כמיליון וחצי מאזרחי אוקראינה מוצאים את עצמם במעמד של פליטים ונדמה שהיקף התופעה רק יילך ויגבר. ד"ר אמירה הלפרין, חוקרת תקשורת ופליטים באוניברסיטת נוטינגהאם בסין, מתייחסת למאפייניה של הפליטות האוקראינית לעומת תופעות דומות מהעבר.
"יש כמה דברים מיוחדים בתנועה הזו ויש כמה דברים דומים מאוד לתנועות פליטים אחרות,, היא אומרת ונזכרת כיצד לפני שנה ישבה עם הפליטים שהגיעו מסוריה לקנדה וההשוואה בין המקרים מתחדדת. "לגבי גל ההגירה הבינלאומי ראוי לציין שמדובר במספר גבוה ביותר. שנת הקורונה האחרונה והשנה שלפניה היו 26.4 מיליון פליטים בכל העולם, זה מספר גדול מאוד ומשמעותי מאוד בהקשר הקורונה שהעצימה את בעיית הפליטים באופן משמעותי, כי יש הרבה בעיות של סגרים ובעיות מתקני הבריאות וכו'".
"משבר הקורונה לא הסתיים והבעיות הללו גוברות", אומרת הלפרין ומציינת כי סביב הפליטות האוקראינית עולה שאלת המאפיינים הייחודיים לה בהיבט החברתי, כלכלי, דמוגרפי ועוד לעומת תועות דומות אחרות. "כולם אומרים שמדובר בפליטים אחרים וייחודיים, אבל זה לא בדיוק כך. גם בפליטים הסורים יש רופאים ועורכי דין, אנשים שבמחי יד החיים השתנו להם בגלל קונפליקטים והם הופכים לפליטים. בהיבט הזה הפליטים מאוקראינה אינם שונים. יש שסובלים מאפליה בגלל המוצא ויש שלא. השאלה היא איך הם ייקלטו בטווח הארוך".
<iframe src="https://omny.fm/shows/arutzsheva/bc6cad0f-3212-49a1-9795-ae5000b7d7e4/embed" width="100%" height="180" frameborder="0" title="הימים שאחרי המערכה יהיו גם הם קשים. ד\"ר אמירה הלפרין"></iframe>
"פליט זה מעמד משפטי על פי אמנות בינלאומיות", מזכירה ד"ר הלפרין, "לכן כשפליט נכנס למדינה מסוימת עולה השאלה איך יקבל את מעמדו המשפטי, האם יקבל אישור עבודה, אישור שהייה וכו'. לא מספיק לקבל אותם יפה".
על דבריה אלה שאלנו את ד"ר הלפרין אם יתכן וקיים בכל זאת הבדל משמעותי והוא ההערכה לפיה המערכה באוקראינה תסתיים בקרוב והפליטים ישובו לארצם בעוד פליטות אחרת כדוגמת זו שמגיעה מסוריה, אין לה לאן לחזור והמדינות הקולטות קולטות אותה לטווח ארוך.
"לגבי המשבר העכשווי צריך להיות זהירים כי לא יודעים איך יסתיים בטווח הארוך, האם האוקראינים אכן יחזרו ומה יהיה המצב שם, האם רוסיה תכבוש ותשלוט עם מעוזי שליטה באוקראינה. לא ברור מה המטרות של רוסיה באזור. לכן הקליטה שלהם במדינות אחרות לא ברורה. אני סבורה שמדינות אחרות צריכות לעזור להם להיקלט. יש אוקראינים רבים שלא יוכלו לחזור למדינה שלהם, ולכן צריך יהיה לקלוט אותם. הם יושבים כעת במדינות שכנות והם יצטרכו להתערות, למצוא עבודה, בדרך כלשהי.
"בנוסף יהיה צורך להתגבר על נושא הקורונה, כי הנושא הזה של מגבלות קורונה ובדיקות רפואיות, צריך לתת עליו את הדעת גם תחת מגבלות של שפה. יהיה צורך לתרגם להם את הדברים. כאן נכנס התחום שאני ואחרים עובדים עליו הרבה והוא הנושא הטכנולוגי - איך ממשלות בעולם וסוכנות האו"ם משתמשות בטכנולוגיה כמו טלפונים ניידים כדי לתת לפליטים מידע בשפה שלהם. חברות גדולות כמו גוגל מספקות לפליטים האוקראינים להסתייע ברשתות החברתיות מול התעמולה הרוסית שעובדים בצורה אינטנסיבית בנושא הזה".
לדבריה אמנם כעת "בעולם אמפתיים, אבל צריך להיות מאוד זהירים בטווח הארוך. הם יכולים למצוא עצמם נופלים כעול על מדינות מה שמפתח שנאה כלפיהם, מה שעלול להוביל לזעזוע באירופה כולה".
עוד מוסיפה ד"ר הלפרין ומציינת כי "גם אם הם יחזרו למדינת המולדת שלהם, זו לא תהיה חזרה פשוטה ורגילה. יהיה צורך לבנות מחדש את המדינה. להיות פליט זה דבר מאוד נזיל, רגע אחד אתה אזרח וברגע הבא פליט ובחזרה ומעמדך המשפטי משתנה. מבחינה מנטאלית הרבה פעמים גם פליט שחוזר למדינה שלו עובר תהליך מאוד מסובך כדי לראות את עצמו שוב כאזרח שיכול להתמודד עם הטראומה שהוא עבר. זה מאוד מסובך בעיקר אצל ילדים. הם צריכים לחזור למדינה שלהם מחדש. זה תהליך מאוד מורכב שמחייב התערבות של הרבה מדינות במערך סיוע שכבר קיים ויהיה צורך להתעצם באזור הגיאוגרפי הזה".