מתן צור
מתן צורצילום: שלומי יוסף

התחלה// לפני 33 שנה, נולד וגדל ברחובות. הקטן מתוך ארבעה בנים.

אבא// שמואל (70), כיום בגמלאות, במקצועו מהנדס מכונות. "כל השנים עסק בתעשייה הביטחונית. היה מהצוות שפיתח את המרכבה, עבד על פיתוח לוויין אופק 1 ובכל מיני פרויקטים שזכו בפרסי ביטחון ישראל. איש טוב לב, נוח לבריות ורודף שלום. הוא אוטודידקט שלא מפסיק ללמוד ולהתפתח".

אמא// חנה (66), בת להורים עולים מעיראק. "למדה כימיה וביוכימיה, אבל כשהילדים נולדו הקדישה את עצמה לבית במשרה מלאה. אישה חכמה ואמא מסורה ואוהבת. הנחילה לנו את האהבה למדע ולערכים ואת הרגישות לזולת".

יזם עסקי// מגיל צעיר היה מנסה את מזלו בעסקים. "הייתי קונה קלטות בזול ומוכר ברחבה של בית הספר. בכיתה ו' אמא התקשרה לספק של RC קולה כדי להזמין בשבילי סחורה. הגיע הביתה משלוח גדול של ארגזי קולה. בדיוק אז המנהלת החליטה שזה לא חינוכי למכור בשטח בית הספר ונתקעתי עם סטוק עצום של פחיות בבית".

יצירתי// מגיל צעיר היה כותב ומצייר קומיקסים ולעיתים מעלה חומרים למדור ביכורים באתר כיפה. "בזמנו זו הייתה במה תרבותית לנוער דתי יוצר. פרסמתי שם כל מיני סיפורים מצחיקים וקריקטורות שציירתי".

תיכון// למד בישיבה התיכונית תורה ומדע שליד מכון לב. "לא הייתי חרשן במיוחד, אבל הייתה שם למידה ברמה גבוהה. לבגרות עשיתי 56 יחידות, שזה המון. אין לך ברירה, אתה לומד ללמוד נורא מהר. היום רוב החברים שלי משם הם מהנדסים, רופאים וסטארטאפיסטים ורק אני קומיקאי".

פיזיקאי// בכיתה י"א השתתף באולימפיאדת הפיזיקה העולמית, תחרות בינלאומית שנתית בפיזיקה לתלמידי תיכון. "תמיד אהבתי ללמוד פיזיקה ומחשבים. הגעתי לשלב הארצי באולימפיאדה לפיזיקה והייתי מועמד לנסוע לחו"ל ולייצג את ישראל. אבל ההכנות היו כל כך מתישות שלא היה לי כוח, אז פרשתי".

תורת חיים// עם סיום לימודי התיכון פנה לישיבת ההסדר קריית שמונה. "זו ישיבה עם הרבה שמחה ותורה מלאה חיות. שם למדתי שהשמחה מחזקת את עולם הקדושה ולא סותרת. זו תורה שמחוברת לחיים עצמם בטבעיות ובפשטות. אני חושב שבאנדרדוס זה מאוד בולט".

לקצה// במסגרת הישיבה התגייס לחיל התותחנים. "עשיתי גיבוש לקורס טיס ועברתי. בסוף החלטתי שזה לא בשבילי וככה הגעתי לתותחנים. הרבה מאוד פעמים בצבא לקחו אותנו לקצה גבול היכולת, כמו שלושה לילות שישנתי בהם במצטבר שש שעות, או לקום לפנות בוקר למים קפואים. בדיעבד, אני מרגיש שזה בנה אותי".

מכירים// בתום השירות חזר לישיבה והכיר את מי שלימים תהפוך לרעייתו, אביטל. "הכרתי אותה בבני עקיבא ברחובות, אבל היכרות של שלום שלום. היא כתבה שירים לאתר ביכורים ומאוד אהבתי את הכתיבה שלה. יצא לנו להיפגש במפגש של יוצרים, התחלנו לצאת בשיעור ד' ובסוף השנה התחתנו".

החצי השני// אביטל (33), לה הוא נשוי מזה 11 שנים. עובדת בארגון רבני צהר כמתאמת הדרכות כלה ובעלת טור במגזין 'מקום בעולם'. "אביטל היא טובת לב באופן מיוחד. אם מסורה, מצחיקה לאללה, מוכשרת ויצירתית מאוד. החברה הכי טובה שלי".

הנחת// חמישה. אסף בן עשר, איתמר בן שמונה, יותם בן חמש, ענבר בת שנתיים ורותם בן עשרה חודשים. "הם החיים שלי. שובבים בקטע שמשמח את ליבי. אני אבא מאוד מעורב ונוכח, זה מאוד חשוב לי. הם פשוט קסם".

מצחיק// "תמיד הייתי עושה צחוקים אבל זה לא בלט. בשמינית הייתה לי הבלחה כששיחקתי דמות של רב בהכתרה ואנשים נורא צחקו. אבל בקריית שמונה הצד הזה שבי פתאום נפתח ובגדול".

מערכונים// "בשבת זכור מקובל בישיבה שבסעודות שבת כל שיעור מעלה מערכונים על הווי הישיבה, בדיחות של ביינישים, צבא וכאלה. פתאום גיליתי שוואלה, אני יכול להצחיק, גיליתי שאני יודע לעשות חיקויים ודמויות, ואתה גם קולט מהסביבה שכנראה יש לך את זה".

החסר// לאור התגובות הנלהבות, חברו לישיבה נדב נווה העלה רעיון לייסד הרכב קומי דתי. "דיברנו בינינו שצריך להרים את הכפפה ולעשות משהו עם המערכונים האלה, כי לא היו בזמנו קומיקאים דתיים לגדול עליהם ולא מערכונים לדתיים. אבל איכשהו העניין נשאר רק בגדר חלום".

מתגבשים// בהמשך העלה שוב נדב נווה את החלום להקמת הרכב קומי דתי והרעיון יצא לפועל. "נדב התקשר אליי ואמרתי 'יאללה, נלך על זה'. הוא התקשר גם ליאיר יעקבי, חבר משותף מהישיבה שגם האמין ברעיון, והוא הביא חבר שלו מהצבא - אשר בן אבו. כך התקבצנו לנו ארבעתנו וזה פשוט קרה".

אנדרדוס// "הבנו שזה לבנות הכול מאפס. היינו יושבים שעות, מתכננים, כותבים חומרים, ולאט לאט זה קרם עור וגידים. בחרנו את השם 'אנדרדוס', רעיון של יעקבי שבא מאנדרדוג ודוס שנותן קריצה לדוסיות. עיצבנו לוגו ויצאנו לדרך".

יוצאים לעולם// לפני בדיוק עשר שנים העלו את המערכונים הראשונים. "הכול היה נורא חדש ולא ידענו מה יהיה. העלינו מערכון על גבאי שמודיע הודעות מצחיקות בבית הכנסת, מערכון על קינוח ומערכון המרוץ למיליון 3. זה היה היסטרי ברמה ששעה אחרי שהעלינו את המערכונים כבר התקשרו לבקש ריאיון. הוצאנו כל שבוע מערכון ואנשים היו מחכים לזה בכיליון עיניים".

הומור כשר// "האמנו שיש מקום לתרבות פנאי כשרה שמתאימה לאנשים דתיים, ושאנחנו סוללים דרך חדשה שעונה על צורך בריא של אנשים לצחוק, להשתחרר ולשמוח. זו תרבות שאומרת משהו בקריצה ולא במאמר דעה מנומק. וכן, לפעמים בתוך הצחוק יש גם אמירה נוקבת".

עד כאן// "ברור שיש לנו גבולות בהומור, אבל הם לא גבולות חיצוניים. אין איזו ועדת רבנים שמייעצת לנו. אלה פשוט גבולות פנימיים שלנו. למשל, לא יהיו גסויות או ניבולי פה, זה מובן מאליו מבחינתנו. ובחיים גם לא נעשה משהו שיבזה את היהדות או את התורה".

מופיעים// מאז הם העלו עשרות סרטוני רשת, שלושה מופעי מערכונים וארבעה מחזות זמר לילדים, שזכו להצלחה כבירה. הם ממלאים אולמות ומופיעים בכל הארץ, "מאילת ועד קריית שמונה והגולן. הופענו במצטבר יותר מ-400 פעם, זה לא נתפס".

פספוסים// "אני זוכר מופע שהבמה התפרקה תוך כדי ונתקעתי עם הרגל בפנים, או גיטרה שנפלה בחוזקה על האף של נדב וכמעט שברה אותו, ומופע שבו שיכור עלה לבמה והתחיל לצעוק עלינו. עברנו כל דבר שאפשר להעלות על הדעת".

תסריטאי// למד תסריטאות במכללת סם שפיגל. "העשייה באנדרדוס דחפה אותי ללמוד מקצוע יצירתי ולא הנדסה או הייטק. היה לי חשוב להתפתח מבחינה מקצועית ולהכיר אנשים מחוץ למגזר". כיום עובד כתסריטאי עצמאי וכותב חומרים לגופים שונים.

סרט// "ממש עכשיו אני עובד על תסריט לסרט שקיבלתי עליו תקציב פיתוח מקרן הקולנוע הישראלי. מדובר בסרט על חייו של הרבי מקוצק. זה תהליך ארוך ומדויק של כתיבה". במקביל משמש כלקטור בכמה קרנות קולנוע, וביניהן קרן הקולנוע הישראלי, קרן הקולנוע גליל וקרן קולנוע שומרון. "אני קורא תסריטים שמגישים ונותן הערכה למי ראוי לתת מימון ותקציב פיתוח".

לבד על הבמה// בימים אלו יוצא במופע סטנד אפ חדש בשם 'הכול בסדר'. "אחרי שלוש שנים של איסוף חומרים, כתיבה, שינון וחזרות המופע מתחיל לרוץ וזה משהו לגמרי חדש בשבילי ומאוד מרגש. מופע מלא שבו אני לבד על הבמה. זה מלחיץ גם אחרי ניסיון של שנים על הבמה, כי בסטנד אפ אתה חשוף לגמרי".

סטנדאפיסט// "זה משהו שאני מאוד אוהב גם כצופה וגם כמופיע. יש בז'אנר הזה משהו נורא נקי. זה אדם שעומד לבד על הבמה ומצחיק, בלי מסכים נוצצים, בלי תפאורה, בלי אורות מהבהבים. זה נטו אתה ואם קורה משהו על הבמה זה קסם".

אם זה לא היה המסלול// "אחת לכמה חודשים אני חוטף ג'ננה וחושב לעשות הסבה להייטק, שזה כנראה מסלול חיי האלטרנטיבי. בתקופה האחרונה, ובטח עם המופע החדש שלי, אני מרגיש יותר בטוח ומבסוט במקום שלי ובשליחות שלי להצחיק אנשים וליצור, שנזכה".

במגרש הביתי:

הבוקר שלי// "הילדים שלי תמיד קמים מוקדם מדי ומתחילים להעיר אותי בשש וחצי בערך. כנראה לא שמעו על דמא בן נתינא". שגרת היום מגוונת וכוללת עבודה מהבית או ימי צילום, פגישות, הקלטות, לפעמים בערבים חזרות והופעות. "אחרי שהילדים ישנים אביטל ואני אוכלים ארוחת ערב יחד. אני אוהב את הטקס הקטן והקבוע הזה". לישון הולך לקראת אחת.

פלייליסט// מוזיקה מגוונת. "די מעורה בכל מה שרץ וטרנדי, וכשאני כותב אני שומע מוזיקה קלאסית כי זה איכשהו עוזר לי להתרכז".

השבת שלי// זמן איכות למשפחה וחברים. "יש לנו משחקי שולחן קבועים שאימצנו. אה, וכמובן משלים כמה שיותר שעות שינה".

דמות מופת// סבו מצד אמו, משיח אברהמי ז"ל. "עלה מעיראק בגיל חמש, יזם בנשמתו. למד מאפס את כל מקצוע הבנייה, הקים חברת בנייה ובנה המון בארץ. בא לי לכתוב סרט על קורות חייו".

מפחיד אותי// תחושת מיצוי.

משאלה// "לכתוב לתיאטרון רפרטוארי או ליצור סדרת טלוויזיה (אל תגלו, אבל זה כבר בדרך), ובקיצור, ליצור אבן דרך תרבותית ומהמקום שלי".

כשאהיה גדול// "בתוך המקצוע שלי כיוצר וקומיקאי יש לי עוד מספיק לאן להתפתח".

לתגובות: [email protected]