פרופ' דן בוכניק
פרופ' דן בוכניק צילום: מיכאל ארנבורג

עולם ההיי־טק קוסם לצעירים שמתלהבים מהמשכורות הגבוהות, אולם לאחר לימודי תואר מתישים הם מגלים שלא כל כך פשוט למצוא עבודה. לצד המציאות שבה ג'וניורים - בוגרי מקצועות אקדמיים בהיי־טק - מתקשים למצוא עבודה, תעשיית ההיי־טק מתלוננת על מחסור של 18,000 עובדים. לאור זאת, המדינה מצידה מגבשת תוכניות ליבוא עובדים מחו"ל. נראה כי עולם ההיי־טק הופך למועדון שקשה להתקבל אליו. איך המדינה נקלעה לפרדוקס התעסוקתי הזה, וכיצד ניתן לצאת ממנו?

הכשרה אקדמית במקצועות ההיי־טק חיוניות מאוד לאור הידע, הכלים וכישורי החשיבה הנרכשים במסגרת לימודי התואר. לצד זה, קצב התפתחות התעשייה מהיר בהשוואה לכושר הטמעת דרישות השוק בעולם האקדמי, וכך נוצר פער מובנה בין דרישות השוק לקצב ההכשרה באקדמיה. יש שחושבים שאפשר להסתפק בהכשרה מקצועית קצרה בלבד וכך להצליח להשתלב בתעשייה, אולם במבחן התוצאה בוגרי תוכניות אלו שהצליחו להשתלב בתעשייה אינם נמצאים בפוזיציות משמעותיות, ושכרם נמוך מאוד בהשוואה לשכר הממוצע בתעשייה.

תעשיית ההיי־טק משוועת לכוח אדם איכותי. ידע מקצועי או אקדמי בלבד הכרחי, אך אינו מספק. הצורך הוא בעובדים בעלי כישורים אקדמיים, ידע מקצועי וניסיון. השילוב בין השלושה הוא המפתח לכניסה לשוק בכלל ולתפקידים נחשקים בפרט. לפיכך צעירים שרוצים קריירה בהיי־טק חייבים לבחור במסגרת אקדמית המעניקה, נוסף על התואר, גם את הידע המקצועי ואת ההתנסות לעבודה בסביבת ההיי־טק.

במחלקה למחשבים במרכז האקדמי לב פועלת תוכנית 'אקסלנטים באקדמיה' בשיתוף עם חברת Scale Up, שהינה תוכנית מצוינות פורצת דרך. עשרות בוגרי התוכנית במחזוריה הקודמים השתלבו בתפקידי פיתוח בצוותי ליבה בחברות מובילות ובשכר התחלתי גבוה.

הכותב הוא ראש החוג למדעי המחשב והנדסת תוכנה במרכז האקדמי לב