במלאת שלושים יום לפטירתה של אסתר פולארד ז"ל, התקיימה הערב (שני) עצרת התעוררות לזכרה ולעילוי נשמתה, במעמד רבנים ואישי ציבור בבית הכנסת ישורון בירושלים.

באירוע הזיכרון המיוחד בסימן חינוך לאחדות ישראל, לקחו חלק משתתפים מרחבי הארץ ובהם פעילי ותומכי המאבק לשחרור פולארד, חברים, רבנים ואישי ציבור.

יהונתן פולארד סיפר למשתתפים כיצד גם במהלך שנות פעילותה הרבות למען שחרורו, פעלה אסתר במקביל לשכנע יהודים לעלות לארץ ישראל וניסתה בכל כוחה להסביר לכל יהודי כי ארץ ישראל היא עתידו של העם היהודי ושל כל אחד ואחד מבני עמנו.

הרב יהודה בן ישי, אביה של רותי פוגל סיפר בהתרגשות על ביקורה של אסתר שהגיעה לנחם את משפחת פוגל לאחר הרצח הנורא של רותי, אודי ושלושה מילדיהם בישוב איתמר ועל ביקור המרגש של שלו יחד עם נכדתו תמר פוגל אצל יהונתן בכלא.

את הערב ליווה ההרכב בוורלי של להקת כיפה לייב שאת שירם We Are Home הייתה אסתר שרה בשנה האחרונה מדי יום אחרי ברכות השחר בהודאה לה' על שהיא ויהונתן זכו לשוב לארץ ישראל. רגע מרגש במיוחד נרשם כשהקהל כולו שר יחד את המילים "זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", המילים אותן בחר יהונתן לחרוט על מצבתה של רעייתו.

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו אמר באירוע, "כולנו היינו יכולים לעשות יותר למען יהונתן. איך הייתה אשה אחת שלא הייתה חייבת אך בחרה להקדיש את חייה למאבק של כולנו למען שחרורו והשבתו הביתה. אסתר, כפי שנלחמת למען יהונתן אנו מבקשים ממך שתאחזי בכסא הכבוד ותאבקי למעננו שנזכה כולנו לגאולה השלימה שרק בה ינוחם יהונתן וננוחם כולנו על הסתלקותך".

רבה של צפת הרב שמואל אליהו הוסיף, "שאלו אותי מה יש לנו לומר על מלחמת רוסיה אוקראינה, דעתי לא חשובה אך דעתו של ישעיהו הנביא חשובה מאוד: 'וכתתו חרבותם לאיתים, לא ישא גוי אל גוי חרב, ומלאה הארץ דעה את ה''".

"תפקידו של עם ישראל לא רק לייצר נשק אלא לייצר צדק עולמי. אם לפעמים איננו מאמינים שזה זה אפשרי עלינו ללמוד מאסתר שניהלה מאבק נגד כל הסיכויים ונגד כוחות ענק והצליחה. מכאן נתפלל כולנו להצלתם של אחינו הנתונים בצרה ובשביה באוקראינה ויהי רצון שבזכות הכינוס הזה יזכו בעז"ה לישועה", דברי הרב אליהו.

ראש העיר ירושלים משה ליאון אמר כי "לפעמים אנו עומדים בפני בחירה קשה. האם להחריש ולהימלט או לקחת אחריות ולצעוד אל תוך הסכנה. אסתר פולארד לא חשבה פעמיים. כמו אסתר המלכה היא צעד אל תוך הסכנה, אל תוך הקושי ואל תוך המאבק. היא קיבלה על עצמה חיים של מסירות נפש ושל הקרבה".

"המסירות שלה והאהבה שלה ליהונתן אחינו היקר, לעם ישראל ולארץ ישראל היו אין סופיים. כל מי שהכיר אותה ידע שהיא כמו אש בוערת ובזכות האש הזו היא ניצחה בכל המאבקים. היא שהאמינה בך יהונתן, היא שהאמינה בצדקת דרכך והיא שהאמינה שעם ישראל לא יוותר", הוסיף ליאון.

הרב פסח לרנר שליווה את יהונתן ואסתר במשך קרוב לשלושים שנה סיפר כי "בחדרי הביקורים בכלא היו מכונות שבהן מותר היה רק למבקרים לקנות אוכל ולאסירים אסור לגעת בהן. בכל פעם שהייתי מגיע עם אסתר לבקר את יהונתן היה לנו ויכוח כי היא התעקשה לקנות מכספה ואמרה "זה בעלי וזו האחריות שלי לדאוג לו". היא הייתה לוחמת אדירה אבל בכל עניין קיבלה את עמדתו, חוץ ממקרים בהם הרב מרדכי אליהו אמר אחרת - אז היו שניהם מקבלים את דעתו".

אסתר פולארד מסרה את נפשה בנאמנות במשך שנים ארוכות בפעילות למען שחרורו של יהונתן והבאתו ארצה ולחיזוק רוחו במשך שנותיו בכלא. היא עלתה עם יהונתן לארץ בדצמבר 2020, חמש שנים לאחר שפולארד שוחרר מהכלא, בעקבות החלטת משרד המשפטים האמריקני שלא להאריך את ההגבלות שהוטלו עליו מאז שחרורו, ומנעו את העלייה לישראל.

יהונתן ואסתר סיפרו במהלך השנים כי המחיר הכבד ביותר ששילמו הייתה העובדה שלא זכו בילדים משלהם, זאת משום שהאמריקנים מנעו מיהונתן במסגרת תנאי מאסרו הקשים את הזכות להביא ילדים לעולם.

אסתר פולארד הלכה לעולמה בגיל 68, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. זאת לאחר שמצבה התדרדר והיא אושפזה במצב קשה במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים הדסה, שם השיבה את נשמתה לבורא עולם מבלי שזכתה לילדים.