ישיבת נוף הגליל
ישיבת נוף הגליל צילום: מתנאל בן גיגי

בכל ישיבה יש לשבת אופי מעט שונה, בכל ישיבה יש לשבת קסם משלה. במדור הזה אנחנו מנסים כל שבוע לתת הצצה לשבת המיוחדת של ישיבה אחרת, והשבת אנחנו עם ישיבת ההסדר בנוף הגליל

"כל יום שישי בבוקר היינו לוקחים כלי נגינה והולכים ל'קבלת שבת' במרכז המסחרי 'רסקו' שנמצא ליד הישיבה" נזכר בוגר הישיבה שמעון מצגר, "היינו מנגנים שירי שבת, ניגונים שמחים, מניגינות מרגשות, החל משירי סוכנות ועד ללחנים מודרניים. קלרינט, גיטרה, קלידים, קחון, שירה- מי שבא ברוך הבא".

"העוברים ושבים כבר הכירו אותנו וחיכו לנו, חלקם הצטרפו, שרו ורקדו, היינו גם מנצלים את ההזדמנות לחלק לנשים נרות שבת ולילדים סוכריות לברכה. אם חלילה לא יכולנו להגיע, כולם היו באים ושואלים 'איפה הייתם שבוע שעבר? חסרתם לנו'".

"היו אנשים שביקשו שירים מיוחדים והיינו לומדים ומנגנים אותם במיוחד. זכור לי שהיה גם שיר אחד קשה במיוחד" הוא נזכר בחיוך נוסטלגי, "אישה אחת שביקשה מנגינה קלאסית כלשהי, אבל בסוף הצלחנו".

"בזכות החיבור לעיר ולתושביה, זכיתי לקבוע את מקום מגוריי בעיר אחרי החתונה, ולהצטרף לגרעין התורני בעיר. כמוני יש עוד משפחות שכבר לא אברכים בישיבה, אבל בזכותה הגיעו לחזק את העיר ונשארו לגור כאן בקהילה".

"אחד הניגונים שזכורים לי הוא הלחן של הרב סגליס, ראש הישיבה, ל'אנעים זמירות'." בוחר מצגר את הניגון האהוב עליו, "בהתחלה היינו שרים אותו בשבתות והתוועדויות, ולבסוף הקלטנו את השיר באולפן והוא הפך להיות שיר סוחף ומקפיץ במיוחד בחתונות של בחורי הישיבה".

קבלת שבת בישיבה היא כמובן בנוסח קרליבך, כשתלמידי הישיבה מהדקים ופותחים חלונות כדי שכל האנשים ברחוב יוכלו לשמוע. "השירים הם בעוצמה אדירה" מספר תלמיד הישיבה איתן חקק, "וכמובן יש גם ריקודים בשמחה גדולה".

"אחד הדברים המיוחדים בשבת בישיבה הוא שבסוף התפילה בסוף התפילה שרים "יגדל" בלחן שהביאו לנו הכיתה של בני המנשה שאיתנו בישיבה, ובארוחה יש שירה אדירה של כל החבורה ולומדים פיוטים משירת הבקשות".

"בליל שבת אחרי הסעודה הולכים לעונג שבת אצל אחד הרמ"ים" ממשיך אותו מצגר, "חמושים בכיסאות 'כתר' כדי שיהיה מקום לכולם. לימים התברר לי שאנשים בעיר תהו לעצמם מי הבחורים שפעמיים בשבוע הולכים עם כיסאות על הראש ברחוב..."

השיא של שבת בישיבת נוף הגליל מגיע דווקא בסופה - בסעודה שלישית. ראש הישיבה, הרב סגליס, מתחיל בניגון 'בני היכלא', ולאחר מכן מעביר שיחה עוצמתית שנמשכת הרבה אחרי צאת שבת ונותנת כוח לכל השבוע.

"בסעודה שלישית גם שרים שיר מיוחד שהרב סגליס הלחין וכתב" מספר חקק, "שיר שממש מעיד על תורת הישיבה- "האמת והשלום אהבו":

"הביצוע הזה הוקלט לבקשת הרב אלישע וישליצקי זצ"ל בסוף ימיו, שאחרי פעם אחת שהעביר כאן שיעור הוא שמע את המילים והתרגש ממש, וביקש מהתלמידים להקליט את השיר"