השם של אחת הסדרות המצליחות של השנים האחרונות הוא 'שרלוק' – שם קצר, קליט, שאומר לך כל מה שאתה צריך לדעת על הסדרה. מדובר בסדרה שבמרכזה עומד שרלוק הולמס, לא סיפור ספציפי אודות הבלש האהוב, לא עיבוד של אחד מהספרים הרבים, פשוט סדרה שכל כולה שרלוק הולמס.
ל'ריצ'ר' ניגשתי עם ציפיות דומות. זו לא פעם הראשונה שעלילותיו של החוקר הצבאי לשעבר עולות על המסך, זה כבר קרה פעמיים, ב2012 ו2016, כשטום קרוז נכנס לנעליו של ג'ק ריצ'ר בשני הסרטים שיצאו לקולנוע, אבל משהו שם לא עבד. הסרטים היו בסדר דווקא, סרטי אקשן סטנדרטיים, אבל הם לא היו ריצ'ר.
הקסם וההומור המושחז שמאפיינים את דמותו של ריצ'ר בספריו של לי צ'יילד לא באמת הצליחו לעבור בסרט קולונע בומבסטי עם שם כמו 'הצלף' או 'אל תחזור', קסם והומור שנבנים במידה רבה על היכרות עמוקה עם הדמות ועם ניואנסים שחוזרים בכל הספרים (יצאו 26 עד כה והאחרון מבניהם טרם תורגם). לסדרה שמתמקדת לא בספר ספציפי אלא בדמותו של ריצ'ר, לסדרה בה בכל פרק מציגים סיפור אחר, דווקא הייתה את היכולת לשחזר את הקסם וההומור הזה. 'ריצ'ר', אפעס, בחרה שלא לעשות זאת.
העונה הראשונה של הסדרה שעלתה לשידור בשירות אמזון פריים וידאו כללה שמונה פרקים והוקדשה כולה לספר אחד - 'כסף קטלני', הספר הראשון שכתב לי צ'יילד, אי אז לפני עשרים וחמש שנה. ג'ק ריצ'ר, רב-סרן בדימוס בצבא ארצות הברית אשר שירת כחוקר במשטרה הצבאית, מחליט לרדת מהאוטובוס בעיירה שכוחת אל בג'ורג'יה בשם מרגרייב רק כי הוא שמע פעם את אחיו מזכיר אותה, כמה דקות לאחר מכן הוא כבר מוצא את עצמו אזוק באזיקים ומעורב עד צוואר בקונספירציה פלילית ואכזרית במיוחד.
בדקות הראשונות קשה קצת להתרגל לרעיון שהענק על המסך לפנינו הוא באמת ג'ק ריצ'ר, קשה להתנער מהחיים שהפיח בדמות טום קרוז. אבל ריצ'ר החדש, המגולם ע"י אלן ריצ'סון ("טיטאנים"), לא מוותר, וכבר תוך פרק או שתיים שכוללים סצנות אקשן ודו שיח ריצ'רי במיוחד הוא כובש את מקומו של טום קרוז קשישא כשלאט לאט הצופה מבין שהנה, ככה ריצ'ר היה צריך להיראות כל הזמן.
הבחירה למרוח את הסיפור על פני שמונה פרקים במקום להקדיש לו פרק אחד כפי שקיוויתי, או סרט קולנוע של שעתיים כפי שעשה טום קרוז ידידנו, אמנם מאפשרת לפתל ולקחת את העלילה עד הקצה, אך לפעמים גם מעבר לו. דרכו של עולם שבמעבר מספר לסרט נאלץ הבמאי לקצץ מעט בעלילה, אך כאן נדמה שמרוב רצון להכניס כל מילה ודמות מהספר לסדרה כבר נוצר יצור כלאיים – הוא לא קצר וקולע כמו סרט, אבל גם לא באמת מספיק מפורט ואינפורמטיבי כמו ספר.
אבל, למרות הכל, זה יותר טוב מכלום. לא ככה דמיינתי את 'ריצ'ר', לא ככה הייתי כותב ומביים את 'ריצ'ר', אבל בהינתן העובדה שעד לפני חודש לא הייתה סדרה על ג'ק ריצ'ר, בניגוד לשרלוק הולמס שכבר בוים ותוסרט מכל כיוון וזווית אפשרית, ועכשיו יש סדרה כזו, ואפילו תהיה עונה שנייה, אז בהחלט אפשר להינות ממה שיש ולקוות שבעונה הבאה תהיה קצת פחות עלילה - וקצת יותר ריצ'ר.