על הסכם הגרעין הצפוי להיחתם בימים הקרובים שוחחנו עם ד"ר אורי גולדברג, מומחה לדיפלומטיה, ממשל, איסלאם שיעי ואיראן בית הספר לממשל באוניברסיטת רייכמן, ולטעמו טעות עושה ישראל כשהיא מתייגת את עצמה כמי שנותרה לבבה במערכה מול איראן.
כדי להסביר את עמדתו פורס ד"ר גולדברג תיאור רקע לכלל התנועות המהפכניות כדוגמת המהפכה האיראנית: "כל תנועה מהפכנית מגיעה בשלב מסוים לצומת דרכים, ובו היא יכולה לבחור בין שני כיוונים, או שהכוח שלי טמון במהפכנות ולכן ככל שאשאף להסתגרות ועימותים אהיה חזק יותר, ומצד שני יש צד שאומר שהמהפכה נועדה לייצר יציבות ובלעדיה נמות. המהפכה האיסלאמית של איראן הצליחה, וכעת אף אחד לא מאיים על המשטר הזה שכעת יש בו ויכוח בין הדורשים ללכת לכיוון העוין לבין הכיוון היציב".
ד"ר גולדברג קובע כי כיום רוב העם באיראן שואף להתמקד ביציבות ולא בהסתגרות ובמהפכנות ו"הדרך היחידה שאיראן תשיג יציבות היא חתימה על הסכם הגרעין. איראן זקוקה נואשות ליציבות. הם רוצים להשקיע פנימה וזה משתקף בהתנהלות האיראנית. גם השמרנים ביותר רוצים את היציבות".
האם יתכן ובעוד העם האיראני רוצה ביציבות מנהיגיו מעוניינים בהמשך העוינות? "איראן אינה דמוקרטיה", מזכיר גולדברג. "הבחירות שם חצי דמוקרטיות ולכן הן לא דמוקרטיות, אבל המהפכה של 79' היא הרביעית באיראן בפחות ממאה שנים. העם באיראן הוכיח היסטורית שהוא יודע לצאת לרחובות ולהפיל שלטון. אף מנהיג באיראן לא יקבל החלטה שתהיה מנוגדת במובהק מרצון הציבור. מי שיעשה זאת מסתכן במהפכה עממית ובהדחה. יש שם רגישות מאוד גדולה לדעות הרווחות בציבור", משוכנע ד"ר גולדברג הקובע כי ההנהגה האיראנית שומעת את רחשי לב העם ומודעת לו. ככזו היא צועדת בתווך שבין יציאת העם לרחובות לבין נכונותו של העם להמשיך ולחיות במציאות הנוכחית.
ד"ר גולדברג רואה בהסכם הנחתם כזה שיאפשר לאיראן מכירת נפט ומיידית להביא לרווח כלכלי אדיר למדינה, בעיקר לנוכח הוצאתה של רוסיה אל מחוץ לשוק הנפט המערבי. הדבר יביא להתאוששות הכלכלית לה מייחלת איראן, ובאופן מיידי. "לשם כך היא זקוקה להסכם. יש כאן אינטרס חומרי מובהק. המצב הכלכלי של איראן ישתפר כמעט בבת אחת".
על דבריו אלה שאלנו את ד"ר גולדברג אם פשרנותו אינה לוקה במערביזציה הנותנת לחומרנות משקל רב הרבה מעבר למה שניתן לה באומות איסלאמיות ומזרחיות. האם יתכן והרוח המלחמתית חזקה יותר אצל האיראנים ולכן יהיו שם נכונים להכיל קושי כלכלי ובלבד שיוכלו לקדם את החזון הגדול של השמדת ישראל?
גולדברג משיב וקובע כי גם במדינות דתיות שאינן במערב הדת והאמונה הן כלי לחיות בו טוב יותר ולא למות בו. "רוב האנשים מעדיפים את תפיסת 'וחי בהם'", הוא אומר, ומכיוון שכך ניתן לראות כיצד על אף שהם שמרנים וקיצוניים האיראנים רוצחים לחיות ונכונותם להכפיף את עצמם לפיקוח בינלאומי במסגרת הסכם הגרעין מוכיחה זאת, סבור גולדברג ומוסיף כי אכן איראן היא אויב מר לישראל, אך המחשבה שכל מה שמנחה אותה הוא הרצון לייצר פלטפורמה להשמדת ישראל, היא מחשבה מוטעית.
לשאלתנו מדוע אם כן רואה איראן את ישראל כיעד להשמדה, משיב ד"ר גולדברג וקובע כי בעיניים איראניות אין כאן איראן תוקפנית מול ישראל מותקפת, אלא פרשנות אחרת לחלוטין למציאות שכן ישראל היא ה מחזיקה בנשק גרעיני על פי מקורות זרים, היא זו שמדברת על אפשרות לתקוף בעומק מדינה אחרת, היא זו שמתנקשת באזרחים, וכל אלה מעניקים לאיראנים פרשנות הרחוקה מזו הישראלית. "איראן היא אויבת של ישראל, אבל ההנחה שיש כאן צד שמתגונן וצד שתוקף היא הנחה לא נכונה. ישראל היא שחקנית כמו איראן, היא תוקפת ומנהלת מהלכים ממש כמו איראן, גם אם היא עושה זאת אחרת. אני יכול להבין מציאות שבה איראני שמסתכל על המציאות רואה זאת אחרת".