בית חולים
בית חולים iStock

מחקר חדשני שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי American Journal of Cardiology בדק האם ישנו הבדל בשיעור התמותה והסיבוכים בקרב נשים לאחר אוטם שריר הלב מסוג עליות ST בהשוואה לגברים וכן האם קיים הבדל ביחס הרופאים בבית החולים לנשים לעומת גברים באשר לתלונות על כאבים בחזה/ חשד לאירוע לב.

המחקר בוצע על ידי פרופ' שמחה מיזל, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי הלל יפה, בשיתוף מכון נויפלד והסטטיסטיקאית טל עבדת-כהן.

השערה אחת הייתה ששיעור התמותה בקרב נשים הלוקות באוטם שריר הלב עם עליות ST גבוה יותר משל גברים היות ומדובר בנשים מבוגרות יותר, שנים רבות לאחר הפסקת הוסת אשר סובלות ממחלות רקע שונות, כגון, יתר לחץ דם וסוכרת. השערה נוספת הייתה שהתסמינים אצל נשים החוות אירוע לב שונים באופיים מאלו של גברים. לעיתים מדובר בתלונות שאינן בהכרח אופייניות לבעיית לב, ולכן לא תמיד ניתן לזהותן בזמן.

אוכלוסיית המחקר כללה 2740 מטופלים שאושפזו בשנים 2004-2018 בכל המחלקות הקרדיולוגיות בארץ, מתוכם 464 נשים ו-2,276 גברים, שהגיעו לבתי החולים בשל אוטם שריר הלב מסוג עליות ST וצונתרו מיידית.

במסגרת המחקר נבדק מצבם של המטופלים כעבור שנה וכעבור חמש שנים מאז אירוע האוטם. אם מסתכלים על התוצאה בצורה פשטנית, שיעור התמותה בקרב הנשים היה גבוה יותר בהשוואה לגברים כעבור 5 שנים לאחר האירוע. אולם, אם מתקננים את התוצאות, דהיינו, לוקחים בחשבון את הגיל, מחלות רקע, ועוד, לא נצפה הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בין גברים לנשים.

גם ההשערה כי נשים מקופחות יותר לעומת גברים אינה נכונה. לא נמצא הבדל מהותי בין המינים באופן ההתייחסות והטיפול בבית החולים. לא היה הבדל בזמני הטיפול במהלך האשפוז עד לביצוע צנתור טיפולי בין גברים לנשים. נצפו הבדלים בצורת הגעתם לבית החולים- בין אם באופן עצמאי, באמבולנס או בניידת טיפול נמרץ. במילים אחרות, מרגע הגעת המטופל לדלת בית החולים, התייחסות הצוות הרפואי לתלונות הנשים הייתה שווה לזו של הגברים מבחינת זמן האבחנה והטיפול.

במחקר נמצא כי הגורם המכריע הוא אופן הגעת המטופל לבית החולים: בקרב מטופלים אשר הגיעו בניידת טיפול נמרץ ישירות לחדר הצנתורים נמצאו התוצאות הטובות יותר מבחינת הנזק לשריר הלב/תמותה. הסיבה לכך היא זמן ההגעה הקצר ביותר עד לפעולת הצנתור הנדרשת במקרים אלה. מטופלים שהגיעו בניידת טיפול נמרץ לחדר המיון, גם כן התאפיינו בשיעור הישרדות טוב, אם כי פחות מאלה שהגיעו ישירות לחדר הצנתורים. לעומתם, ובפער משמעותי, מטופלים שהגיעו באמבולנס רגיל או ברכב פרטי לחדר המיון היו בסיכון גבוה הרבה יותר ביחס לסיבוכים ולתמותה. יש לציין כי במקרה של הגעה עצמאית ברכב פרטי או באמבולנס נמצא לאורך זמן הבדל בשיעור התמותה בין גברים לנשים. זמן ההגעה עד לבית החולים בקרב נשים היה ארוך יותר לעומת גברים, כלומר נשים "משכו את הזמן" עד שפנו לקבלת טיפול בבית החולים. עם זאת, מרגע הגעתן כאמור, היחס והטיפול בהן היה זהה לשל הגברים.

המסקנה העיקרית של המחקר היא שאופן הגעת המטופל לבית החולים הוא שמשפיע על התחזית והתמותה לאחר אירוע של אוטם שריר הלב מסוג עליות ST. מרכיב הזמן הוא קריטי. אנשים שחווים אוטם שריר הלב חייבים להגיע כמה שיותר מהר לצנתור בבית החולים. כל דקה שעוברת בנוכחות עורק כלילי חסום גוררת נזק נוסף לשריר הלב ולפגיעה בתפקודו התקין. לכן, במידה שמופיעים כאבים חזקים בחזה, בפרט בקרב נשים, יש להזעיק מיד ניידת טיפול נמרץ על מנת להגיע כמה שיותר מהר לבית החולים.