הודיה חלפון תושבת חרקוב מספרת לערוץ 7 מרומניה אליה הגיעה עם משפחתה, על הימים הקשים העוברים על הקהילה שנותרה מאחור.
"לפני שהתחילה התקיפה ביום חמישי האחרון רוב האנשים לא חשבו על המציאות של היום", היא מספרת. "אמנם היה סוג של מתח בקהילה, אבל רוב האנשים לא נקטו צעד. לא הייתה פאניקה. המדפים היו מלאים. אני לא יכולה להסביר את האדישות.
כנראה שמעדיפים שלא להאמין לגרוע מכל, למרות שהיו קרבות במקומות אחרים ויכול להיות שלא היה לאנשים לאן להגיע. אולי גם הממשל דאג לשדר רוגע כדי למנוע פאניקה, אבל בתקשורת מחוץ לאוקראינה היו מסרים מאוד מלחיצים ופעלנו בזכות הלחץ מישראל. המשפחה דאגה לנו והכניסה בנו סוג של חשש והחלטנו לעזוב".
לעזרה לחילוץ היהודים מאוקראינה לחצו כאן >>>
"ביידן אמר שב-16 לחודש רוסיה תתקוף וב-15 עזבנו", אומרת חלפון שמשפחתה יצאה מתוך מחשבה שיגיעו לכל היותר לאזור הגבול אך לא שיחצו אותו. כעת הם נמצאים בבוקרשט שברומניה. "יש לנו קשר עם אנשים בבניין שלנו שלא נפגע, אבל אין שכונה בעיר שלא נפגעה. מאתמול יש החמרה רצינית. מספרים לנו שהנשק של היום זה לא הנשק של אתמול. אנשים שיושבים במרתפים מבחינים בעצמת הפיצוצים. יש הרבה הרס בעיר, הרבה שריפות. הרבה אזרחים שנפגעו".
חלפון קוראת לסיוע ישראלי בהול ככל הניתן. "זו הסיבה העיקרית שאני מדברת בכל מקום שאפשר, לפתוח את העיניים בארץ. אפשר לעשות ומצפים שתבואו לעזור. בקייב ובלבוב יש עזרה. העיר שלי, חרקוב, סופגת מהלומה מאוד קשה וכמעט אין דרך מילוט. יש רכבת אחת שעדיין יוצאת סדיר. אנשים חוששים מהפגזות עליה, אבל להישאר בעיר זו סכנת נפשות וודאית. כעת הרכבת היא הדרך הבטוחה החידה. העיר מבוצרת ויש כיוון אחד שמצליחים לעזוב דרכו. יש כמה שמנסים ברכב אבל הרכבת היא העיקר. גם ללכת ברגל לרכבת, מה שהיינו עושים בכל יום, מסוכן".
לדבריה ישראל יכולה לסייע בדרכים שונות כחילוץ פרטי או הפעלת גורמים כלכליים כאלה ואחרים. "יש שם אסון ובארץ לא יודעים באיזה גודל של אסון מדובר", היא אומרת ומספרת כי חסר גם כוח אדם שירכז את המידע על הזקוקים לסיוע. "התפרסמנו מספרי טלפון של נציגים של משרד החוץ כשהם מחולקים לפי אזורים. באזור שלנו יש אדם אחד שמרכז את כל הפניות, אבל זה לא מספיק למאות ואלפי יהודים שרוצים להימלט. אנשים צריכים עזרה עכשווית".
"יצרנו קבוצת ווטסאפ לכל מי שרוצה לעלות וקיבלנו הרבה פניות של אנשים שחושבים שיחלצו אותם וזה לא קורה", היא אומרת ומדגישה כי גם מי שהיה אדיש ורגוע משנה מהר מאוד את דעתו כאשר טיל נוחת בסמוך אליו, וגם הוא מחפש כל דרך להימלט מהעיר.
"לא חשבנו שנגיע למצב שאנחנו פליטים. חרקוב היא עיר יפה עם שדה תעופה ותיירות שמתחילה לפרוח. ראש העיר היהודי שנפטר השנה מקורונה השקיע בה הרבה. זו הייתה עיר לתפארת ולראות את ההרס זה כואב, אבל מה שחשוב כעת זה חיי אדם".
מחזקים את כוחות ההצלה של ארגון "הצלה ללא גבולות" ומצילים יהודים שנמצאים בסכנת חיים >>>