מטוס ראש הממשלה והנשיא - כנף ציון
מטוס ראש הממשלה והנשיא - כנף ציון צילום: Avshalom Shoshoni/Flash90

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (רביעי) את הדוח השנתי שמוקדש בעיקרו לנושאים ביטחוניים.

בעקבות אי כינוסה של ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה האמונה על הליך החיסיון של דוחות ביטחוניים, מבקר המדינה השתמש בסמכותו לפרסם דוחות אלו תוך הטלת חיסיון על חלקים ממנו.

"המלחמה באוקראינה צריכה להדליק נורת אזהרה בדבר מוכנות ישראל למלחמות", אמר אנגלמן. "מלחמות אינן נחלת העבר. תיקון הליקויים ויישום ההמלצות בדוחות שמפורסמים היום יסייעו במוכנות של ישראל מול תוקפנות אפשרית כלפינו".

לדבריו, "חובתה של ישראל ושל אגף השיקום במשרד הביטחון להיות הגב של נכי צה"ל. הם אלו שתרמו את נפשם וגופם לביטחון המדינה. מומלץ שאגף השיקום יבצע בדק בית משמעותי בכל הנוגע ליחסם של רופאי הוועדות הרפואיות כלפי הזכאים, לבקיאותם בתיק הרפואי ולנכונותם לאפשר לנכים להציג את ענייניהם בוועדה באופן מלא".

מתניהו אנגלמן
מתניהו אנגלמן צילום: חיים טוויטו

עיקרי הליקויים הביטחוניים:

תר"ש גדעון: בתחומים מסוימים של חלפים ושל תחמושת נמצאו פערים בין רמות המלאי בסוף שנת 2020 ובין היעדים שנקבעו. שרי הביטחון לא דיווחו לקבינט המדיני-ביטחוני על יישום תר"ש גדעון בכל אחת משנותיה, למעט בשנת 2018 - כשלוש שנים מאז החלה התר"ש. זאת, שלא בהתאם להחלטת הקבינט שהטילה על שר הביטחון לדווח לו אחת לשנה על יישום התר"ש.

עוד נמצא כי הרמטכ"ל אשר נכנס לתפקידו בשנת 2019 הנחה כי תר"ש גדעון תסתיים בשנת 2019 וכי תר"ש תנופה תחל בשנת 2020. נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת הקבינט המדיני-ביטחוני טרם אישר את תר"ש תנופה, ולא סוכם על מתווה תקציבי רב-שנתי לתנופה.

מאמן מפקדות רב זרועי (ממר"ז): קיימים פערים שפוגעים ביכולת המערכת לדמות את הסביבה המבצעית כנדרש ועקב כך נפגעים יעילות התרגול והשיפור המבצעי שאפשר להשיג באמצעותו.

בדוח על היערכות לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים נמצא כי קיימים פערים בנושא איום רחפנים וטיסנים. אגף התכנון בצה"ל ורשות החירום הממשלתית טרם השלימו את גיבוש איום הייחוס לעורף.

המשרד להגנת הסביבה טרם סיים להכין את השלב השני של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה, העוסק בין היתר בתרחיש מלחמתי.

מערך הסייבר הלאומי והמשרד להג"ס לא הכינו תרחיש ייחוס לאיום הסייבר לגבי מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים ושאינם גופי תשתיות מדינה קריטיות.

לפיקוד העורף אין נתונים מלאים אודות כשירות הגדודים במתאר של הצלה באירוע חומרים מסוכנים לפי כל מרכיבי הכשירות של מתאר זה, הנדרשים כדי לקבוע את היקף האימון והתרגול של הכוחות לשם שמירה על כשירותם המבצעית.

בנושאים אחרים:

על השבת זכויות ורכוש של נספים ושל ניצולי שואה: עד מועד עדכון ממצאי הביקורת בינואר 2021, לא כונן שיתוף פעולה בין המשרד לשוויון חברתי ובין אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים בתחום מיפוי הרכוש היהודי במדינות הרלוונטיות באירופה ואיתור יורשיו, שהוגדר יעד בתוכנית האסטרטגית של המשרד לשוויון חברתי.

על מטוס הנשיא וראש הממשלה: אף שוועדת גולדברג המליצה על רכש של מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה, תוך המלצה לצמצום העלויות שהוצגו בסיכום צוות משהב"ט, העלויות שאישר הקבינט בסופו של דבר, כ-729 מיליון ש"ח, היו גבוהות בכ-137 מיליון ש"ח מהעלויות של צוות משהב"ט שהוצגו לוועדה. המל"ל לא הדגיש עובדה זו בפני הקבינט.

עלות הטיסה הממוצעת במטוס ראשי המדינה (ובכלל זה עלות ההקמה, ההסבה, ההפעלה ועלות ההון) צפויה להיות גבוהה בכ-108% מהעלות של טיסה ממוצעת במצב הקיים של חכירת מטוס אזרחי (כ-5.2 מיליון ש"ח לעומת כ-2.5 מיליון ש"ח).

יצוין כי אומדן העלות הממוצעת של טיסה במטוס ראשי המדינה בהתחשב בעלויות ההפעלה בלבד העלה כי העלות תסתכם בכ-2.74 מיליון ש"ח, עלות הגבוהה בכ-10% מעלות טיסה ממוצעת בשנים 2015 עד 2019.

לצד זאת, צוין כי במטוס ראשי המדינה קיים שיפור ניכר לעומת המצב הקיים (חכירה של מטוסים אזרחיים) ברמת הביטחון, לרבות בהיבטים של ההגנה על המטוס ואבטחת המידע בו, התקשורת, השליטה, התנאים במטוס, השירות שניתן בו וכן הזמינות שלו.

על התחרותיות בענף הרכב: ביקורת המדינה ממשיכה לעסוק ביוקר המחיה. בישראל אין מספיק תחרות משמעותית בייבוא רכבים, דבר שתורם למחירי רכבים גבוהים מהמקובל בעולם. היבואנים המקבילים אינם בגדר גורם מתחרה משמעותי ליבואנים הישירים שבשנת 2020 החזיקו בנתח שוק של כ-96.9% מיבוא כלי הרכב הפרטי. רפורמת היבוא המקביל לא הובילה לירידת מחירים של מכוניות חדשות. אומדן המשמעות הכלכלית השנתית הממוצעת של הרווחיות הגבוהה בענף הרכב בהשוואה לענפים אחרים שנבדקו עמד על 0.8-1.6 מיליארד ש"ח והצרכנים לא קיבלו שום חלק בירידה בעלויות הגולמיות במהלך השנים.

על מערכות המידע והגנת הסייבר בוועדת הבחירות המרכזית: הבחירות לכנסת עומדות בבסיס אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל, ולפיכך קיימת חשיבות רבה שתהליך הבחירות יהיה שקוף ושתוצאות הבחירות ייצגו את רצון הבוחר. פגיעה באמינות, בזמינות ובסודיות של המידע המצוי במערכות המידע המשמשות את תהליך הבחירות עלול לפגוע באמון הציבור בתהליך הבחירות.

תגובת משרד ראש הממשלה והמטה לביטחון לאומי (מל"ל) לדו"ח מבקר המדינה בעניין מטוס ראשי המדינה: "דו"ח המבקר מאיר היבטים שונים בתהליכי קבלת ההחלטות בפרויקט מטוס ראשי המדינה, אשר מצריכים תיקון והתייעלות. הדברים יילמדו ביסודיות ויתבצע תהליך הפקת לקחים בהתאם.

"יצוין, כי כתיבת הדו"ח הושלמה בשנת 2021 והוא מתייחס לתהליכים ולהחלטות שהתקבלו ע"י ממשלות קודמות והחלו לפני עשר שנים ויותר, כמו גם ע"י נושאי משרות אשר רובם אינם מכהנים בתפקידם כיום.

"מטוס "כנף ציון" השלים בעת האחרונה את הליכי הרישוי, לאחר שהותקנו בו מערכות ייחודיות ברמות סיווג שונות שהותאמו לחפ"ק האווירי של ראשי הממשלות והנשיאים. לצד זה, מתבצעת במשרד ראש הממשלה עבודת מטה בנושא שבוחנת את כלל היבטי הפרויקט, וזו תביא בחשבון גם את הנאמר בדו"ח המבקר".

ועדת הבחירות המרכזית הגיבה: "דוח הביקורת מתייחס ל-3 מערכות בחירות שהתקיימו באופן חסר תקדים, ברציפות, בפרק זמן של פחות משנה, החל מאפריל 2019 ועד ראשית מרץ 2020, ללא הפוגה וללא תקופות שגרה. על אף עובדה זו, פעלה הוועדה באופן אינטנסיבי לביצוע פעילות רחבת היקף בתחום מערכות המידע והגנת הסייבר. חלק ניכר מן הממצאים המפורטים בדוח הביקורת מתייחס למערכת הבחירות הראשונה שהתקיימה באפריל 2019, והוועדה פעלה לתיקונם כבר במהלך מערכות הבחירות שהתקיימו לאחר מכן. לפיכך, דוח הביקורת כולל מימצאים רבים שכבר תוקנו, והדבר אף צויין על ידי מבקר המדינה בדוח הביקורת".

"מדינת ישראל, כמו מדינות אחרות בעולם, זיהתה בשלהי שנת 2016 את הזיקה הפוטנציאלית שבין תקיפת סייבר לבין מערכת הבחירות, וזאת בעקבות הבחירות לנשיאות בארצות הברית. משזוהתה זיקה זו, הוגדרו על ידי הוועדה איומי ותרחישי הייחוס, והוועדה פעלה לאורם. הוועדה פעלה בשיתוף עם מערך הסייבר הלאומי, וגופי הבטחון במדינת ישראל, תוך שימוש בטכניקות ייחודיות ליצירת יכולות הגנה על מערכות הוועדה מפני איום הסייבר ולגידור הסיכונים. בנוסף, נקטה הוועדה בשורה נרחבת של פעולות להבטחת רציפות תפקודה גם בתנאי משבר. במסגרת הפעולות שנקטה הוועדה, גייסה הוועדה לשורותיה, כיועץ מומחה, בעל שם עולמי, את מר בוקי כרמלי, ראש מערך הסייבר הלאומי, לשעבר, המלווה את הוועדה בתחום אסטרטגיית הגנת הסייבר ויישומה".

"בנוסף, נקטה הוועדה בשורה ארוכה של פעולות בקרה מעמיקות לאיתור חריגות ואנומאליות בתוצאות הבחירות, בין היתר באמצעות שימוש בתוכנות ייעודיות ואלגוריתמים ייחודיים, וכן, ביצעה הוועדה את מבצע טוהר הבחירות, במסגרתו נבדקו אלפי קלפיות, לאחר יום הבחירות. נוכח האתגרים המורכבים שהוצבו בפני הוועדה, והצורך בשינוי תהליכים – ביצעה הוועדה, תוך כדי ביצוע 4 מערכות הבחירות לכנסת, שינויים מהותיים במערכות המידע שלה, ואף פיתחה מערכות חדשות לצורך ייעול ניהול הליך הבחירות ועמידה באתגרים".