המוסד לביטוח לאומי מבשר להורים על שינוי בנוהל המתייחס לילדים בעלי אלרגיות מסכנות חיים.
אם עד היום לא ניתן היה לתבוע גמלה ללא תיעוד של התקף אלרגי, כלומר שילד שהוריו שמרו אותו מהסכנה לא היה מקבל את הגמלה, הרי שמעתה הקצבה תינתן גם ללא תיעוד שכזה.
יו"ר הוועדה לביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין, עורכת הדין ענת קאופמן, מסבירה על השלכות ההחלטה: "ילדים בעלי בעיות רפואיות זכאים בתנאים מסוימים לקצבה שיכולה להגיע לאלפי שקלים. אחת העילות שמזכות בקצבה שכזו נקראת 'עילת ההשגחה'. ילד שמפאת בעיה רפואית כלשהי זקוק להשגחה ייכנס לעילות שבחוק ויקבל קצבה. החוק לא מפרט איזה מחלות אלא נותן את התנאים למי שחלה עליו עילת ההשגחה".
"בשנת 2016 פרסם המוסד לביטחון לאומי חוזר שבו הוא מתייחס לעילת ההשגחה לילדים אלרגיים למזון. מדובר בילדים קטנים אלרגיים לביצים חלב שומשום בטנים וכו'. בעקבות האבחנה הם מצוידים במזרק אפיפן שמה חלילה הם יהיו בהתקף ובנוסף בדרך כלל מאושרת להם סייעת בגן הילדים או בבית הספר להשגיח עליהם כדי שלא יקבלו התקף. לגבי הילדים האלה הוציא המוסד לביטוח לאומי חוזר שמדבר על תנאי הזכאות שאחד מהם הוא שרק אם הוכח שהיה לילד התקף נשימתי מסכן חיים בתקופה האחרונה תהיה זכאות לקבל את הקצבה", אומר עו"ד קאופמן ומציינת כי הנחיות החוזר אינן תואמות את לשון החוק שאינו מחייב תיעוד של התקף אלא רק שקיימת עילת השגחה.
התוצאה מכך היא "שילדים שההורים השגיחו עליהם כי הבינו שהם אלרגיים למזון מסוים, ובגלל ההשגחה הזו הם לא חוו התקף נשימתי, לא היו זכאים לקבל את הקצבה. כשהגענו לוועדות טענו שם ששיש נהלים של המוסד לביטוח לאומי ולכן לא זכאים. כל הטענות שלנו שזה לא קבוע בחוק, שהילד מוצמד למזרק אפיפן, שהנחיות המוסד לביטוח לאומי לא מחייבות את הועדות, כל הטענות לא עזרו".
"אני מבינה שיש כאן עניין של תקציבים ומאחורי ההחלטה עומד משרד האוצר, אבל ההחלטות הללו לא עומדות בתנאי החקיקה. אני מייצגת כמות גדולה של ילדים עם בעיות כאלה. פנינו לבית הדין האזורי והארצי וקיבלנו פסיקות מפורשות שאין שום מחויבות להוכיח התקף מסכן חיים, אלא רק להוכיח רגישות למזון, ולמרות זאת בוועדות אמרו שאלו הנחיות הביטוח הלאומי. פנינו למוסד לביטוח לאומי וביקשנו לשנות את ההנחיות האלה".
כעת נראה שהסוגיה הופנמה ואיתה גם מצוקת הילדים, "הבינו שמדובר בילדים שמהווים נטל גדול מאוד על ההורים, לא רק צורך בהשגחה אלא גם קניית מזון הרבה יותר יקר", אומרת קאופמן. "אחרי הרבה פסיקות המוסד לביטוח לאומי הבין את העניין", היא אומרת ומציינת כי "לשכת עורכי הדין הגישה בג"ץ על מספר נושאים וביניהם גם על הנושא הזה של אלרגיה למזון".
ועדיין קאופמן מתייחסת בזהירות לדיווחים על השינוי בנהלי המוסד לביטוח לאומי שכן לא הגיע אליה מסמך רשמי שמוכיח את השינוי הזה. "אם אכן הנהלים החדשים יקבעו שדי בהבחנה ואין צורך בהוכחת התקף, זו באמת בשורה להורים".
הסתייגות נוספת נוגעת לעצמאותן של הועדות הרפואיות שבפניהן מופיעים הילדים. ועדות אלה אינן כפופות למוסד לביטוח לאומי ולנהליו, אך בפועל הם מתייחסים לנהלים כקובעי מדיניות, "לכן אני מקווה שהשינוי יביא אתו בשורה".