משנה לשנה הופכת רשת אורט ישראל מעורבת יותר בשדה החינוך הדתי־לאומי. כיום פועלים 21 מוסדות דתיים – ישיבות, אולפנות ותיכונים דתיים – תחת הגג הרחב שמספקת הרשת, ונהנים מהמצוינות שהיא מקדמת במגוון רחב של תחומים.
אחד המוסדות המרכזיים שבהם מורגש השינוי הזה הוא מדרשיית אורט נעם בכפר סבא, מוסד מכובד ובעל משמעות בציבור הדתי, שמנהליו מעידים על השדרוג שזכה לו מאז כניסתו אל הרשת.
הרב צבי מזרחי, ראש הישיבה, אומר: "מדרשיית נעם היא מוסד פורץ דרך בציונות הדתית, וגם ההתקשרות עם רשת אורט היא מהלך פורץ דרך. הרציונל מאחורי ההתקשרות מתמזג עם המצוינות שאפיינה את המדרשייה לאורך שנותיה בתחום התורני והכללי, וכדי להתקדם לעולם המדע והטכנולוגיה נוצר השידוך המבורך הזה.
"אנו מוצאים ברשת בתחום הלמידה הכללי מרחב אדיר של רעיונות, יצירתיות ומענה לאתגרי השעה. המדרשייה תכף בת שמונים, וגם רשת אורט לא צעירה. בדרך כלל שידוך בגיל כזה הוא מורכב", הוא מוסיף בחיוך, "אולם במקרה דנן הכול מתנהל ברוח מיוחדת, רעננה וצעירה ביותר".
אליקים שיוביץ, מנהל התיכון במדרשיית נעם, מספר לנו כי "כניסת הרשת גרמה לכמה שינויים משמעותיים. אורט היא רשת גדולה ומקצועית, יש לה סטנדרטים, והיא מעניקה ליווי אישי למוסד ולמנהל. יש לה מומחי תוכן כמעט בכל תחום שמלווים אותך לפי הצרכים, והכול על מנת להוביל את המוסד החינוכי קדימה".
איך השינוי בא לידי ביטוי?
"בכל נושא הבגרויות בעצם קפצנו בכמה מדרגות מאז שנכנסנו לרשת, עד שבשנים האחרונות אנחנו נמצאים כמעט כל שנה במאה אחוזי זכאות לבגרות. זה כמובן הרבה בזכות הליווי של הרשת. הדבר לא מובן מאליו, כי יש הרבה קשיים בדרך. לדוגמה, בתקופת הקורונה היינו צריכים ממש להחזיק תלמידים כדי שישמרו על מתח לימודי ויצליחו להגיע מוכנים לבגרות, וקיבלנו גם משאבים לשם כך.
"תחום חשוב נוסף הוא הצד הכלכלי והיציבות הכלכלית שהרשת מביאה איתה. אורט השקיעה תקציבים רבים במעבדות טכנולוגיות, בשיפוצים ובהצטיידות, ומרגישים את ההבדלים בין מה שהיה לפני שמונה שנים ובין המצב כיום.
"יש גם את התחום של מתמטיקה חמש יחידות", ממשיך שיוביץ למנות את השיפור בתנאים ובהישגים בעקבות ההצטרפות למשפחת אורט. "בשנים האחרונות עלינו לקרוב ל־50% מסך תלמידי המחזור שעושים בגרות ברמה הזו. הדבר דורש הרבה מאוד השקעה, גם מבחינת פיצול הכיתות לכיתות קטנות יותר כדי להגדיל את ההצלחה".
שיוביץ אומר שרשת אורט אפשרה שילוב שהפך את המדרשייה למוסד מבוקש אף יותר מבעבר. "בעיניי ההישג הכי חשוב הוא להיות ישיבה תיכונית פנימייתית ששומרת על האווירה הישיבתית, הקודש ולימוד התורה והגמרא, לצד לימודי חול ומגמות טכנולוגיות ברמה הכי גבוהה. היכולת לשלב את הכול הופך את המדרשייה לאבן שואבת לתלמידים. מבחינה תורנית, גאוותנו על כך שרוב מוחלט של התלמידים ממשיכים במוסדות של הציונות הדתית כמו ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ומכינות קדם־צבאיות".
כשמכוונים למצוינות זה אומר שהסינון מאוד גבוה ומי שציוניו נמוכים עלול לא לעמוד ברף של המקום?
"להפך, המדרשייה היא מקום שמתאים לא רק למצטיינים אלא לכל התלמידים. אנחנו שמחים שיש לנו מערך מסייע שכולל מורי שילוב, הוראה מתוקנת, סיוע בהתמודדות עם לקויות למידה. אנחנו שמחים לעשות כל שבידינו כדי לאפשר לכל אחד להיות חלק מהמדרשייה. לצד זאת, כמובן, אנחנו מטפחים מצוינות, וגם כאן יש שילוב בין הדברים", מוסיף שיוביץ ומסביר: "קורה שמגיעה משפחה שהילד הראשון שלה הוא מצטיין עם חמש יחידות במתמטיקה וחמש יחידות במגמה טכנולוגית ומוצא את מקומו אצלנו, ואז לפעמים באים ההורים עם הבן השני ואומרים, 'אולי לא כדאי שהוא יבוא אליכם, הציונים שלו פחות טובים, הילד יותר בעניין של מגמה הומנית'. אני אומר להם שאם הבן מעוניין ללמוד במדרשייה, לא תהיה בעיה. בעיניי זה חשוב מאוד חינוכית לתת מענה לכל מגוון התלמידים. מבחינתי, כל תלמיד שיוצא מהמדרשייה צריך לדעת שהוא מסוגל לעשות כל דבר".
ומה לגבי הצד התורני?
"רשת אורט אומרת שהיא יודעת שלמדרשייה יש אמירה תורנית ומסורת של דורות, ולכן לא נכנסת לתחומים הללו, אלא אם אנחנו מבקשים, וזה מיוחד ויוצא דופן בעיניי".
משדרגים את המוסדות, דואגים למורים ולתלמידים
אחת הישיבות הוותיקות ברשת היא ישיבת אורט בטבריה. ראש הישיבה, הרב גלעד מסינג, מונה שלוש נקודות מרכזיות שבהן שינתה הרשת את הישיבה באופן הכי משמעותי שיש.
"הנקודה הראשונה היא הפן הטכנולוגי. הרשת מעודדת ערכים של טכנולוגיה, המגמות מאוד התרחבו בישיבה בכל התחומים שקשורים לטכנולוגיה, בריאות והיי־טק", מסביר הרב מסינג. "הנקודה השנייה היא הערכים. אנחנו ישיבה תיכונית, הדגל שלנו הוא תורה ודרך ארץ, והרשת מאוד דוגלת בערכים של נתינה וחסד. הישיבה שלנו מאמצת את כל שורדי השואה בטבריה דרך פרויקט של אורט שנקרא 'מחוברים' – מלמדים אותם קצת טכנולוגיה, נותנים להם מחשב, מלמדים אותם איך להשתמש בו וכיצד לאט לאט לכתוב את סיפור חייהם.
"תמיד עסקנו בהתנדבות, אבל הצלחנו להעמיק את זה עוד יותר בשנים האחרונות. יש את פרויקט 'מילה טובה', שבו כל הרשת יוצאת בחודש אדר במבצע ומחלקת לכל עובדי העירייה, משטרת טבריה, עובדי הרפואה, לוחמי משמר הגבול שבאזור ואפילו הגננות - שוקולד עם ברכה, כדי להביע את ההערכה שלנו", הוא מוסיף.
הנקודה השלישית, מציין הרב מסינג, היא הפן התורני, שגם בו רשת אורט נותנת תמיכה וגב. "נותנים לנו מענה מאוד רחב להעצמת הצד התורני שלנו ואת הזהות הציונית־דתית – וזה לא מובן מאליו ברשת שרוב בתי הספר בה לא דתיים. יש לנו בית מדרש בישיבה ויש בו קבוצה של אברכים שלומדים עם התלמידים. בשנה הבאה אנחנו יוצאים לפיילוט שהחבר'ה שלנו יסיימו כמעט את כל הבגרויות בכיתה י"א, בדחיפה של הרשת, וכך בשנה האחרונה שלהם יקימו 'ישיבה בתוך ישיבה' – מין מכינה לחיים במסגרת פרויקט שנקרא 'שמיני משמעותי'. זה פיילוט ראשוני בארץ שבו יסיימו את הלימודים הרגילים באחת־עשרה שנים, ובשנה השתים־עשרה ילמדו תורה יותר שעות, יעשו את שביל ישראל, יעשו מסע לפולין, ילמדו על הזהות היהודית־תורנית ויחזקו אותה. וכך במקום להפוך את שנת י"ב לשנת דעיכה, שהחבר'ה כבר גמרו את כל הבגרויות והכול מתחיל להתפזר, זו תהיה השנה הכי משמעותית של הלימוד בחמ"ד, שנה לשם שמיים, בלי בגרויות, כל השכבה ביחד. זה נותן עוצמה גדולה. אנחנו מקבלים מהרשת הרבה מאוד כוח לחיזוק הזהות הציונית של התלמידים. רוב הבוגרים שלנו יוצאים לישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות והמכינות הכי טובות שיש".
וההשקעה הזו ניכרת גם בהישגים הלימודיים.
"עלינו באחוזי הזכאות לבגרות שלנו ל־90%, לאחר שהיינו לפני אי אלו שנים באזור ה־60%. בעבר היו הרבה מאוד תלמידים שעשו שלוש יחידות באנגלית ובמתמטיקה. היום אין אצלנו תלמידים שעושים בגרות באנגלית בהיקף של שלוש יחידות, אלא רק ארבע וחמש - כולל מי שהכי מתקשה. אנחנו מנגישים להם את הנושא עד שהם מצליחים בו.
"גם במתמטיקה הצלחנו להגיע למצב שאחוזים הולכים וגדלים בוחרים לעשות בגרות של ארבע וחמש יחידות. יש עדיין כשליש מהתלמידים שעושים בגרות של שלוש יחידות, אבל יש שאיפה שבאה מתוכם להצליח יותר ולאתגר את עצמם יותר.
"רשת אורט ישראל יודעת לא רק להציב יעדים, אלא, באמצעות המפקחים, לתת לנו את כל הכלים והאפשרויות כדי שנוכל יחד עם התלמידים להגיע להישגים וליעדים הללו".
אז לא רק התלמידים, אלא גם המורים, נהנים מהמטרייה הרחבה של אורט.
"בוודאי. רשת אורט דואגת מאוד להעצמה לצוות החינוכי, לקדם את המורים ברמה האישית וברמה הקבוצתית. לכן מורים נשארים כאן לשנים רבות ולא רוצים לעזוב, אלא אם הם מתקדמים - לאחרונה אחת המורות עזבה כדי להיות מנהלת בית ספר. הדבר הזה מבטיח המשכיות חינוכית מעולה", הוא מסכם בשביעות רצון.
גם תיכון אורט פלך בנים בירושלים הוא ותיק ברשת אורט. המנהל, שלום וייל, מספר כי עצם השינוי בכך שמוסדות דתיים נכנסים תחת כנפיה של הרשת הוא ברכה גדולה בעיניו.
"בשנים הראשונות כשנכנסתי הייתי אחד המנהלים הדתיים היחידים ברשת, אבל היום המצב אחר. מפגש של מנהלים דתיים ברשת אורט כולל מנהלים רבים. אורט יצרה שינוי דרמטי. כשנכנסתי לנהל במסגרת הרשת, לפני תשע שנים, הרבה מאוד מעמיתיי במגזר הדתי הרימו גבה. היום הם מבררים כיצד הם עצמם יוכלו להתחבר לרשת".
כמנהל ותיק יחסית, איזה הישג משמעותי הושג בזכות החיבור לאורט?
"אנחנו זוכים עכשיו בפרס החינוך הדתי הארצי, וזו אמירה שיש לרשת אורט חלק משמעותי בה. בנוסף, הישגי בית הספר הם מהטובים בארץ, ובאחת השנים האחרונות אף דורגנו בין עשרת בתי הספר המצטיינים בארץ. בזכות רשת אורט, כבר כשבע שנים אנחנו בית ספר מאוד מתוקשב וברמה טכנולוגית מאוד גבוהה, והדבר כמובן סייע לנו מאוד בהתמודדות עם המצב שיצרה הקורונה".
וייל מציין כי אורט הכניסה לרבים מהמוסדות הדתיים שפה מתקדמת יותר מבחינה טכנולוגית. "עד לפני לא הרבה שנים, השפה הטכנולוגית הצטיירה בחינוך הדתי כמשהו שלא מתאים כל כך, ועולם מתוקשב נחשב לגורם שמסיח את הדעת מהלימוד בספרים ובטקסט הכתוב. אני חושב שבעקבות החיבור לרשת אורט, שמובילה בתחום התקשוב והטכנולוגיה, אנחנו מדברים היום בשפה הזו. במהלך הקורונה הגיעו לכאן בכירים במשרד החינוך כדי לראות איך עושים את זה נכון עם המערכות האלה. גם מבחינת החינוך הטכנולוגי אנחנו נמצאים במקום גבוה מאוד במגמות שונות, ובהן מגמת ביו־רפואה שעוסקת במחקר.
"תקשוב בעולם הדתי הוא סוגייה מורכבת, ואנחנו מוכנים להתמודד עם המצב הזה: אצלנו בבית הספר לכל תלמיד ולכל מורה יש לפטופ עם ווי־פיי גבוה, ומצד שני יש סינון, והטלפונים נעולים בכספת במהלך היום, כשטלפון ציבורי עומד לרשות התלמידים. אנחנו במקום שיודע לשלב את השפה הטכנולוגית עם השפה הדתית המודרנית", הוא מסכם.
חתירה למצוינות והגשמת חלומות
ישיבת אורט במעלות היא אחת הישיבות הצומחות בזכות כניסתה של הרשת. הרב אלעד ברוך, ראש הישיבה, מספר כי "רשת אורט היא אוזן קשבת לכל הצרכים שלנו. הם מאוד יסודיים, ומלווים גם במובן החינוכי־פדגוגי וגם במובן התקציבי. יש מפקח מטעם הרשת שמלווה אותנו ומסייע לנו בכל דבר ועניין על הצד הטוב ביותר".
היכן אתה מרגיש באופן המשמעותי ביותר את השפעתה של הרשת?
"קודם כול - במגמת הצמיחה. בזכות הרשת היינו יכולים להכיל כאן 220 תלמידים, ובתוך שנתיים אנחנו כבר עם יותר 300. אנחנו נמצאים, בתמיכת אורט, בהליך בנייה של בית מדרש בהיקף של 1,000 מ"ר. אנחנו נמצאים ברשימת בתי הספר שיש להם מצוינות בבגרות. יש לנו פרויקט משותף עם ישיבת ההסדר במעלות שבו התלמידים הולכים ולומדים בכל שבוע עם בחורי הישיבה. הקורונה מעט עצרה את זה, אבל נחזור לסדר הזה בקרוב.
"הישיבה צומחת וגדלה. כרגע רוב התלמידים מגיעים מאזור הגליל, ואנחנו רוצים לגדול עוד ולאפשר גם לתלמידים ממקומות מרוחקים יותר ללמוד איתנו. בזכות אורט יש לנו 'אבא ואימא' בכל עניין. הרשת יודעת לתת את המענה - הן ברוח והן בחומר".
גם ישיבת אורט מערב השומרון באלקנה היא חדשה יחסית ברשת. ראש הישיבה, הרב אהוד סט, מעיד כי "הכניסה לרשת אורט הכניסה הרבה סדר וארגון גם בצד הפדגוגי וגם בצד המינהלתי, וזה מהווה בסיס טוב להרבה עשייה בכל התחומים: בתחום הפדגוגי, בתחום הערכי וגם בלימודי הקודש, כדי לעזור לכל מנהל להגשים את החלום שלו.
"בנוסף, הרשת הכניסה מאוד למודעות את נושא הטכנולוגיה והחדשנות, כך שמעבר לתעודת בגרות טובה, תלמיד צריך לצאת ממערכת החינוך כשהוא בעל ידע טכנולוגי שיקדם אותו בחיים ויהיה הכי עדכני. הרשת, בכל מיני מיזמים, בונה קומה נוספת חינוכית בחיבור בין הצד החינוכי לעולם שאיתו יתמודדו התלמידים בעתיד. יש תוכנית של הוראת חדשנות ויזמות בכיתות ח' וי' שבה התלמידים מתמחים במיומנויות הללו תוך מפגשים עם יזמים בתחומים שונים, כדי לעודד אותם להכיר כמה שיותר את העולם שבחוץ ולעודד אותם לחשיבה ולפיתוח כישורי חיים".
וכל הפרמטרים האלה משפרים גם את הישגי התלמידים?
"הישיבה עומדת על 100% זכאות לבגרות, ובשנה שעברה 46% מהתלמידים ניגשו לחמש יחידות במתמטיקה ו־32% מתלמידי הישיבה סיימו את הבגרות בהצטיינות. כל זה לאור העבודה השיטתית והמסודרות מבחינה פדגוגית, כך שכל תלמיד מקבל בדיוק את מה שהוא צריך כדי להביא אותו למיצוי היכולות. אנחנו רואים שהעבודה השיטתית, בחסות רשת אורט, מביאה איתה תוצאות ברורות, וההישגים של כל הלומדים נמצאים במקום מאוד גבוה".
ואתם לא שמים דגש רק על הטכנולוגיה, אלא גם על בניית האישיות.
"נכון, שמנו לעצמנו כיעד שכל תלמידי הישיבה יסיימו את הלימודים עם תעודת בגרות חברתית מצטיינת. יש פרויקט של מעורבות חברתית של משרד החינוך, שאפשר לסיים אותו באופן רגיל ואפשר כמובן גם לסיים בהצטיינות, כלומר, לתת יותר שעות למען הקהילה והחברה. מבחינתנו אנחנו מעודדים כל תלמיד בישיבה להתנדב עוד, והם ממשיכים לעשות זאת לא רק בכיתה י"א אלא גם בכיתה י"ב, מתוך הבנה שאנחנו מחנכים את הילדים שלנו להיות אנשים משמעותיים שמודעים לכלל ופועלים למען עם ישראל. אנחנו גאים בהצלחה בתחום הזה.
"גם בהכוונה של התלמידים שלנו למסגרות המשך יש הצלחה גדולה: למעלה מ־80% מתלמידי הישיבה ממשיכים למסגרות תורניות כמו ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ומכינות, והנתון הזה רק הולך ועולה".
מה אתה מרגיש שקיבלת מהרשת כמנהל?
"באורט מבינים שהמנהל יודע מה נכון וטוב, והם מסייעים לקדם את התפיסות, האמונות והרצונות של המוסד החינוכי. נניח, בתחום העצמת הקודש, רצינו לפתוח תוכנית תגבור - והרשת אפשרה לנו לממש את התוכנית והעניקה את התנאים שהישיבה הייתה זקוקה להם לשם כך.
"בנוסף, מאז שהרשת נכנסה נפתחו שתי מגמות טכנולוגיות חדשות בישיבה - אלקטרוניקה והנדסת תוכנה - וכעת למעלה מ־50 אחוזים מתלמידי הישיבה בוחרים במגמה טכנולוגית נוסף על המגמות האחרות, וזה קורה בזכות הרשת".
הרב סט מוסיף כי "רשת אורט גם הכניסה את שיטת העבודה הנכונה, עם מעקב פרטני וצמוד אחרי כל תלמיד ותלמיד במקום שהוא נמצא בו, כדי לתת לו את הכלים המיטביים להתקדם - גם ברמה הרוחנית וגם ברמה הפדגוגית. יש לנו הרבה ישיבות שעוסקות בפרט ובהצלחה של התלמיד הבודד כדי לדחוף את כולם יחד קדימה".
21 מוסדות חינוך, יותר מ־9,000 תלמידים
צביקה פלג, מנכ"ל רשת אורט ישראל, מבהיר כי המילה האחרונה במהפכה שהובילה הרשת בחינוך הדתי תוך זמן קצר, טרם נאמרה.
"תוך תקופה קצרה של כמה שנים הגענו ל־21 מוסדות של הציונות הדתית, גם ישיבות תיכוניות וגם אולפנות, עם יותר מ־9,000 תלמידים, וזה אומר הכול. הנהירה לרשת אורט ישראל מצד הרשויות היא גדולה, ולאחרונה קיבלנו עוד ישיבה תיכונית ואולפנה ביבנה, ואולפנה נוספת בנהריה".
מה מייחד לדעתך את הרשת במגזר הדתי על פני רשתות אחרות?
"ללא ספק ההישגיות שלנו, האיכות, היכולת להשקיע גם במדע ובטכנולוגיה וגם בהטמעת מגמות חדשניות, מגמות כמו הנדסה ביו־רפואית, רובוטיקה, סייבר ואחרות, וכן היכולת שלנו לפתח מרכזי חדשנות, לפעול ללמידה רב־שכבתית ולייצר אווירה של סטארטאפ, להפגיש בני נוער עם סטארטאפיסטים. יש לנו פרויקט שבמסגרתו אנחנו עובדים יחד עם חממות של סטארטפים - הם באים לפגוש את התלמידים, והתלמידים גם הולכים לפגוש אותם.
"השילוב הזה יוצר אווירה שבה מצד אחד כל הנושא הרוחני והדתי הוא משמעותי בעינינו מאוד, אנחנו לא מתערבים בעולמות התוכן של הרבנים, אלא בדיוק הפוך: נותנים את כל חופש הפעולה לרבנים ולמורים התורניים, ומצד שני אנחנו יודעים לבוא ולהטמיע את היכולות שלנו במקצועות הכלליים בתחומי המדע והטכנולוגיה. אני חושב שגם הציבור הדתי כבר הבין היטב שהעתיד נמצא במקצועות ההיי־טק, המדע, הטכנולוגיה והרפואה, וזה מה שמביא אותנו להוביל בהישגים ובמצוינות במגזר הזה - ואני אומר את הדבר בגאווה גדולה מאוד".
יש עוד פניות מצד מוסדות חינוך שרוצים להצטרף?
"בהחלט, יש המון פניות. אנחנו פועלים באופן הדרגתי ובמינון נכון, כי מדובר בהשקעות גדולות. אנחנו מוצאים בתי ספר שאין להם מעבדות בסיסיות למחשבים או למדע וטכנולוגיה, ומשקיעים מיליוני שקלים בבתי הספר האלה. צריך לראות איך המדרשייה בכפר סבא פורחת, והרבה אנשים עוד לא יודעים שהמוסד המאוד חשוב הזה הוא חלק בלתי נפרד מהרשת שלנו, עם רמה רוחנית מאוד גבוהה לצד מצוינות במדע וטכנולוגיה. צריך לראות איך הישיבה התיכונית בעפולה הגדילה משמעותית את כמות התלמידים שלה. התלמידים מצביעים ברגליים וזה דבר נפלא.
"הצלחנו ליצור אמון של הציבור הדתי ברשת אורט ישראל. בהתחלה היו מי שקראו לנו 'הרשת החילונית', ואני זוכר שהייתי צריך לבוא להסביר את זה להורים, שאנחנו רשת חינוך לכולם. והיום יש ברוך ה' נהירה וביקוש מאוד גדול, ואני גאה ברשת שלנו שהצליחה לייצר את המצב הזה".