נשיא רוסיה פוטין לא נראה כמי שמתכוון לוותר על דרישותיו להרחקת אוקראינה מהמערב ומנגד גם באוקראינה לא עושים קולות של נכונות לוותר על קבלת החלטות עצמאית וריבונית. איך אם בכלל ניתן לגשר על המחלוקת בין הצדדים? על כך שוחחנו עם ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
כבר בפתח דבריו קובע ד"ר כרמון כי לא ניתן לגשר על הפער בין הצדדים. "האסטרטגיה של פוטין היא לכבוש את כל אוקראינה, ואחר כך הוא לא רק ינסה לנהל אותה אלא גם ייצר תחושה שהעם האוקראיני רוצה לחזור לאימא רוסיה. זו המדיניות המוצהרת של פוטין עד כדי איום בנשק גרעיני. הוא אמר שהסנקציות הכבדות נגדו הן הכרזת מלחמה על ידי המערב, הוא בוחר במדיניות של הליכה על הסף". מדיניות זו, אומר ד"ר כרמון, מביאה את פוטין לדרוש נסיגה של נאט"ו מכלל המדינות הבאלטיות והמזרח אירופאיות.
כאמור, לשם כך האיום הרוסי מגיע עד כדי איום בנשק גרעיני. על כך ניתן היה ללמוד מהעלאת הכוננות של כוחות הגרעין הרוסיים. "אם תהיה מלחמת עולם שלישית זו תהיה מלחמה גרעינית. אמר את זה ראש נאט"ו", אומר כרמון ומציין כי "נאט"ו לא מוכן להתערב פיזית בגלל החשש מהתדרדרות למלחמה גרעינית ופוטין משתמש בזה כדי להפחיד את מנהיגי המערב ובראשם ארה"ב".
להערכתו, במציאות שכזו "הביקור של בנט במוסקבה היה סוג של תפאורה. מבחינת פוטין הוא רוצה להראות שהוא מוכן לשמוע ולבדוק, אבל לא השתנה כלום בפועל, ההפגזות נמשכות". להערכתו הנושא העיקרי שמעסיק את ישראל הוא הגרעין האיראני, ונושא זה הוא שככל הנראה עמד במוקד פגישותיו של בנט עם קנצלר גרמניה הן בישראל והן בברלין. "מבחינת ישראל הנושא הגרעיני הוא האקטואלי ביותר", הוא אומר ומצטט דיווחים לפיהם לאיראן יש כבר 33 קילוגרם של אורניום מועשר בשישים אחוז. "כלומר שהמרחק הוא 3-4 שבועות להעשרה בתשעים אחוז לפצצה ראשונה. אמנם אין להם עדיין את הנשק שעליו תורכב הפצצה, אבל לוח הזמנים מאוד קצר".
עוד הוא מעיר כי יתכן ואיראן תנצל את תשומת לב העולם הנתונה לאוקראינה כדי לבצע מהלך משלה נגד ישראל דרך לבנון בידי שולחיה, החיזבאללה.
כאמור, כרמון סבור שמוקד שיחותיו של בנט היה הגרעין האיראני ולא הסערה באוקראינה. "נכון שהוא צריך לדבר כי צריך שיהיה מו"מ על הפסקת האש, אבל מה האפשרות של בנט ללחוץ על פוטין שמצפצף על הנושא מול כל המנהיגים הגדולים? הרי גם מקרון אמר שהוא מתרשם מאוד לרעה ממה שפוטין אומר לו. לא נראה שלבנט יש יכולת לשנות את המצב".
"הרוסים משחקים במה שקורה באוקראינה ורואים את הלחץ האירופי לחתימה מהירה על הסכם הגרעין. הם התחילו לגייס כוחות סורים, 23,000 צעירים סוריים, להילחם באוקראינה. זה אותו מהלך שפוטין עשה עם הצ'צנים", אומר כרמון ומציין כי לצד החשש הישראלי מפגיעה ברוסיה בזירה הסורית, חשש שגורם לה להתנהלות כמעט פרו רוסית, ובלבד שלא תופרע היכולת הצה"לית להכות במוקדים איראניים ובמטרות חיזבאללה בסוריה, עם זאת יש לישראל אמירה אסטרטגית גם מול הרוסים.
בהקשר זה הוא מזכיר מחקר שהוא עצמו עמד בראשו ובחן את תוצאות הסיוע הרוסי לערבים לאורך השנים, ומהנתונים התברר כי אמנם הרוסים מחזיקים במספר מוקדים לאורך הים התיכון, אך בפועל הנשק הרוסי נחל מכה קשה בעימותים מול ישראל. כך היה במטוס המיג שהובא ארצה, כך בהתמודדות עם המכ"מים הרוסים, בין השאר במבצע פיצוץ הכור העיראקי. הכישלונות הרוסיים הללו פוגעים ביכולתה של מוסקבה לשווק את תוצרתה הצבאית למדינות כמו הודו, סין ומדינות המפרץ, וישראל יכולה וצריכה להיות אסרטיבית יותר מול הרוסים שמבינים את המחיר ארוך הטווח של עימות עם ישראל.
"העימות מול רוסיה הוא גם הזדמנות להראות את עצמנו כניטרליים אבל עם מחנה המערב. בנוסף צריך לפתור את הבעיה האיראנית לפני הכול, ולאחר מכן למנוע התחמשות כוחות איראניים וחיזבאללה. מדובר בחבל דק מאוד אבל יש בידי ישראל מספיק כוח צבאי ואסטרטגי כדי להתגבר ולקדם את האינטרסים שלה ולמנוע התחמשות גרעינית של איראן".