מכללת תלפיות
מכללת תלפיות צילום: דוברות

פרופ' ישראל רוזנסון, נשיא מכללת תלפיות בחולון, מכהן בתפקידו זמן לא רב, אך את המוטו שלו, שעליו הוא חוזר שוב ושוב בפני המרצים והתלמידים, כולם כבר מכירים במכללה: "המשימה הלאומית העיקרית היום נמצאת בחינוך", הוא מדגיש. פרופ' רוזנסון רוצה לשנות את המציאות, שלפיה חסרים במערכת החינוך למעלה מעשרת אלפים מורים, ויודע שכדי לטפל היטב בסוגיה זו חייבים להציב אותה כמשימה לאומית, לא פחות.

פרופ' ישראל רוזנסון, נשיא מכללת תלפיות
פרופ' ישראל רוזנסון, נשיא מכללת תלפיות ללא קרדיט צילום

האוטונומיה של המורה בישראל נפגעה

"ראשית יש להבין מהן הסיבות להיעדר אנשי חינוך טובים במערכת", אומרת ד"ר מיכל שרייבר־דיבון, ראש בית הספר לתואר שני וראש רשות המחקר במכללה. "החינוך בימינו שונה במהותו מהחינוך בעבר. סמכות המורה אינה כשהייתה, להורים יש השפעה רבה על כל הנעשה בבית הספר, הם מתערבים בכל דבר ועניין והאוטונומיה של המורה נפגעה. החינוך מאתגר מאוד, התלמידים חשופים כמעט ללא בקרה לערוצי המדיה השונים, ויש להתמודד עם השפעות המדיה בתחום האלימות המילולית והפיזית, מתירנות מינית וכוחניות של תלמידים. העניין הלימודי־האקדמי הפך להיות נדבך קטן מאוד במגוון ההתמודדויות הערכיות והחינוכיות העומדות בפני כל מורה".

לדברי ד"ר שרייבר־דיבון, אחד הפתרונות המרכזים שניתנים למורה כדי להתמודד עם שלל האתגרים בחינוך הוא התואר השני. "התואר השני מחזק את האמונה של המורה בעצמו וביכולות שלו, מעצים אותו ומאפשר לו להוביל את התלמידים לא רק בתחום הלימודי אלא גם בתחומים חברתיים, רגשיים וערכיים. בלימודי התואר השני ישנו שילוב של ידע אקדמי ברמה גבוהה עם רכישת מיומנויות מחקריות ברמה גבוהה. השילוב של השניים הוא שילוב מנצח לכל מי שרוצה להתקדם בעבודתו ולהיות עובד הוראה מעולה, מן השורה הראשונה. הסטודנט לומד לחקור את עבודתו ולומד כיצד לצרוך ידע ולהשתמש בו לטובת ניהול הכיתה או הגן והובלתו את התלמידים לפסגות".

כדי שהתוצאה תהיה מיטבית, היא מציינת, סטודנט חייב הפריה הדדית עם הסביבה ואווירה סטודנטיאלית. "בתואר השני נפגשים הסטודנטים עם סטודנטים רבים אחרים, ממגזרים שונים, העובדים במוסדות חינוך שונים, בגילים שונים ומתפיסות חינוכיות שונות. מתרחשת הפריה הדדית, קיים דיאלוג מתמיד, נרכשות חברויות חדשות ומעניינות, הסטודנט מגבש את האני מאמין שלו, את החזון החינוכי, את הפרופסיה שלו כאיש חינוך במדינת ישראל.

"כאשר המורה או הגננת חשה שהיא מקצועית יותר, ידענית יותר, אזי היא חשה ביטחון בעבודתה, והביטחון הזה מוקרן הן בפני התלמידים והן בפני ההורים, והם רואים אותה כדמות חינוכית שניתן לסמוך עליה ולהיוועץ בה. סטודנטית בעלת תואר שני מוערכת יותר, משכילה יותר, בעלת ארסנל רב של כלים המאפשרים לה להתמודד עם אתגרי ההווה תוך ביטחון שהיא פועלת בצורה היעילה ביותר ומקדמת היטב את תלמידיה. אם מדינת ישראל תשכיל גם לשלם שכר הולם לעובדי ההוראה, אזי יגיעו למערכת מורים איכותיים שיוכלו לקדם את החינוך לפסגות חדשות".

ד"ר מיכל שרייבר־דיבון, ראש בית הספר לתואר שני וראש רשות המחקר, מכללת תלפיות
ד"ר מיכל שרייבר־דיבון, ראש בית הספר לתואר שני וראש רשות המחקר, מכללת תלפיות צילום: חיים טוויטו

לא רק רכישת ידע

לצד ההפריה ההדדית עם הסביבה והאווירה הסטודנטיאלית ישנו פקטור מרכזי נוסף המשפיע על פרחי ההוראה במכללת תלפיות, בדמות לימודים בלב גוש דן ובסביבה המכילה את הגוונים השונים בחברה הישראלית. "היום בעולם המודרני האוניברסיטאות והמכללות הפסיקו להיות רק מקום לרכישת ידע, הן גם שותפות בחינוך צוותי ההוראה העתידיים למעורבות ועשייה חברתית", מסביר הרב ד"ר משה רחימי, ראש בית הספר לחינוך ופיתוח אקדמי במכללה. "עצם זה שמכללת תלפיות יושבת במרכז גוש דן, בעיר הגדולה שמכילה את כל המגוון של עם ישראל, זו אמירה. המכללה לא רק יושבת סגורה במגדל השן האקדמי, אלא מצויה במגע אינטנסיבי ומפרה עם החוץ. כמו כן, היא מכילה את המגוון הרחב יותר של עם ישראל בכלל ושל הציונות הדתית בפרט. יש פה הרבה נשים חילוניות לצד נשים חרדיות ועמך ישראל שלומדות במחלקות שונות כמו הסבת אקדמאים, השתלמויות ולימודי המשך. הן שמחות לבוא ללמוד אצלנו במכללה".

ההשפעה החברתית של הסטודנטיות במכללת תלפיות, מסביר ד"ר רחימי, באה לידי ביטוי בעיקר בהתערות בקהילה דרך עבודתן בבתי הספר ובגנים. "הסטודנטיות עושות פרקטיקה בבתי הספר ובגנים באזור, וכן פעילויות במתנ"ס האזורי. יש בכך נתינה הדדית ותרומה לחברה. אפשר להצביע על שינויים שהשכונה שלנו בחולון עוברת. מצד אחד אנחנו בונים חממה מסוימת כדי לגדל מחנכת טובה, ובד בבד, 'בתוך עמי אנוכי יושבת'. אם הייתי מבודד אותה לחלוטין, המורה הייתה יכולה מורה מצוינת בבית ספר התואם לדמות שלה, אך במקום אחר ופחות מוכר, היא הייתה מתקשה להתמודד".

בימינו בכל עיר אפשר ללמד בבית ספר דתי או של גרעין תורני.

"גם הסטודנטיות החרד"ליות והאברכיות לא כולן ילמדו דווקא באולפנות העילית. הן ילמדו את עם ישראל שנמצא בתיכונים, במקיפים ובבתי הספר ברמת גן, בפרדס כץ, בחולון ובראשון לציון. תלמידים אלו זקוקים למחנכות המכירות אותם ומבינות את עולמם".

במכללת תלפיות, מוסיף המנכ"ל הראל יצחקי, מדגישים כי האווירה הסטודנטיאלית והמעורבות החברתית חייבים לבוא לצד חדשנות ומצוינות. "החדשנות וההתחדשות במכללה באות לידי ביטוי במישורים רבים. כך למשל, בשנתיים האחרונות המכללה העניקה לסטודנטים טאבלטים איכותיים כחלק מתפיסת הקמפוס החכם שלנו והשאיפה להנגיש ככל שניתן את הקורסים, את מאגרי המידע הממוחשבים ואת הפלטפורמות השונות ללמידה משותפת. המכשירים הפכו להיות כלי עזר משמעותי במיוחד בעידן הלמידה מרחוק. היום אנו כבר יודעים לומר שגם בעתיד הלמידה תהיה היברידית ומשולבת - מהקמפוס ומהבית. למדנו שיתרונות המודל הזה משמעותיים מאוד", הוא מציין.

"ולמרות ההיברידיות - הקמפוס עצמו לא מפסיק להתחדש, ולצד המרחבים הירוקים שאנו מקפידים לטפח, מתחדשים בו מדי שנה מתחמים שונים. בשנה האחרונה חנכנו כיתות מתקדמות, חדר מרצים חדיש ומאובזר, מתחמי פנאי ונוחות, ובימים אלו נעשות ההכנות להקמת אודיטוריום חדש וחכם בסטנדרטים גבוהים במיוחד. הנהלת המכללה משקיעה משאבים רבים גם בחוויה הסטודנטיאלית במסגרת הדיקאן ואגודת הסטודנטים, הן בהיבט החינוכי־פדגוגי, באמצעות מערך תומך למידה ומערך מלגות, והן בהיבט החווייתי, באמצעות מגוון רחב של פעילויות ואירועים המתקיימים במהלך השנה. חשוב לנו שהסטודנטית תרגיש כמו בבית, ואנחנו מתאמצים כדי שזה יקרה. לא בכדי רוב הסטודנטיות שלנו מגיעות בעקבות המלצות שקיבלו מבוגרות המכללה, ועל כך גאוותנו".

הראל יצחקי, מנכ"ל מכללת תלפיות
הראל יצחקי, מנכ"ל מכללת תלפיות צילום: תומר יעקובסון

יוצא למשימה עם תעודת שליח

כל המעטפת ברמה הגבוהה ביותר נועדה להכשיר מורים בצורה המיטבית. "החינוך הוא בנפשנו. אין דבר כזה מורה ספונטני ואינטואיטיבי, כמו שאין דבר כזה טייס שנולד עם הכישורים ומבצע טיסת גיחה ללא הכשרה ראויה", מבהיר פרופ' ישראל רוזנסון, נשיא המכללה. "הכשרת מורים מקצועית ברמה הגבוהה ביותר היא חלק שאי אפשר בלעדיו, במערכת החינוך לא יכול להיות שהחלק החשוב הזה לא יזכה לכבוד ולתקצוב נאות.

"לא כל ההורים והציבור מבינים מה עומד מאחורי מורה שנכנס לכיתה. יש כאלו שעד היום מסתכלים על האוניברסיטאות כמקור הידע. כמו שהן מקור הידע ברפואה, כך הם חושבים שגם בהכשרת מורים ומחנכים בישראל. אבל אנחנו מאמינים שהמכללות הן אבן היסוד בהכשרת המורים. מכללה יכולה לשלב את הצד המקצועי לצד הערכי. מכללה היא בית הגידול למורי העתיד גם בהיבט המקצועי - אנחנו מלמדים את הסטודנטיות לאור כל הניסיון שהצטבר ברחבי העולם. אצלנו קיים איזון בין המקצועיות לבין הערכיות שכל כך חיונית להכשרת מורים".

האיזון הזה פותר את בעיית הנשירה במערכת החינוך?

"כדי למנוע נשירה צריך לטפל בכמה גורמים. כך למשל יש את הממד הכלכלי, ולצידו הממד של הידרשות המורה לעבודה במשך שעות ממושכות. המיתוס הזה שמורה עובד 6 שעות בעשרה חודשים בשנה - אני מקווה שהוא כבר נעלם מהחשיבה במדינת ישראל". לדברי פרופ' רוזנסון, אחד הפתרונות המרכזיים לנשירה הוא ההתמלאות בתחושת שליחות. "מורה צריך להרגיש אווירה של שליחות. כשסטודנט או סטודנטית יוצאים עם תעודת הוראה, הם מקבלים בנוסף תעודה שקופה נוספת: תעודת שליח. הם שליחים, והתחושה הזו צריכה לפעם בהם, כמו גודל המשימה וכובד האחריות".

אתה מדבר על שליחות, בזמן שמערכת החינוך בישראל צועדת למהלך של קידום מקצועות ריאליים וביטול המקצועות ההומניים והערכיים.

"השינויים שנמצאים על הכוונת של הרגולטור הם שינויים שיכולים להיות קטלניים", הוא מתריע. "במערכת החינוכית במדינת ישראל יש ויתור על ערכים, שנקרא להם בשמם: המורשת היהודית וההיסטוריה הציונית. אם הערכים האלו עומדים בסכנה - אנחנו בצרה צרורה", אומר בכאב פרופ' רוזנסון. "אנחנו לא יכולים לעשות מלחמה פרטית נגד המגמות המתחוללות, אבל יכולים להעמיד סטודנטיות שיאמינו בערכים האלו וייתנו להם מקום של כבוד, ואנחנו מקווים שבכך, מבלי שנעשה מלחמה באופן מודע, אנחנו מספקים חיילים למערכה על עתיד החינוך. שינוי המעמד של המקצועות האלו יהיה רע מאוד לעתידה של מדינת ישראל, ואנחנו עושים את התרומה הקטנה שלנו כמכללה, להעמיד את הערכים האלו בראש סדר העדיפויות".

בני בהגון, ראש מכללת תלפיות
בני בהגון, ראש מכללת תלפיות ללא קרדיט צילום

ראש המכללה, בנימין בהגון, מוסיף על דברי הנשיא לגבי המרכזיות של הערכים הנצחיים, ומציין כי "כל הנושא של החינוך תפקידו לגשר בין עבר, הווה ועתיד. זה תפקידו של חינוך בעולם בכלל ובעם ישראל בפרט. הורים לאורך כל הדורות חסכו אוכל מפיהם כדי לשלוח את ילדיהם לחינוך מיטבי, למה? כי גידול האדם הוא המטרה, והחינוך הוא הדרך אל המטרה. ערכים לא משתנים, הם קבועים בעם ישראל, וצריך רק לדאוג שהמורשת תעבור מאב לבן ומאם לבת לאורך הדורות. אם נחנך את הדור הצעיר לשליחות, הוא יבין את הערכים ולא יראה את החינוך כהעברת ידע בלבד. מורה חייב להיות קודם כול דמות של מחנך. אם הוא לא מחנך זה סוף החינוך", מדגיש בהגון.

גם אחרי שהסטודנטיות יוצאות למשימת חייהן בחינוך, הן עדיין משתלמות ומתחדשות במכללה. "אחרי 3 שנים של חממה בדמות הכשרה ולימוד, גננת בפועל מגיעה לכאן יום בשבוע כדי לנתח מצבים שהיו לה וכך לאפשר לה נחיתה רכה בשדה החינוך", מספר בהגון. "היא לא מתנתקת לגמרי, ומצד שני, כבר לא תחת הסינר שלנו".

לדברי בהגון, השורשים העמוקים והמעטפת שהוענקו בשנות ההכשרה, בשילוב עם הליווי המתמשך, מונעים נשירה של מורים ממערכת החינוך. "בשלוש השנים האחרונות המכללה שלנו נבחרה להוביל את ה'פרומנטורס' - פרויקט בינלאומי ייחודי בהשתתפות ארבע אוניברסיטאות אירופיות ועשר מכללות מישראל. הפרויקט מתמקד בפיתוח דגמים עדכניים של חונכות והכשרה, לחונכות וליווי למתמחים - מורים וגננות חדשים בשלב המשמעותי כל כך של כניסתם למערכת ההוראה. מתוך מחקר שערכנו בעבר גילינו שהנשירה אצלנו בתלפיות קטנה יותר מאשר הממוצע הארצי. אנחנו רוצים לקוות שהמעטפת והערכים הם אלו שגורמים לכך שהנשירה קטנה יותר".

הנשירה יכולה להצטמצם בעקבות המעורבות החברתית?

ד"ר רחימי: "בהחלט, כחלק מתעודת השליחות שהנשיא דיבר עליה. ברגע שהסטודנט מבין שמה שעומד לפניו הוא ידוע ומוכר, הוא לא מופתע לפגוש אותו, וממילא הוא יודע איך להתמודד איתו. בנייה והעצמה של תחושת השליחות וביסוס חוט השדרה המקצועי הם בהחלט חלק מהפתרונות למניעת נשירה".

המכללה עוסקת גם בהיבטים לאומים עדכניים. בסוף החודש הקרוב עומדת להיות משוגרת חללית ישראלית לחלל, ובעקבות כך החליטו במכללה להקדיש שבוע למידה לנושא. "נקיים שבוע בנושא החלל", מספר בהגון. "בכלל, כל תחום הרובוטיקה, ובמיוחד לגיל הרך, הוא חלק מפרויקטים נפלאים להכשרת דור העתיד. אם בעבר אילצנו מורים להיכנס לפן הטכנולוגי והנושא לא תמיד עבד, עכשיו מורים מבינים שזה אפשרי וזה חשוב. תפקידו של המורה לא רק להקנות ידע. אנחנו מנסים, על סמך העבר, להכשיר את העתיד, והכול תוך אמון גדול במורי העתיד".

השנה חוגגת המכללה 85 שנים להיווסדה, וההתרגשות ניכרת באוויר. "העבר של המכללה עשיר מאוד", מבקש להוסיף בהגון. "אין כמעט בית ספר או גן ילדים שאין בו בוגרת או בוגר תלפיות, וכבר שמונים וחמש שנה שהבוגרים שלנו מובילים את החינוך בישראל. זו מכללה עם עבר עשיר, הווה חווייתי ועתיד מבטיח".

הרב ד"ר משה רחימי, ראש בית הספר לחינוך ופיתוח אקדמי, מכללת תלפיות
הרב ד"ר משה רחימי, ראש בית הספר לחינוך ופיתוח אקדמי, מכללת תלפיות ללא קרדיט צילום