בספריה הלאומית יתקיים השבוע כנס מיוחד לציון ארבעים שנה לפטירתו של פרופ' גרשום שלום, מגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה היהודית בעידן החדש.
על דמותו המיוחדת שוחחנו עם הרב דוקטור צבי לשם, מנהל אוסף גרשום שלום בספרייה הלאומית.
על הכנס עצמו מספר הרב ד"ר לשם כי בו יושם דגש מופחת על משנתו של פרופ' שלום אלא יותר בחקר הקבלה העכשוי של חוקרים צעירים, דוקטורים ואף דוקטורנטים שיעסקו בראשית הקבלה, הזוהר, החסידות ועוד, אם כי אין ספק שרוחו ודמותו של פרופ' שלום תהיה בחללו של הכנס.
בשיחתנו עם ד"ר לשם ביקשנו לחזור דווקא אל הגותו ומחקריו של פרופ' שלום והשינוי המשמעותי שהוביל בחקר הקבלה שעד אליו כמעט ולא נחקרה כענף אקדמי. בהקשר זה מזכיר ד"ר לשם כי לפני שלום הייתה קבוצת 'חכמת ישראל' שעסקה במדעי היהדות בגרמניה וניתחה את עולם הקבלה בהיבט ההיסטורי וחקר כתבי היד, בין השאר ידוע מחקרו של הרב ילינק שפרסם כתבי יד של הרב אברהם אבולעפיה. בקבוצה זו התעורר הויכוח סביב זהות כותב הזוהר תוך ניתוח לשון הזוהר בחלקים שונים שלו.
עוד מספר ומציין ד"ר לשם כי הקבלה הותקפה ב'חכמת ישראל' כאמונה תפלה, ודווקא עימות תקיף זה של חוקרי הקבוצה עם הקבלה עורר את גרשון שלום לחקור מה המיוחד שיש בקבלה, ומתוך כך החל לחקור בכלים מדעיים שהיו אז בידיהם לחקר התורה כולה.
לטעמו של ד"ר לשם גולת הכותרת של מחקרו של פרופ' שלום היא מיפוי הקבלה כולה מתוך ניתוח מדוקדק של מי כתב מה ומי הושפע ממי ובמה. זאת תוך שהוא מנתח את הקבלה המוקדמת, קבלת האר"י והלאה, ומתוך כך הראה פרופ' שלום את ההשפעה של כל תקופה על התקופה שבאה אחריה.
"הוא הוביל תפיסה שהיום רבים לא מסכימים איתה, אבל הוא רצה להגיד שהקבלה היא הלב הפועם של היהדות ובלי להבין אותה אי אפשר להבין את היהדות. לכן היה חשוב לו להנגיש את התפיסה הזו".
שאלנו את ד"ר לשם אם המגבלות ההלכתיות ששם העולם הרבני על לימוד קבלה, תנאי גיל ולימוד מוקדם בש"ס ובפוסקים, הפריעו לגרשם שלום להפיץ את תפיסתו בעולם בית המדרש של אותה תקופה. לשם פותח בתשובתו ומציין ש"המגבלה הזו לא הייתה מקובלת אצל כולם. הספרדים והחסידים לא קיבלו את ההגבלה הזו", ובאשר לפרופ' שלום הוא קובע שלו המגבלות הללו לא הפריעו. "הוא לא היה דתי רוב ימיו. הוא הגיע ממשפחה מתבוללת, ולמעט תקופה קצרה בנערותו הוא לא שמר מצוות. זה לא עניין אותו. הוא הגדיר את עצמו כהיסטוריון של הקבלה ולא כמקובל. הוא היה מעורב עם רבנים מסוימים בפולמוסים, בעיקר בשאלת מי חיבר את ספר הזוהר ובהמשך שאלת שבתאותו כן או לא של רבי יהונתן אייבשיץ. הוא היה מעורב בעולם הרבני, אבל כמי שבא מבחוץ".
בהקשר זה של השבתאות מעיר ד"ר לשם כי פרופ' שלום לא ראה בקביעתו שאדם מסוים היה שבתאי כינוי גנאי או ביטוי לביקורת, אלא עובדה היסטורית בלבד.
האם הקבלה אמרה לו משהו בהיבט האישי? "הוא היה אדם שמסתיר את עצמו. הוא לא רצה לגלות את עולמו הפנימי יותר מדי. הוא התנסה בתרגילי המדיטציה של רבי אברהם אבולעפיה וזה הביא אותו למצב תודעתי אחר, אבל הוא לא כתב על זה הרבה. הוא ראה בקבלה את מרכז היהדות, אבל אני לא חושב שהתחום השפיע על התנהגותו המעשית, אבל כן על השקפת עולמו. הוא ראה ניגוד בין הרבנות הממוסדת לבין המקובלים. הוא ראה בקבלה משהו חתרני מה שאנחנו בעולם הרבני לא רואים, אלא להיפך. אנחנו דווקא רואים בה שמרנות".
גרשם שלום התעסק פחות בפרקטיקה הקבלית והרבה יותר בתיאוריה ולכן שאלת היחס למיסטיקה יהודית כבעלת כוח ממשי לא העסיקה אותו. "הוא כתב על מאגיה יהודית, שדים ורוחות, אבל עיקר העיסוק שלו היה בפילוסופיה של העולמות העליונים ובפחות בפרקטיקות. כיום, לעומת זאת, אנחנו עוסקים הרבה יותר בפרקטיקות של המקובלים. האם הוא האמין שזה עובד? אני חושב שלא".
על בחירתו של פרופ' שלום להתמקד בחקר השבתאות אומר ד"ר לשם כי אכן יש מי שסבורים שהוא עסק בתחום זה יותר מדי וראה בפרק זה של ההיסטוריה היהודית מרכזי יותר מדי, ולהערכתו הסיבה לכך היא הציונות שבו. "הוא פחד שהציונות תהפוך לתנועה משיחית. זה הפחיד אותו. הוא אמנם ראה בתנועה השבתאית גם דברים טובים, כי ראה בה כמשפיעה על ההשכלה היהודית ועל יצירת רפורמה נגד הממסד הרבני, אבל הוא גם ראה בשבתאות סכנה וחשש שהציונות תהפוך למשיחיות. לכן הוא חיפש השפעות שבתאיות בכל מקום".
הכנס לציון ארבעים לפטירתו יהיה פתוח לקהל הרחב באתר הספרייה הלאומית בימין רביעי וחמישי. אירוע הפתיחה יתקיים ביום רביעי ויוקדש לאישיותו ומפעליו של פרופ' גרשם שלום, בהשתתפות פרופ' משה אידל ופרופ' יהודה ליבס, שניהם מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' רונית מרוז מאוניברסיטת תל-אביב.
ביום חמישי יתקיימו חמישה מושבים: המושב הראשון יוקדש לראשית הקבלה ומיסטיקה היהודית בימי הביניים; המשב השני יוקדש לספר הזהר; המושב השלישי יעסוק ב"מצפת ועד לשבתאי צבי"; המושב הרביעי יוקדש לחסידות ויוצגו בו שני מחקרים חדשים; על מספר דמויות נשיות בחסידות המאוחרת ומחקר נוסף על הניסיונות להעביר את קברו של ר' נחמן מברסלב מאוקראינה לארץ ישראל. המושב החמישי והאחרון יסכם את החידושים בהבנת ראשית הקבלה.