איתמר בן גביר עם טל יושובייב ושלמה קרעי
איתמר בן גביר עם טל יושובייב ושלמה קרעיצילום: Arie Leib Abrams/Flash90

שבועות מאז הטלת המצור המשטרתי על בית משפחת יושובייב בשמעון הצדיק, הגישו בני המשפחה עתירה לבג"ץ כנגד ההחלטה להשאיר את ביתם תחת מצור ולא לאפשר כניסת קרובי משפחה וחברים.

בעתירה אשר הוגשה בידי עורכי הדין משה פולסקי ואופיר שטיינר מארגון 'חוננו' דורשת המשפחה מבג"ץ להורות למשטרה להפסיק את המצור על בית המשפחה ולאפשר למשפחה לנהל אורח חיים תקין בביתם.

בעתירתם, הציגו עורכי הדין את מהלך האירועים: "בערבו של יום 11 בפברואר 2022, ליל שבת, ביקשו תוקפים אלימים להבעיר אש בביתו של העותר. הלהבות אחזו בקירות הבית וכילו בדרכן את רכוש המשפחה. רק בנס ניצלה המשפחה, שבחרה ללון אותה השבת בבית ההורים. כאשר בשובם הביתה, נאלצו בני המשפחה להתמודד עם מראה ביתם השרוף ורכושם האבוד. קשה לתאר במילים את תחושותיהם של בני המשפחה, ובפרט של האם, שהביטה בעריסת תינוקה המפוחמת.

''בתגובה להצתה הקים ח"כ איתמר בן-גביר לשכה רשמית בשכונת שמעון הצדיק. בהמשך, בשל המשך העימותים באזור, הגדילה המשטרה את נוכחות כוחותיה במקום. והחל מיום 13 בפברואר 2022 ,גילו בני המשפחה שהגישה לביתם הוגבלה", נכתב.

"תחילה, הדבר לא נאמר מפורשות, אך עם חלוף הימים החלו השוטרים לשתף את הפוקדים את המקום בפקודות שקיבלו. השוטרים הסבירו לכל אזרח שניסה להגיע אל הבית כי הדרים בבית - והם בלבד - רשאים להיכנס אל הבית. כל היתר, נדרשו לעזוב את המקום. בימים שחלפו, גילו במשפחה כי המשטרה עומדת בסירובה לאפשר הגעת אנשים לביתם. כך, נאלצו בני המשפחה להתעורר בכל בוקר למציאות בה ביתם מכותר, יש יוצא- ואין בא", הוסיפו בעתירה.

לדבריהם, התנהלות המשטרה פוגעת בבני המשפחה בצורה אנושה: "החלטה זו מצד משטרת ישראל וניצב דורון ידיד פגעה במשפחת יושובייב פגיעה חמורה. הם לא יכולים להיעזר במכריהם, אלו שסייעו בידם קודם לבנות חלק גדול מביתם, בתיקון הבית. גם אנשי מקצוע שהוזמנו עוכבו על-ידי המשטרה, לעיתים במשך שעות, עד שיכלו להיכנס ולהתחיל את עבודתם. הדבר הוביל לפגיעה קשה ביכולתם לתקן את הנזק הרב שנגרם לבית ולרכוש. בשל הנזקים, נאלצת המשפחה ללון בכל לילה בבית הוריה של אשתו. כאשר במשך היום, נאלצים טל ואשתו לנסות ולארגן את ביתם מחדש, מבלי שאף אחד יכול להושיט יד לעזרה", הוסיפו עורכי הדין.

בנוסף, צויין בעתירה כי המבקרים בביתם הינם נדבך חשוב ביכולת המשפחה להתגורר במציאות של תקיפות וגילויי שנאה יומיומיים: "בימים כתיקונם, היו מכרים מבקרים תדיר בביתם, ובכך הייתה תמיכה נפשית חשובה למשפחה במציאות כה מתוחה. אך, בשל מניעת ההגעה אל הבית, משפחת יושובייב נאלצים לחוות יום אחר יום את המציאות המתוחה ביודעם כי אין כל כתף קרובה להישען עליה, או יד שתושט במקרה הצורך. אצל הזוג הצעיר, הבית המבודד הפך להיות מזכרת יום-יומית לניסיון הפגיעה שכמעט ועלה למשפחה בחייה, לבדידותם במאבקם לנהל חיים שלווים בביתם ולאוזלת היד של משטרת ישראל שקצרה ידה מלהושיע את אלו הזקוקים להגנתה, ולכן בוחרת לבודדם מיתר העולם", צויין בעתירה.

לטענתם של עורכי הדין מארגון חוננו, החלטת המשטרה פוגעת בזכויותיהם הבסיסיות של משפחת יושובייב, ואינה ברף המידתי או הסביר בשום צורה: "במעשי המשטרה נפגעה בראש ובראשונה, ובאופן אנוש, זכותם של המשפחה לעשות שימוש בקניינם - הן כיוון שאינם יכול לעשות בו שימוש טבעי ובסיסי כאירוח מכריהם ומשפחתם בביתם, והן כיוון שתיקון ביתם הפך קשה עד מאוד, עד שאינם יכולים ללון בביתם. כמו כן, נפגעה זכותם של המשפחה לצנעת הפרט, כיוון שכל המבקש לבקרם מעוכב על -ידי שוטרי המשטרה ומתושאל. כך, אין יוצא ואין בא מבלי שהדבר מנוטר ומתועד על -ידי הרשויות. עוד נפגעות זכויותיהם לחירות ולכבוד, כמי שנגזר עליהם להתבודד בביתם או לעזוב את ביתם על-מנת לזכות לשבת במחיצת קרוביהם. גם הלינה הקבועה שלהם מחוץ לבית, כתוצאה ישירה מהקשיים שהערימה עליהם החלטת המשטרה כאמור, מהווה פגיעה בזכויות אלו", נכתב.

"החלטה זו, אינה מידתית, שכן, החלטת המשיבים גורפת - היא אינה מפרידה בין משפחה קרובה לחברים, או בין חברים לזרים ואף אנשי מקצוע מעוכבים זמן ממושך עד שמתירים את כניסתם. כמו כן, החלטתם מתמשכת יתר על המידה. במשטרה בחרו במתן פקודה כוללנית, גורפת, המצריכה השקעה נמוכה יותר של משאבים, ארגון ואכיפה. זאת, מבלי לשעות לסבלם של העותר ובני משפחתו ולהמשך הפגיעה בהם, בעודם מנסים לשקם את חייהם", הסבירו עורכי הדין.

עוד הוסיפו, כי המצור על בית המשפחה יצא מגדר הסבירות לטענתם: "במשטרה שמו לנגד עיניהם אך ורק שיקולים הנוגעים לשמירה על השקט באזור. הם לא פנו כלל למשפחה, לא ניסו כלל להבין מה הפגיעה שנגרמת להם בתקופה קשה זו. משלא עשו כל מאמץ לאחוז במידע אודות עוצמת הפגיעה הנגרמת, וודאי שלא הייתה בידם כל יכולת לבצע איזון ראוי בין האינטרס הנוגע לשמירה על הסדר, ובין הפגיעה הקשה בזכויות המשפחה. אילו היו מנסים, היו יכולים להגיע בנקל, כאמור, לפתרונות דרקוניים פחות", טוענים עו"ד פולסקי ועו"ד שטיינר.

בסיום עתירתם, דרשו עורכי הדין להסיר את המצור מעל בית המשפחה באמצעות צו ביניים שיתן בג"ץ בעניין.

עו"ד אופיר שטיינר מארגון 'חוננו' שמייצג את משפחת יושובייב הגיב על הגשת העתירה "עתרנו לבג"ץ על-מנת שיתן סעד דחוף לאזרח שביתו הפרטי, בו גר עם אשתו ושני ילדיו הרכים, מוחזק בעוצר ע"י משטרת ישראל. העותר מנסה לשקם את ביתו ולהשיב את חיי המשפחה למסלולם, אחר שהבית הוצת ע"י תוקפים אלימים. אך, משטרת ישראל אינה מאפשרת לחבריו או לבני משפחתו להגיע אל הבית ולהגיש סיוע. כך, מצאה את עצמה משפחה צעירה נאלצת לאחות לבדה את השברים. אנו דורשים מביהמ"ש העליון להפעיל את הסמכות הנתונה בידו ולחדול את הפגיעה האנושה בעותר ובמשפחתו. ככלל, מצופה ממשטרת ישראל לבצע אכיפה כלפי הגורמים האלימים המצויים באזור, ולא להגביל באופן גורף וכוללני את חופש התנועה של האזרחים וזכותם למחות".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת במקום למניעת אלימות, הפרות סדר ואירועי חיכוך עם כוחות משטרה רבים ומגוונים. פעילות המשטרה מבוצעת באזור בהתאם להערכת המצב המתקיימת מדי יום.
תגובת המשטרה לעתירה תימסר בבג"צ באמצעות הפרקליטות כמקובל. נמשיך לפעול באזור לשמירת הביטחון, החוק והסדר תוך שמירת מרקם חיים תקין ככל שניתן".