העברת "מתווה הגיור" באמצעות החלטת ממשלה ולא באמצעות חקיקה ראשית - משמעותה כישלון כמעט מוחלט של השר לשירותי דת מתן כהנא ברפורמת הגיור.
כזכור, ההצבעה על הצעת חוק "מערך הגיור, התשפ"ב-2022" נדחתה למושב הקיץ של הכנסת בעקבות התנגדות רע"מ להצביע בעד החוק. השר כהנא מתכוון להביא את מתווה הגיור כהחלטת ממשלה בשבועיים הקרובים, מתוך מטרה להקים את מערך הגיור של רבני הערים גם ללא חוק ובאמצעות הצעת מחליטים של הממשלה בלבד.
אלא, שכל עוד המתווה יעבור בהחלטת ממשלה בלבד, הגרים שיתגיירו עדיין חייבים יהיו לקבל את חתימת הרב הראשי לישראל בסיום הליך הגיור. ללא חתימה כזאת - החוק במדינת ישראל לא יכיר בהם כיהודים על כל המשתמע מכך.
המטרה של השר כהנא בהעברת מתווה הגיור באמצעות חקיקה היא הקמת מערך גיור של רבני ערים, שיוכלו לגייר מבלי שיזדקקו לחותמת של הרב הראשי על הגיור. אך העברת המתווה בהחלטת ממשלה לא יכולה לעקוף את החוק הקיים היום, "פקודת העדה הדתית (המרה)", שלפיה רק ראש העדה הדתית (הרב הראשי לישראל) מוסמך לאשר את הגיור.
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו כבר הבהיר בעבר במכתב ששלח לראש הממשלה נפתלי בנט כי רפורמת הגיור תביא אותו שלא לחתום עוד על תעודות מתגיירים בכלל. קל וחומר שלא יחתום על תעודות מתגיירים במסגרת מערך הגיור שמתכוון השר כהנא להקים.
עם זאת, השר כהנא ירוויח כמה דברים גם בהעברת מתווה הגיור בהחלטת ממשלה. ראשית, החלטה זו לא סותרת העברת רפורמת הגיור באמצעות חקיקה בעתיד. יתר על כן, החלטת הממשלה תוכל להעניק לכהנא את האפשרות לפעול להקמה בפועל של מערך הגיור, שיוכל להתחיל לגייר מיד במידה ויעבור חוק הגיור. יש להעיר כי מערך גיור שקם מכח החלטת ממשלה יכול לעסוק בגיור, אך ללא חתימת הרב הראשי אין משמעות חוקית לעיסוק המערך בהליך הגיור.