השר בני גנץ אחרי אישור החוק
השר בני גנץ אחרי אישור החוקצילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ניצחון לגנץ. מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) את חוק הפנסיות בקריאה ראשונה על חודו של קול - 57 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-56 התנגדו לה.

אישור החוק התאפשר לאחר דיון שהתקיים סמוך להצבעה בהשתתפות ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ, שרת התחבורה מרב מיכאלי, וסגן השר אביר קארה.

בפגישה סוכם כי החוק יעלה להצבעה בקריאה ראשונה ולאחר תוקם ועדה משותפת של עבודה ורווחה וחוץ וביטחון שתדון בכמה שינויים שייערכו בו.

עוד נקבע כי הרכב הוועדה וראשיה יוגדרו על ידי ראש הממשלה.

על פי ההצעה שאושרה יתוקן הסעיף לחוק הקובע את הזכאות לקצבת פרישה לחייל, ולפיה חייל זכאי ל־2% לשנה מהמשכורת הקובעת ועד לתקרה של 70% . במסגרת התיקון, הוצע לקבוע את זכאותו של חייל ששירת עשר שנים לפחות בשירות קבע, ואשר פרש מן השירות לאחר גיל 40. הסעיף קבע שלושה הסדרים נפרדים לחיילים הזכאים, בהתאם לגילם ולמעמדם כמשרתים או פורשים בעת כניסתו לתוקף של החוק המוצע.

בדברי ההסבר נכתב כי "ההסדר המוצע נותן עדיפות לאוכלוסיית הלוחמים וקובע כי לקצבתם יצורף שיעור נוסף של שלושה אחוזים, מעבר לשיעור המצורף לכלל הפורשים מצה"ל. תכליתו של הסדר זה להעניק תגמול ראוי לחיילים ששירתו כלוחמים, בשל המאפיינים הייחודיים של מסלול השירות והפעילות בתפקידי לחימה".

שר הביטחון בני גנץ הציג את ההצעה ואמר, "אני מבקש לעשות סדר: אנחנו לא מוסיפים היום שום תקציב, אנחנו רק מסדירים, מפחיתים עלויות ויוצרים תיעדוף ללוחמים בהסדר הקיים והמתהווה. אושר בממשלה מתווה שקוף ובהיר שעיקרו שתי פעולות פשוטות: הראשונה – הורדת סכום השלמת תקופת השירות הממוצע הניתן לפורשים ב-15% בממוצע. אני חוזר ומדגיש לכם – בהורדת הסכום ולא הוספת הסכום. השנייה – יצירת בידול בין לוחמים לבין שאר משרתי הקבע כך שלוחמים יקבלו פי שתיים ממשרת ביחידות עורפיות".

לדבריו, "אין בהצעת החוק המובאת בפנינו בקשה לתוספת תקציב. למעשה משרתי הקבע הם אולי הסקטור היחיד בשירות הציבורי שכופים עליו בחקיקה בתקופה שכזו הרעה בתנאים ולא שיפורם. אין תוספת של 1.4 מיליארד שקלים. זה סכום שסוכם מכבר לפורשים שיצאו מהמערכת, לאלמנות וליתומים, ששירתו לאורך עשרות שנים ואי אפשר לקחת את זה מהם באופן רטרואקטיבי לא ברמה הערכית, לא ברמה החוקית, וזה גם לא הולך לקרות. הגיע הזמן לזרוק את השקר הזה לפח האשפה של הספינים".

לאחר שסיים להציג מספרים, ביקש גנץ לדבר על ביטחון וערכים ואמר: "השירות הצבאי תובעני וייחודי, הוא דורש לקחת סיכונים לפגיעה בגוף ובנפש, מעברים כפויים ברחבי הארץ, ושגרה מבצעית שוחקת. לכן אנחנו פועלים לשיפור וטיוב מודל הקבע בשיח שמתקיים בימים אלו ויוצג בפורומים הרלבנטיים בהמשך. אנחנו יוצרים מסלולי שירות שכוללים לימודים בגיל צעיר ותמיכה במשפחות המשרתים. ולכן, אנחנו גם רוצים לשמור על המשרתים בגילאי ה-30, ש"השלמת תקופות שירות" מהווה מרכיב משמעותי בהישארותם בצבא. כלל ההסדרים האלו והדרכים האלו לטייב את מודל הקבע, יוצגו וידונו בוועדה לאחר ההצבעה, כפי שראוי ונכון".

"גם אם יהיו לנו המטוסים המתקדמים ביותר והצוללות החדישות ביותר, לא יהיה לנו ביטחון בלי האנשים שמאיישים אותם. חשיבותם של האנשים שבידיהם אנחנו מפקידים את גורל ילדינו, מקבלת משנה תוקף, כשאנו מסתכלים על תמונת המצב האזורית והעולמית. לכן, היום ברור יותר מאי פעם, שלצד היחסים הטובים והעמוקים שיש לנו עם מדינות רבות, ובראשן ידידתנו הטובה ביותר, ארה"ב, עלינו תמיד להיות מוכנים להגן על עצמנו ובכוחות עצמנו", ציין גנץ.

שר הביטחון התייחס בדבריו שביקורת שהוטחה במשרתי הקבע ואמר: "בלי האנשים בחובה, בקבע ובמילואים - אי אפשר לספק ביטחון וחוסן לחברה הישראלית. כדי שזה יקרה, נדרש שנדע גם לשמור על כבודם גם אם יש מחלוקות. אי אפשר לקבל מצב שבו קצינים מתביישים להגיע לסופרמרקט או לאסיפת הורים במדים. אנחנו צריכים להתבייש שהבאנו אותם למצב הזה. אני מתבייש שהגענו לכך. תראו לאן הגענו? אני גאה בקצינות ובקצינים, בנגדות ובנגדים, ובחיילי צה"ל כולם. והיחס של החברה אליהם חשוב יותר מכל חוק ומכל תגמול. על כך כולנו חייבים להסכים. אסור שנשסה מורה בטייסת, עובדת סוציאלית בקצין חימוש – כולם יקרים לנו ולחוסנה של החברה. חשוב שבנושאי ביטחון לא תהיה קואליציה ואופוזיציה, ולכן אני קורא לכל חברי הבית להצביע בעד החוק".