורך השעה ולצורך הדור".
בנקודה זו שאלנו את הרב פרבר האם עצם העלאת סוגיה זו של תמורות בעולם ההלכתי לנוכח משמעות קיומה של מדינת ישראל, לא עשוי להרתיע את הציבור החרדי המתנגד לציונות ומסרב לראות במדינה אתחלתא דגאולה, מה שדווקא יחזק את המתנגדים לחקיקת הגיור.
על כך משיב הרב פרבר ומזכיר את החלטת הרב אלישיב לפרוש בשנת 71' מבית הדין הגדול על מנת שלא להיות חלק מהתהליך הציוני, אך מאז השתנו הדברים ומועצת הרבנות הראשית, כמו גם בתי הדין עצמם, גדושים ברבנים מתוככי הציבור החרדי, ובכך הוא רואה עדות לשינוי התפיסה בציבור החרדי וקבלתם את המדינה ככזו השייכת גם להם. הרב פרבר מציין כי הוא שמח לראות את הציבור החרדי מקבל תקציבים מהמדינה ומשרות כפי שאירע גם לחסידות גור בשנים האחרונות.
מציאות זו, אומר הרב פרבר, מעניקה למדינה פוטנציאל גדול והופכת את הציבור החרדי ומנהיגיו לחלק מנושאי האחריות לעתידה.