
בעידן פוליטי שבו קווים אדומים רלוונטיים אולי רק למצבה של הכנרת בשנות בצורת, נעים להיזכר בהצהרתה הנחושה של שרת הפנים אילת שקד מלפני כחצי שנה בריאיון לעיתון מקור ראשון. כשנשאלה איזה נושא יהיה מבחינתה קו אדום שעליו תפיל את הממשלה, ענתה: "אם הממשלה תעשה משהו שאידאולוגית בעיניי זה דבר חמור – לא נהיה חלק ממנה. לדוגמה, אם הממשל האמריקני ידרוש הקפאה ביהודה ושומרון – לא תהיה ממשלה". השרה המשיכה והתחייבה כי הבנייה ביהודה ושומרון תימשך כפי שהייתה בשנים האחרונות, "לפי מתכונת של מת"ע. השאיפה שלנו היא שמה שהיה בתקופת טראמפ יימשך גם בתקופת ביידן. נעשה מאמצים להסדיר חלק מההתיישבות הצעירה".
במועצת יש"ע מתריעים כי הקו האדום הזה כבר משורטט בשטח, ודורשים מממשלת בנט לקיים את ההבטחות לשמירה על הסטטוס־קוו בתחום הבנייה ביהודה ושומרון. מועצת התכנון העליונה (מת"ע), זו שדרכה מאושרות יחידות הדיור לבנייה, צריכה על פי ההסכמות להתכנס בכל שלושה חודשים ולהניע את תהליכי אישורי הבנייה. לפני כשלושה חודשים, אחרי עיכובים רבים, התכנסה סוף סוף מת"ע ואפילו אישרה 3,000 יחידות דיור. כמחציתן לתוקף – כלומר ניתן כבר להתחיל בבנייתן, וכ־1,700 להפקדה. יחידות אלו צריכות לעבור תהליך של פרסום להפקדה, משם להתגלגל דרך משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה והמנהל האזרחי, ולהיות מוכנות לשלב התוקף בישיבת המת"ע הבאה.
אבל כשכבר היה נראה כי עגלת מת"ע מתחילה לנוע מתוך הבוץ הביורוקרטי שבו דשדשה, גילו לאכזבתם אנשי מועצת יש"ע כי מישהו שוב תוקע מקלות בגלגלים. ראשית, הם טוענים, בחודש פברואר צריכה הייתה להתקיים ישיבה נוספת של המועצה, לאחר שעברו שלושה חודשים מהקודמת. "פברואר נגמר ועוד לא קרה כלום", אומר יגאל דילמוני, מנכ"ל מועצת יש"ע. "יותר מזה, אנחנו גם לא רואים שקודמו התהליכים הדרושים בין משרדי הביטחון וראש הממשלה כדי להכין את התוכניות שיועלו לאישור בישיבה הבאה, וזה תהליך שלוקח לפחות שבועיים־שלושה".
הריח הפוליטי שנושב ממשרדו של שר הביטחון בני גנץ לכיוונה של ההתיישבות מאשש אצל דילמוני וחבריו את החשש כי גנץ הוא העומד מאחורי צעד נוסף שמביא להקפאת הבנייה דה־פקטו: "1,700 היחידות שאושרו לפרסום בהפקדה פשוט לא התקדמו בתהליך. מישהו תוקע את הפרוצדורה שתקדם את היחידות לקראת אישור בישיבת מת"ע הבאה ואת כניסתן לתוקף. אם הן לא מתפרסמות צריך לחכות 60 יום נוספים לפעם הבאה, ואז זה כבר לא יוכל לעלות בישיבה הקרובה".
פניות ראשי מועצות ביהודה ושומרון למשרדי ראש הממשלה ושר הביטחון הניבו תשובות עמומות בסגנון "נראה", "זה בטיפול", והתחושה החריפה של מישהו שפועל על דעת עצמו מחלחלת אצלם יותר ויותר. "לא יכול להיות מצב שבתוך הממשלה המורכבת הזאת גנץ מקדם מדיניות משלו. אי אפשר ששר הביטחון ייקח את ההתיישבות כבת ערובה לצורך כל מיני תרגילים פוליטיים שהוא עושה, על זה צריך לשבור את הכלים", מתריע דילמוני, שמפנה דרישה גם לראש הממשלה נפתלי בנט לעמוד בהתחייבויותיו כלפי ההתיישבות. "אנחנו דורשים שהוא יטפל בזה, הוא יודע כמה נזק זה גורם להתיישבות. בנייה היא החמצן שלנו. הסטטוס־קוו בממשלה צריך להישמר לא רק מצד שמאל".
לדברים אלו מצטרף גם מכתבו של ראש מועצת בית אל, שי אלון, שפנה אל ראש הממשלה נפתלי בנט בהזמנה תקיפה להגיע לבקר בשטחי יהודה ושומרון לראשונה מאז נכנס לתפקיד. אלון מציין כי גם בבית אל לא מקודמת בנייתן של 350 יחידות דיור בשל מדיניות שרים מממשלת בנט.
יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני, שכבר ביטא את מחאתו בתקשורת בשבוע שעבר נגד הקפאת הבנייה, אומר כי "מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית פעלתי בכל הדרכים המקובלות על מנת שההתיישבות ביהודה ושומרון לא תיעצר. אך במקום מדיניות שנידונה והוחלט עליה בקבינט, שר הביטחון החליט ליישם בפועל מדיניות פרטית שמונעת ממניעים פוליטיים שרוצים לפגוע בהתיישבות. אני לא מוכן לתת לזה יד ושבני גנץ ישתמש בתושבי יהודה ושומרון ככלי לניגוח פוליטי". דברים אלו קיבלו חיזוק בציטוט שהובא בכתבה בידיעות אחרונות מפי אבי רואה, מי שהיה ראש מועצת בנימין ועד לאחרונה עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות. "יש פה הקפאה או עצירה של ועדות שצריכות להתכנס", חשף רואה כמי שעקב מקרוב אחרי ההתרחשויות במשרד הביטחון, "זו עובדה וזו שערורייה".
"יש לי התחייבות משרים וחברי כנסת בממשלה הנוכחית שאם תהיה הקפאה ביהודה ושומרון, הממשלה הזאת לא תשרוד", מוסיף אלחייני, שמכוון גם לדבריה של שקד שהובאו ברישא. ומה אומרת על כך איילת שקד? היא אינה רואה כאן חצייה של קו אדום, זה שעליו דיברה, כי אינה רואה כלל קו שכזה. "אין הקפאת בנייה ביו"ש", היא אומרת בשיחה עם 'בשבע'. "דיברתי היום עם אלחייני. הוא מפעיל לחץ וזה טוב, אבל אנחנו עובדים על כינוס מת"ע שזה יקרה בזמן הקרוב. המועצה מתכנסת כל שלושה או ארבעה חודשים, ואנחנו עובדים על כך שזה יקרה". ומה בנוגע למי שתוקע את התוכניות להפקדה? "אלחייני דיבר איתי על זה הבוקר, לא הכרתי את הסיפור", מודה שקד. "הוא הסביר לי וביקשתי שיבררו לי את העניין מול לשכת גנץ". האם גנץ מנהל מדיניות עצמאית, כזו ששרת הפנים לא מכירה בכלל? "זה לא נכון. היחידות האלה צריכות להתפרסם ונדאג שהן יפורסמו. אנחנו נברר מה הסיפור ומה הפרטים".
שר השיכון זאב אלקין, מי שהיה גם הוא מהבולטים בלוחמים למען ההתיישבות, אומר ל'בשבע' כי "אני חושב שקריטי לכנס את מועצת התכנון כמה שיותר מהר ואני פועל בכל כוחי בכיוון הזה". עם זאת הוא מצייר תמונה אופטימית שלפיה "כשר השיכון הגעתי למצב חסר תקדים שאין כרגע יחידת דיור אחת ביהודה ושומרון או בירושלים שמעוכבת מדינית. כל מה שהיה תקוע מדינית הוצא לשיווק על ידי משרד השיכון".
ממשרד ראש הממשלה ומלשכת שר הביטחון לא נמסרה תגובה.
ממשלת בנט, מורשת נתניהו
והנה עוד אחת מההבטחות הגדולות של חברי קואליציית בנט, שנראית כרגע כצועדת במסלול דומה לאחיותיה – הישר אל פח האשפה של ההיסטוריה. פרשת פינוי חאן אל־אחמר, המאחז הבדואי הבלתי־חוקי סמוך למעלה אדומים על כביש 1, עטפה במחאה מהודקת היטב ובצדק את שנות שלטונו של נתניהו. נזכיר כי במהלך העשור האחרון דחה בג"ץ ארבע פעמים עתירות לביטול צווי ההריסה של המתחם הבדואי הבלתי־חוקי, הכולל בסך הכול כ־15 בתי אב המתגוררים בפחונים ללא תשתיות של מים וחשמל. על אף הוראת בג"ץ, הנדירה יש לומר, לממש את צווי ההריסה, החל מ־2018 בחר נתניהו לדחות שוב ושוב את ביצוע הצווים, ככל הנראה גם בשל לחצים בינלאומיים. שרי הקבינט הביטחוני ביקרו את החלטתו, אולם הוא זכה בכל פעם לארכה נוספת מבג"ץ. לפני כשנתיים העניק בג"ץ ארכה נוספת שתוקפה צפוי לפוג בשבוע הבא. ביום ראשון הקרוב יתקיים בבג"ץ דיון נוסף, שבו צריכה המדינה לתת את תשובתה בנוגע למועד פינוי חאן אל־אחמר.
כמה מהשופרות הרמים ביותר שביקרו אז את נתניהו על דחיינותו הם אלה שיושבים על כיסאות הממשלה כיום. הנה למשל שר המשפטים גדעון סער, שתחת משרדו צריכה לצאת התשובה הרשמית בשבוע הבא. הלה בחר לפתוח את המרוץ שלו לראשות הליכוד לפני כשנתיים בלא פחות ממאחז בדואי בלתי־חוקי קטן בשם חאן אל־אחמר: "כמו בשטחי C בכלל, השאלה היא פשוטה: מי בעל הבית? ישראל או הרשות הפלשתינית, הפועלת בסיוע האיחוד האירופי כדי לקבוע עובדות בשטח... צריך לפנות את חאן אל־אחמר באופן מיידי, בהתאם להתחייבות של נתניהו מלפני שנה". רק לפני שבועיים התבטא שוב סער בנושא ואמר כי עמדתו לא השתנתה.
אפילו שר האוצר דהיום אביגדור ליברמן, שמזמן שכח מהי ימניות, הקפיד להביע עמדה ברורה בנושא, עם סימני קריאה. "לא אכנס לתיק הביטחון מבלי שאחליט לפנות את חאן אל־אחמר אחרי שבג"ץ אישר... אי־פינוי זו טעות חמורה", התחייב בישיבת סיעה ב־2019. גם הוא החל את מסע הבחירות שלו באותה שנה בחאן אל־אחמר, במטרה "להזכיר לראש הממשלה שיש החלטת קבינט לפנות את חאן אל־אחמר עד סוף השנה". בבוקר הפינוי של עמונה צייץ לעבר ראש הממשלה נתניהו: "אדוני ראש הממשלה, תקיים את החלטת הקבינט ותפנה את חאן אל־אחמר".
הלאה, אל שרת הפנים איילת שקד. לפני שנה בדיוק הביעה שקד את מחאתה על החלטת נתניהו לדחות שוב את פינוי המאחז הבדואי: "לא הייתה שום סיבה משמעותית לדחות את הפינוי. זו הייתה החלטה של נתניהו", אמרה בערוץ הכנסת, והבטיחה: "אם בנט ראש ממשלה - חאן אל־אחמר מפונה". בריאיון מלפני כחצי שנה, בהיותה שרת הפנים, הצהירה שוב: "צריך לפנות את חאן אל־אחמר, אפשר לעשות את זה. לא חייבים בחודש הראשון של הממשלה, אבל זה בהחלט יעד שראש הממשלה צריך לסמן לעצמו. אי אפשר לאכוף פסיקת בג"ץ רק על יהודים". ראש הממשלה בנט, שבשמו התחייבה שקד לעיל, הדגיש אף הוא בריאיון בעבר כיצד היו הוא ושקד השרים היחידים שהצביעו בקבינט תחת שלטון נתניהו בעד הפינוי, כאשר נתניהו ביקש להעביר דחייה נוספת שלו.
את ההבטחות הללו שומרים היטב אנשי פורום עוטף ירושלים, אבל חוששים מאוד מהשמועות בנוגע לכוונות הממשלה בנושא, שישאירו את ההבטחות הללו כמועילות אולי כדי לעטוף בהן דגים. בועז עידו, איש העמותה, אשר מאגדת בתוכה את תושבי יישובי גוש אדומים, שמע גם הוא לפני כמה שבועות את הדיווחים על תוכניתה החדשה והאבסורדית של המדינה, שמנסה לחלץ את עצמה מהפינוי הכפוי: חאן אל־אחמר אומנם ייהרס, אולם יישוב חלופי חדש ומאושר יוקם במרחק כ־300 מטרים בלבד מהמיקום הנוכחי. במועצת בנימין כבר הודיעו כי יגישו התנגדויות לתוכנית, שתמקם את היישוב המוסדר החדש בשטחי המועצה. בחאן אל־אחמר, אגב, עסקים כרגיל ואף יותר: פורום עוטף ירושלים חשף כי בשבועות האחרונים הבנייה הבלתי־חוקית במקום נמשכת במרץ, כולל שדרוג של עשרות מבנים ארעיים ובניית עשרות מבנים חדשים.
נראה גם כי קולות הנהי המתוקשרים מצידם של התושבים הבדואים המיועדים לפינוי אינם קולות אותנטיים הבוקעים מגרונם שלהם. מאחורי הקמפיין הגדול שחובק את המאחז הקטן עומדים כוחות חזקים בהרבה מכמה רועי צאן: הרשות הפלשתינית, שחבוקה היטב בזרועותיהם המשומנות בכסף של ארגוני האיחוד האירופי. בסרטון שחשף פורום עוטף ירושלים נראה השר לענייני ההתנגדות וההתיישבות ברשות הפלשתינית, מועיד שעבאן, נושא נאום לאומני במיוחד בעצרת הזדהות שערכה הרשות הפלשתינית לתושבי חאן אל־אחמר. שעבאן התייחס לניסיונות להגיע לפשרה בנושא מיקומו של המאחז הבלתי־חוקי: "אנחנו לא עוזבים את חאן אל־אחמר. היום שוב התאחד העם הפלשתיני בשני חלקים של המולדת בחברה הערבית, כאן ובירושלים, וגם בגדה המערבית ועזה, כדי להגיד מילה אחת ומסר אחד. לא שייך לנו ואין מאיתנו מי שמוותר על גרגיר של אדמה. האדמה שקבור בה דם השהידים. האדמה שקבורות בה גניחות אסירינו", אמר שעבאן בשם הנהגת הרשות הפלשתינית. משפטים נוספים שהפיק השר בהמשך נאומו מלמדים כי המאבק אינו בבדואים דלי אמצעים וחסרי דיור אלא הוא חלק ממאבק לאומני מתוקשר בחסות הרשות, שגם מזדהה עם מחבלים ומעשי טרור.
"מדובר כאן במלחמת עולם על כביש מספר 1", מסביר עידו, "הרשות הפלשתינית רוצה שליטה על הכביש, כחלק מתוכנית פיאד. האחיזה בחאן אל־אחמר, במיקומו האסטרטגי, תיצור רצף שליטה פלשתיני מירושלים עד ים המלח, וגם עד רמאללה מהכיוון השני. הם רוצים לקבוע עובדות בשטח". מי שעוזר להם בכך כאמור הוא האיחוד האירופי, שהשקיע עד היום סכומי עתק בבנייה הבלתי־חוקית הערבית סמוך לכביש 1, גם על אדמות מדינה. גם על מבניו המשופצים של חאן אל־אחמר עצמו מתנופפים דגלי האיחוד האירופי.
אנשי הפורום נאבקו בעשור האחרון בבנייה הבלתי־חוקית לאורך הציר באזור גוש אדומים באמצעות בתי משפט ופניות למנהל האזרחי. הם הצליחו לעצור חלק מההשתלטות, אבל כשהם שומעים על תוכנית ההעתקה המשונה של חאן אל־אחמר הם נדהמים מהשלומיאליות הממשלתית: "זה יהיה פרס גדול לפורעי החוק. המאחז יישאר סמוך מאוד לכביש 1 ויהווה סכנה ביטחונית לנוסעים בו". עידו מזכיר כי ישנם שטחים שהמדינה כבר הכינה בהשקעה של עשרות מיליונים כשטח ייעודי למפוני חאן אל־אחמר, ולא מבין מדוע לא לממש את הפתרון האידיאלי הזה, שנוח לכל הצדדים חוץ מלרשות הפלשתינית: "סמוך לאבו דיס הכשירה המדינה כשבעים מגרשים, עם תשתיות, בית ספר, מענק של המדינה לכל תושב ושטחי מרעה. אנחנו מצפים שתשובת המדינה תהיה להעתיק את המאחז למקום שהוכשר לכך, שממילא נמצא כבר בשטחי B ויש בו אוכלוסייה בדואית".
אז מה יקרה בבג"ץ ביום ראשון? בתגובה לפניית 'בשבע' מצהיר שר המשפטים גדעון סער כי עמדתו בנושא לא השתנתה, כלומר – את חאן אל־אחמר יש לפנות. מה זה אומר על התשובה שייתן משרדו? שרת הפנים איילת שקד מעריכה כי המדינה תבקש דחייה נוספת. אז מה ההבדל בין ממשלת עשר מעלות ימינה לדחיינותו הכרונית של נתניהו בסוגיה הזאת? "אני מסכימה", מקבלת שקד את הביקורת בהכנעה ומודה כי "יש פתרון שהוצע, אבל הוא אכן חסר טעם". אבל מי אמר שלהבטחות של פוליטיקאים צריך להיות טעם?