נשיא רוסיה פוטין חותם על הכרה בעצמאות המחוזות הבדלניים באוקראינה
נשיא רוסיה פוטין חותם על הכרה בעצמאות המחוזות הבדלניים באוקראינהצילום: סוכנות הידיעות ספוטניק

כפי שהיה צפוי בשבועיים האחרונים, המתיחות בין רוסיה לאוקראינה התקדמה שלב נוסף, ולמעשה מציבה את העולם כולו על סף מלחמה נרחבת במזרח אירופה. לאחר שעדכוני המודיעין במערב התריעו מפני פלישה לאוקראינה כבר בלילה שבין שלישי לרביעי בשבוע שעבר, מה שלא קרה לבסוף, השבוע הפלישה לאוקראינה החלה.

לפלישה היו כמה שלבים. הראשון, דיווחים על מתקפות של הצבא האוקראיני על העיר דונייצק, העיר הבדלנית במערב אוקראינה שהכריזה על עצמאות כבר לפני שמונה שנים. לפי הדיווחים, שיצאו כמובן מרוסיה, נהרגו במתקפות הללו כעשרה אזרחים. אוקראינה כמובן הכחישה כל קשר להפצצות בדונייצק, כשההערכות במערב הן שמדובר בכוחות רוסיים שהתחזו לאוקראיניים כדי לדרדר את המצב ולספק עילה למלחמה. עוד לפני המתקפות הזהירו במערב שרוסיה תנקוט בדיוק בצעדים אלה.

רוסיה אכן ניצלה את ההפצצות. אחרי שבשבוע שעבר הפרלמנט הרוסי, הדומה, הכיר בעצמאות הרפובליקה העממית של דונייצק והרפובליקה העממית של לוהנסק, שני חבלי הארץ הבדלנים שהכריזו על עצמאות כבר לפני שמונה שנים, השבוע הכיר בעצמאותן גם פוטין.

"אין לאוקראינה זכות קיום"

במהלך נאום של כשעה הסביר פוטין ארוכות את מניעיו ואת יעדי מהלכיה האחרונים של רוסיה. עוד לפני שהודיע על הכרה רשמית בעצמאות חבלי הארץ הללו, אמר פוטין את מה שבמערב סירבו להבין: "אוקראינה היא בשר מבשרנו, דם מדמנו", והוסיף כי שתי המדינות הן למעשה עם אחד עם שפה, תרבות, היסטוריה ודת אחת. למעשה, אמר פוטין בנאומו, לאוקראינה אין זכות קיום כמדינה עצמאית.

עוד הוסיף פוטין כי אוקראינה המודרנית הוקמה למעשה עקב טעויות שעשה מייסד ברית המועצות ולדימיר לנין, וכך גם סטאלין יורשו, שהעבירו שטחים רבים מ"האדמות הרוסיות" לשליטה אוקראינית. "אין דרך לייפות זאת" אמר הנשיא הרוסי, "לנין וסטלין עשו טעויות".

בבואו להרחיב על הטעויות אמר פוטין כי "ב־1922, בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר, נוצרה ברית המועצות. זה לא בר־קיימא לשמר את המבנה הפדרטיבי שלה, היא התבססה על דיקטטורה וטרור אדום ושלטון ריכוזי. היא לא הביעה את האופי ההיסטורי של האומה".

האמירה של פוטין כי המבנה של ברית המועצות לא הביע את האופי ההיסטורי של האומה, והאזכור של רוסיה הצארית, הם למעשה תיאור שורשיו של הסכסוך הרוסי-אוקראיני שעליו הרחבנו בגיליון הקודם. הסכסוך הזה נע על שני צירים שונים. הראשון הוא הציר ההיסטורי, שכן שני העמים אכן הגיעו מאותו שבט סלאבי וחיו תחת אותה מדינה שבירתה הייתה קייב, כיום בירת אוקראינה, שהוקמה לפני יותר מאלף שנה תחת השם רוס של קייב. אלא שבמהלך השנים קייב נכבשה על ידי שורה של עמים, לצד תהליכי ירושה שפוררו את הנסיכות הבולטת במדינה והעבירו את מרכז הכוח למוסקבה.

הפיצול הזה בין רוסיה העצמאית והמתחזקת ובין קייב הכבושה הוביל לכך ששני הצדדים פיתחו זהות לאומית נפרדת, וגם השפה של שני העמים השתנתה. בתקופת שלטון הצאר הרוסי רוסיה כבשה שוב את אוקראינה, וראתה בכך איחוד מחודש של שתי המדינות, אך בצד האוקראיני ראו בזה כיבוש נוסף שאינו שונה מכיבושים אחרים שעברה המדינה. לאור ההיסטוריה השונה של שני העמים הללו במאות השנים האחרונות, התפיסה הרוסית שרואה ברוסיה ואוקראינה מדינה אחת נדחית על ידי הרוב המוחלט של אזרחי אוקראינה.

הציר השני של הסכסוך קשור באופן הדוק לימי ברית המועצות. שכן בעוד פוטין מדבר על הטעויות שביצעו לנין וסטאלין שיצרו את אוקראינה המודרנית, במציאות סטאלין רדף את העם האוקראיני והרג כעשרה מיליון אוקראינים לאורך השנים, כולל התושבים הטטארים של חצי האי קרים, ששייך לאוקראינה אך סופח לרוסיה לאחר המלחמה ב־2014. הסלידה האוקראינית מברית המועצות והרצון להתרחק מהשפעה רוסית היא עד היום הגורם העיקרי במדיניות האוקראינית הרשמית להתקרב למערב. המדיניות הזאת כוללת סעיף בחוקת המדינה שמחייב את אוקראינה לפעול כדי להצטרף לנאט"ו, צעד שפוטין ורוסיה אינם מוכנים לאפשר.

אוקראינה נערכת למלחמה

לאחר הנאום של פוטין ניתנה הוראה לכוחות הרוסיים להיכנס לשטח המחוזות הבדלניים במטרה "להגן על המדינות מפני תוקפנות אוקראינית". בנוסף לכך, ההכרה של פוטין בעצמאות המחוזות אינה מתייחסת רק לשטח שנמצא כיום בשליטתם אלא לכל חבל דונבאס, שחלקו הגדול נמצא תחת שליטת אוקראינה. על פי הערכות גורמי המודיעין במערב ההכרה הנרחבת שכוללת שטחים שנמצאים בשליטת אוקראינה נועדה לספק לצבא הרוסי תירוץ לבצע פלישה מלאה לתוך אוקראינה. ביום שלישי השבוע קרא פוטין לפירוקה של אוקראינה מנשק. תמונות הלוויין מהיממה האחרונה מראות על עוד ועוד כוחות שנכנסים לדונייצק וללוהנסק.

התגובות שנשמעו באוקראינה לנאומו של פוטין היו חריפות למדי. מיד לאחר הנאום עלה נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי לנאום משל עצמו, ובו אמר שאוקראינה "לא מפחדת משום תרחיש, ולא חייבת שום דבר לאף מדינה אחרת", כשאת החלק האחרון אמר כתגובה לטענות פוטין על "כפיות הטובה האוקראינית". ביום רביעי השבוע הודיע זלנסקי כי לנוכח המצב נשלח צו מילואים לכל בני הגיוס מגיל 18 ועד גיל 60 למשך זמן של שנה. על פי הדיווחים מאוקראינה, תורי ענק נרשמים ביממה האחרונה בלשכות הגיוס בקייב.

עוד קודם לכן נציגי המדינה ברחבי העולם העבירו את המסר האוקראיני בכל במה שניתנה להם. שר החוץ האוקראיני אמר בפגישה עם מזכיר ההגנה האמריקני הגנרל אוסטין כי "אנחנו מעדיפים דיפלומטיה, ולא רוצים מלחמה, אבל לפעמים דיפלומטיה היא הגנה (בעזרת כוחות צבאיים, א"מ). אם נצטרך, נגן על מדינתנו בעזרת נשק. אין לנו ברירה, זאת המדינה שלנו. אוקראינה חזקה - זה מה שיבלום את פוטין". האמירה של שר החוץ מגיעה לאחר הטון החריף אך נטול המעשים בפועל שהמערב משתמש בו נגד רוסיה, שמתבטא בעיקר בסנקציות כלפי הרוסים.

בנוסף לכך, סגנית ראש ממשלת אוקראינה לשעבר, איוונה קלימפוש־צ'ינצזדה, אמרה לערוץ 4 הבריטי כי "אוקראינה ערוכה לכל תרחיש" והוסיפה כי "פוטין לא יעצור באוקראינה אלא ימשיך כדי להגשים את כל האג'נדה המטורפת שלו". חבר הפרלמנט האוקראיני וולנטין נליבייצ'נקו, מי שהיה ראש שירותי הביטחון האוקראינים בזמן המלחמה בקרים, אמר לחדשות 13 כי "פוטין אמר את מה שכולנו ידענו וחיכינו לו כבר שמונה שנים. לאוקראינה יש את היכולת ויש את הרצון להגן על המדינה שלנו ולשמור על ביטחונה".

המערב מסתפק בסנקציות

לא רק אוקראינה הגיבה לצעדים מהקרמלין, אלא המערב כולו. אלא שתגובת המערב התקבלה באכזבה קשה בקייב, לאור חולשתה. במשך כמעט יממה חיכה העולם כולו לנאומו של הנשיא ביידן בנושא. באוקראינה קיוו לשמוע שארצות הברית תשלח כוחות צבאיים להגנה על ריבונותה של אוקראינה, כפי שהתחייבה במזכר בודפשט שהוביל להתפרקותה של אוקראינה מנשק גרעיני. אלא שביידן אמר בדבריו שארצות הברית "תגן על כל פירור אדמה של חברות נאט"ו" ואף הדגיש במיוחד שההגנה הצבאית שארצות הברית תספק היא לחברות נאט"ו בלבד. אוקראינה, כאמור, אינה חברת נאט"ו. משמעות הדברים היא שארצות הברית אינה מתכוונת למנוע באמצעים צבאיים את כיבושה של אוקראינה.

במקום זאת הודיע ביידן כי יקדם את הכוחות האמריקניים שכבר מוצבים באירופה לכיוון מדינות הקצה של ברית נאט"ו - פולין, אסטוניה, ליטא ולטביה, במטרה למנוע פלישת כוחות רוסיים גם למדינות אלו. ומה באשר לאוקראינה? למדינה שנמצאת תחת הסכנה המיידית ביותר לכיבוש רוסי מציע ביידן סיוע בכסף ובנשק. בנוסף לכך הודיע ביידן על הטלת סנקציות נגד רוסיה.

מי שתקף את מהלכיו של ביידן הוא נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ, שאמר בריאיון כי בתקופתו פוטין לא היה מעז לעשות מהלכים כאלה ושחוסר התגובה של ביידן הוא אירוע עצוב במיוחד. באותו ריאיון החמיא טראמפ לפוטין ואמר כי מדובר בטקטיקן גדול.

עוד קודם לנאומו של ביידן החל המערב להטיל סנקציות על רוסיה. המדינה שהטילה את הסנקציות החריפות ביותר היא גרמניה, שביטלה את פרויקט צינור הגז הרוסי נורדסטרים 2, שנועד להזרים גז מרוסיה לאירופה כולה. מדובר בפרויקט אסטרטגי לכלכלה הרוסית שעלה מיליארדים לפוטין. בתגובה למהלך איים דימיטרי מדבדב, נשיא רוסיה לשעבר וכיום סגן ראש מועצת הביטחון הרוסית, כי רוסיה תעלה דרמטית את מחירי הגז. יש לציין כי מערב אירופה תלויה במידה רבה בהזרמת הגז הרוסי על מנת לחמם את היבשת בחודשי החורף הקשים.

גם האיחוד האירופי הטיל על רוסיה סנקציות בדמות הגבלות על בכירים בממשל הרוסי. נכון לזמן כתיבת שורות אלו לא ברור האם מדובר רק בהקפאת נכסים או גם באיסור תנועה. כמו כן, גם מספר האנשים שהוטלו עליהם הגבלות לא ברור, ועשוי לכלול את כל מי שהצביע בפרלמנט הרוסי בעד הכרה בעצמאות החבלים המורדים.

מי שדיברה בשפה הקשה ביותר אך הטילה את הסנקציות הקלות ביותר היא בריטניה. בהודעה של שרת החוץ הבריטית ליז טראס נאמר שבריטניה מטילה מגבלות על שלושה מקורבים לפוטין וחמישה בנקים משניים של רוסיה. התגובה הבריטית זכתה לביקורות רבות, כולל בבריטניה עצמה, כאשר האופוזיציה בפרלמנט תוקפת את הצעדים הרכים שננקטים במשבר. ביום רביעי, לאחר שנשאלה על כך במפורש, אמרה טראס כי אומנם יש מגבלות על כמה מקורבים לפוטין, אך אין למפלגתה שום כוונה להחזיר כספים שתרמו להם בכירים רוסים, שכן הכספים הללו הועברו למפלגה השמרנית כחוק.

איומי הסנקציות אינם מותירים רושם עמוק במיוחד על רוסיה, שכן שורה ארוכה של סנקציות מוטלות עליה כבר שמונה שנים, מאז הפלישה הרוסית לחצי האי קרים. בנוסף לכך, כבר שנים ארוכות מכין פוטין את הקרקע למהלך הנוכחי, ובמהלך השנים הוא צבר יותר מחצי טריליון דולרים כדי לאפשר למדינתו להתמודד עם הסנקציות הכלכליות של המערב. יש לציין שבשביל פוטין, כפי שהוא אמר בעצמו בנאומו, מטרת המלחמה אינה להשיג רווח כלכלי או אפילו להרחיק את נאט"ו מהגבול הרוסי, אלא "להשיב את רוסיה לגדולתה".

תגובה ישראלית מגושמת

גם בישראל הגיבו לאירועים באוקראינה, אך בצורה מגושמת למדי. זה התחיל בדברים של שר החוץ יאיר לפיד, שאמר שישראל תצטרך להצטרף לסנקציות אמריקניות על רוסיה עוד לפני שארצות הברית הטילה את הסנקציות הללו. אחריו דיבר שר התפוצות נחמן שי ואמר: "נשתדל להימנע מלהגיע למקום הזה. אני מניח שישראל תלך עם המחנה היותר קרוב אליה, מדינות המערב. הנאמנות שלנו היא קודם כול לארצות הברית". שתי האמירות הללו נאמרו למרות שראש הממשלה בנט ביקש לא להתבטא בנושא עקב הרגישות הגבוהה שלו, שמורכבת הן מהעובדה שרוסיה היא שחקן מרכזי בסוריה, והן מהעובדה שישנן קהילות יהודיות גדולות במיוחד ברוסיה ובאוקראינה. ביום שני השבוע, במהלך ישיבת הסיעה של ישראל ביתנו, תקף שר האוצר ליברמן את לפיד ונחמן שי: "אף אחד לא ביקש מאיתנו עצות והערכות מצב. אנחנו צריכים לחשוב מה טוב לישראל, ולישראל טוב לשמור על שקט בנושא ולהתמקד בשיחות הגרעין בוינה".

באופן רשמי ישראל המתינה עם התגובה עד יום רביעי בבוקר, צעד שהוביל לאכזבה של אוקראינה, שכן ישראל הייתה היחידה במערב שלא הגיבה מיד לאחר נאום פוטין על ההכרה בעצמאות המחוזות הבדלניים. גם בהודעה שכן יצאה לבסוף ניסתה ישראל להלך בין הטיפות ולא להרגיז במיוחד את פוטין, כשרוסיה לא הוזכרה בה כלל: "ישראל שותפה לדאגה הבינלאומית מהצעדים במזרח אוקראינה. ישראל תומכת בשלמותה הטריטוריאלית ובריבונותה של אוקראינה, וערוכה להעביר לאוקראינה סיוע הומניטרי מיידי".

הימים והשבועות הקרובים צפויים להיות דרמטיים במיוחד במזרח אירופה. ראש ממשלת אוסטרליה אמר ביום רביעי כי לפי הערכות של גורמי המודיעין של מדינתו רוסיה צפויה לפלוש לאוקראינה באופן מלא בתוך 24 שעות. אוקראינה מצידה מתכננת לעשות ככל יכולתה כדי למנוע את כיבושה, עם או בלי סיוע מהמערב.