כשהפגישה הגיעה למיצוי עלה רעיון המהפכה הפורימית. פגישת בנט־פוטין
כשהפגישה הגיעה למיצוי עלה רעיון המהפכה הפורימית. פגישת בנט־פוטין צילום: קובי גדעון, לע"מ

כל העולם שובר את הראש בניסיון להבין מה עובר על פוטין, חוץ מהאוקראינים שהיו מעדיפים שדווקא פוטין ישבור את הראש, או יותר טוב – שהם ישברו לו אותו.

אף אחד לא לגמרי מבין למה פוטין פלש לאוקראינה. האם בגלל הטראומה ההיסטורית של צבאות נפוליאון והיטלר השועטים אל מוסקבה דרך שדות האוקראינים ובסיועם הנלהב? האם בגלל שהוא דיקטטור אכזר? האם, כמו שאומרים פרשנים ישראליים, זה היה או פלישה לאוקראינה או בחירות חמישיות? ואיך זה שכולם מציעים לתווך ורק פוטין רוצה לטווח?

גם בנט שלנו הציע השבוע לפוטין לתווך בינו ובין נשיא אוקראינה זלנסקי. אחרי שהצליח להרגיע את הקואליציה עם פשרה בנושא הפנסיות הצבאיות, שלפיה כולם יעשו מה שבני גנץ רוצה ובתמורה גם בני גנץ יעשה מה שהוא רוצה, מה זה בשבילו לפשר בין פוטין לזלנסקי לשביעות רצונו של פוטין. אם כי זלנסקי קטן ורזה ולא בטוח שהוא יצליח להשביע את פוטין.

בכל אופן, ביום ראשון בנט שוחח עם פוטין והלה אמר לו שכרגע הוא לא צריך תיווך, אבל אולי בעתיד הוא ישתמש בכישוריו הנדירים של בנט, מיד אחרי שבנט יסיים למגר את הקורונה, ליישם את תוכנית סינגפור, להקים את הישיבה באביתר ולפנות את חאן אל־אחמר. מקורות רוסיים לא רשמיים טוענים שפוטין אפילו אמר שאם וכאשר השיחות בבלארוס ייכשלו, בנט הוא הבא בתור. או במילותיו של פוטין: "אני רק מחסל את זלנסקי ומיד מתפנה לטפל בך, נפתלי". לא ברור למה בנט חזר אחרי השיחה לישיבת הממשלה חיוור ומבוהל. כנראה הוא אכל משהו לא טוב באותו בוקר.

איך אומרים ברוסית בלגן

אז כולם דיברו השבוע על ההצעה של בנט להשכין שלום, אבל אף אחד לא דיבר על זה שיכול להיות שבנט הוא זה שבכלל הכניס לראש של פוטין את הרעיון להתעלל באוקראינה. איך זה יכול להיות? שמעו נא מעשה שמעולם לא קרה, אבל אם קרה כך קרה:

כזכור, לפני כמה חודשים נסע בנט לפגוש את פוטין ביום שישי אחד ברוסיה ולקח איתו את זאב אלקין כדי שיסחוב בשבילו את השקית עם המתנות מהדיוטי. פוטין ישב איתם לשיחת נימוסין של חמש שעות, שבמהלכן אף אחד לא קם אפילו כדי לצאת לשירותים (במחשבה נוספת, אולי בגלל זה אלקין הביא איתו שקית) ובסופן התברר שבנט ואלקין לא יספיקו לחזור לישראל לפני כניסת השבת. אז הם נשארו בסוצ'י והעבירו את הזמן במשחקי לוח ובבידור צוות הביון הרוסי, שמן הסתם האזין לשיחותיהם ורשם את כל המהלכים שלהם בקטאן.

למה השיחה עם פוטין נמשכה כל כך הרבה זמן? כנראה כדי שפוטין יוכל להשאיר אותם שבת. יש שמועות שהוא גם הריץ את בנט מסביב לארמון והוריד את אלקין לשלושים שכיבות סמיכה. על מה הם דיברו שם כל כך הרבה? בשעה הראשונה הם כנראה דיברו על איראן, בשעה השנייה על סוריה, בשעה השלישית על כדורגל ובשעה הרביעית על ההתכווצויות של בנט מהריצה. ואז, אחרי שהם דיברו כבר על כל הנושאים שבעולם, השתררה שתיקה מעיקה. אלקין כבר היה ממש לחוץ (הוא שתה די הרבה בטיסה ולא הספיק להתרוקן בשדה התעופה), ובנט התשוש טפח על רגליו ואמר: "טוב ולדי, תודה רבה על האירוח, תקפוץ אם אתה במקרה עובר בסביבה".

"זהו?", תמה פוטין, "כבר הולכים?"

בנט ואלקין הביטו זה בזה בחשש, כי ידוע שאסור בתכלית האיסור לפגוע במארח, במיוחד אם הוא בדואי, מרוקאי, פולני או דיקטטור. אז הם התיישבו בחזרה בכורסאות הטובעניות, ושוב הייתה שתיקה מביכה עד שפוטין אמר: "אז מה חדש? מה מספרים?"

"הכול כרגיל", אמר בנט, "אשתי מתכננת לקחת את הילדים למלדיביים מיד כשיגיע גל חדש של קורונה".

"עושה לך מהפכות זאתי", אמר פוטין.

"כן", אמר בנט, "כמו בפורים".

"מה הפשט?" שאל פוטין.

"בישיבות ובאולפנות עושים בחודש אדר הפיכה", הסביר בנט, "זה מנהג שנועד להבהיר מי באמת הבוסים ולעשות לראש הישיבה התקף לב".

"מעניין", אמר פוטין, "מה עוד עושים אצלכם בחודש אדר?"

"הכתרה", קרנו פניו של בנט, "זו למעשה הצגה שאחריה מכתירים רב פורים שעושה בלגן ושולט בישיבה ביד רמה עד דלא ידע. איך אומרים ברוסית בלגן?"

"בלגן", אמר פוטין.

אצלנו כל יום פורים

"תראה איזו סגירת מעגל", צהל בנט, "כשהייתי שמיניסט הייתי אחראי על ההפיכה אצלנו בישיבה, והיום אני שותף בכיר בהפיכה שעשינו לביבי. אתה מבין, פוטי, כל השנים הייתי סתם פוליטיקאי עם ציונים לא משהו, אבל בשנתיים האחרונות עשיתי לבוחרים בישראל הצגה, והם קנו את הלוקש והכתירו אותי לרב פורים. אותי!"

"שיטה מוזרה אצלכם בדמוקרטיה", העיר פוטין, "חשבתי שקיבלת רק שבעה מנדטים".

"השיטה שלנו דומה מאוד לשיטה שלכם", אמר בנט, "אנחנו שואלים את העם מה הוא רוצה, ואז עושים מה שאנחנו רוצים. אצלנו כל יום פורים, הממשלה שלי היא מסיבת תחפושות אחת גדולה. אני עושה חיקוי של ביבי..."

"אה, זה ביבי?" אמר אלקין, "חשבנו שהתחפשת לליצן".

"התחפשתי לביבי!" התעקש בנט, "כמו שגנץ מתחפש לרבין, ניצן הורוביץ לצ'ה גווארה, מנסור עבאס לדובון אכפת לי, יאיר לפיד לחכם וגדעון סער לבגין".

"גדעון סער? בגין?!"

"בני בגין".

"ואלקין?" שאל פוטין במבט משועשע.

"אלקין עושה קולות של שטיח".

"שממש ממש צריך לשירותים", נאנק אלקין.

"וככה מתנהלת הממשלה שלנו, עם עלילה לא ברורה והמון רעש ובלגן, כמו הכתרה", קרן בנט, "אם הקהל לא צוחק עוברים לבדיחות וולגריות, ואם גם זה לא עוזר אנחנו מעבירים חוקים שיסתמו לקהל את הפה ואז באמת כבר אין להם סיבה לצחוק. אבל אנחנו לא צריכים את הקהל הרדוד הזה, יש לנו גדודי עיתונאים שיושבים בשורות הראשונות ותמיד מוחאים לנו כפיים. כמו אצלך, ולאדק".

"יפה", נענע פוטין בראשו, "אז אתה בעצם אומר שכל מה שאני צריך לעשות זה הפיכה, הצגה לא משכנעת ואז מכתירים אותי ל... איך קראתם לזה? רב פוטין?"

"כן", אמר אלקין, "בערך".

"מה, זאביק", שאל פוטין, "גם אתה למדת בישיבה תיכונית?"

"לא", ענה אלקין, "אני גדלתי בחרקוב, אוקראינה".

"אז אולי באמת אני אתחיל שם את ההפיכה", הרהר פוטין בקול, ולמראה הפנים המשתוממות של הישראלים הוסיף: "בחודש אדר, לא עכשיו".

האם זו הסיבה שפוטין פלש לאוקראינה והפך את קייב לכאב? לא ברור. אם כי חייבים להודות שיש קווי דמיון לא מעטים בין פוטין לבנט: שניהם מנהיגים חזקים, חוץ מבנט, שניהם תלויים בליברמן, חוץ מפוטין, לשניהם לא אכפת שאנשים מתים מקורונה, שניהם עומדים בראש מדינות שמרגלות אחרי האזרחים שלהן ושניהם הצליחו להרדים את ביידן. ובעוד שבישיבות ובאולפנות רגע אחרי פורים הכול חוזר לקדמותו, הממשלה של בנט עושה הפיכה כבר תשעה חודשים והבדיחה הזאת כבר באמת לא מצחיקה. שלא לדבר על פוטין שמי יודע כמה זמן הוא יהיה באוקראינה ולאן הוא עוד מתכוון להמשיך משם. כמו שהשמיניסטיות היצירתיות והשמיניסטים המוכשרים אומרים רגע אחרי שהם מעלים את הסרטונים המושקעים שלהם ליוטיוב: חכו, זה רק הפרומו.

לתגובות: dvirbe7@gmail.com