פרופ' חיים שקד
פרופ' חיים שקדצילום: מעין ויובל צלמים

מהי מטרת הרפורמה החדשה בבחינות הבגרות שעליה הכריז משרד החינוך לאחרונה, הקובעת כי במקצועות ההומניים תוחלפנה בחינות הבגרות החיצוניות בהערכה פנימית מטעם בית הספר? לדברי שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא־ביטון בעמוד הפייסבוק שלה, הרפורמה תחזק את מקצועות המורשת, החברה והרוח ותהפוך אותם, כלשונה, "למשמעותיים יותר בקרב התלמידים, בחוויית למידה שתישאר גם לאחר סיום לימודיהם וברכישת מיומנויות למידה שמדברים עליהם כבר שנים רבות". מנקודת מבטה של השרה, הרפורמה תבטיח כי במקצועות ההומניים, כמו תנ"ך, ספרות והיסטוריה, לא תהיינה בחינות בגרות המבוססות על שינון, ובמקומן יתקיימו תהליכי הערכה מגוונים ודיאלוגיים שיהוו הזדמנות ללמידה, העמקה וחידוש.

לכאורה זהו שינוי מבורך, אלא שאנו כבר למודי ניסיון מרפורמה דומה שנערכה לא מזמן, רפורמת הלמידה המשמעותית, שהרחיבה את ההערכה הפנימית המתקיימת על ידי צוות בית הספר. גם אז הייתה הטענה כי מבחני הבגרות החיצוניים אינם מאפשרים לתלמידות ולתלמידים ליהנות מהלמידה, ואם רק נבטל אותם תהיה הזדמנות ללמידה בהעמקה ובדרכים יצירתיות. בפועל מה שקרה הוא שיחידות החומר שההערכה עליהן היא פנימית נדחקות הצידה כדי להתמקד ביחידות שההערכה עליהן היא חיצונית.

הפיקוח על בתי הספר לא הצליח לשמור על איכותה של הלמידה בתחומים שבהם הפכה ההערכה לפנימית. יש אומנם שכבה דקה של בתי ספר מצטיינים שמשקיעים משאבי זמן והוראה גם במקצועות שאין בהם בחינה חיצונית, אך ברוב בתי הספר הביאה ההערכה הפנימית לירידה של ממש בהיקף החומר הנלמד וברמת ההוראה. כך יקרה, כנראה, גם בעקבות הרפורמה הנוכחית – בתי הספר ירכזו את תשומת ליבם במקצועות שתהיה בהם בחינה חיצונית (עברית, אנגלית, מתמטיקה ומקצוע מורחב) וזאת על חשבון המקצועות ההומניים.

במסגרת הרפורמה רוצה משרד החינוך להמיר את הבחינות החיצוניות במקצועות ההומניים בכתיבת עבודה סמינריונית בין־תחומית. קשה מאוד לראות את הרעיון הזה מתממש. כדי לכתוב עבודה סמינריונית יזדקקו התלמידים להדרכה אישית צמודה, אך במתכונת העבודה הנוכחית של מערכת החינוך לא יהיה למורים את הזמן הנדרש לכך. המורים גם לא הוכשרו להנחיית עבודות סמינריוניות, ולא באמת יודעים כיצד לעשות זאת. כמי שעומד בראש מוסד אקדמי שבו נכתבות מדי שנה אלפי עבודות סמינריוניות, אני יודע שגם סטודנטים בוגרים, שלומדים לתואר ראשון ושני, מתקשים לכתוב עבודה סמינריונית. הציפייה שתלמידי תיכון יכתבו עבודה סמינריונית אינה ריאלית ותדחק את התלמידים לעשות שימוש בעבודות שלא הם כתבו.

הדרך הטובה ביותר להטמעת רפורמה במערכת החינוך היא להגיע מראש להבנות עם ארגוני המורים, אלא שגם זה לא נעשה ברפורמה הנוכחית. יו"ר ארגון המורים רן ארז הזהיר כי ביטול בחינות הבגרות במקצועות ההומניים יפגע בזהות הלאומית של עם ישראל ובנשמה היתרה של מערכת החינוך, ואולי הוא מוטרד בעיקר מהפגיעה במורים שמקבלים תוספת שכר על כל כיתה שהם מכינים לבגרות. השקת הרפורמה באופן חגיגי בלי סיכום מוקדם עם ארגוני המורים מבטיחה שהם יעשו כל מאמץ לבלימתה, וכפי שאנו כבר יודעים היטב, אם הם באמת ירצו הם יכולים גם להצליח בכך.

נראה כי הרפורמה הנוכחית יצאה לעולם טרם זמנה. לקחי טעויות העבר לא נלמדו, הרעיונות החדשים לא נבחנו עד תומם והתנאים המאפשרים את יישומם לא הובטחו. טוב יעשה משרד החינוך אם יחזיר את הרפורמה לחשיבה נוספת, וישיק אותה כשתהיה מוכנה קצת יותר.

הכותב הוא נשיא האקדמית חמדת, מכללה דתית לחינוך בשדות נגב