לא מזמן כתבנו בטור זה בהרחבה על כניסתם החופשית של גופים ועמותות בעלי אג'נדה אל תוככי מוסדות הלימוד בחסות חוסר הפיקוח של משרד החינוך.
אפשר להניח כי לא מעט קוראים, בעיקר אלה שמרגישים מוגנים בקהילות סגורות ביישובים ואינם חשופים למתרחש בערים במרכז הארץ, דפדפו הלאה באנחה קלה אך לא בדאגה יתרה. אל הקוראים הללו מיועדות השורות הבאות, שמלמדות כי גם מעוזים דתיים-מתנחליים אינם חסינים עוד מפני גופים כאלה ואחרים שמבקשים להרביץ תורה משלהם בדור הצעיר של המגזר הדתי לאומי.
כבר שבועות ארוכים מתרחשת תסיסה עמוקה בקרב מאות הורים במועצה המקומית קרני שומרון. שלושה בתי ספר של הממלכתי-דתי ואחד של הזרם הממלכתי נדרשו ביוזמת המועצה המקומית לעבודה משותפת עם עמותה בשם 'חינוך ישראלי', שלדבריה מדריכה את בתי הספר בהטמעת שיטות פדגוגיות חדשניות. ההורים, שהוזמנו לפני כחודש וחצי למפגש בזום עם מנכ"לית העמותה, אורית שטרית, יצאו מוטרדים מאותה שיחת היכרות. שטרית דיברה שם על שיטות פדגוגיות ולמידה חדשנית, אבל מה שיותר עניין את ההורים היה להבין מי העמותה המדוברת ומי אשת המקצוע שמדריכה מורים ומנהלים המחנכים אלפי תלמידים בבתי הספר בקרני שומרון.
'חינוך ישראלי' הוקמה בשנת 1999 כעמותת בת של תנועת השמאל 'דור שלום' ('דור שלם דורש שלום' בשמה המלא), שנוסדה בעקבות רצח רבין. אורן יהי-שלום, מי שהיה פעיל בולט ודובר של 'דור שלום', ייסד מתוכה את 'חינוך ישראלי' כפי שסיפר בריאיון ל'מעריב': "אני התמקדתי בחינוך. עד היום אני מוביל עמותה שנקראת חינוך ישראלי, שנולדה בתוך דור שלום". לצידו בוועד המנהל של 'חינוך ישראלי' נמצא מייסד נוסף של 'דור שלום' – יובל רבין. המכנה הפוליטי המשותף של השניים אשר חברים בהנהגת העמותה החינוכית בהחלט מטריד, אבל בדיקה נוספת חושפת מכנה משותף אחר בין חברי ההנהלה, מטריד לא פחות.
הקדמה קצרה ונדרשת לצורך הבנת האבולוציה של זרמי היהדות השונים: הזרם המכונה "יהדות חילונית-הומניסטית" נוסד בשנות ה-60' על ידי הרב שרווין ויין שהוסמך כרב רפורמי בדטרויט, ארצות הברית. ויין זנח בשלב מוקדם יחסית את התאיזם (אמונה באל), וקהילתו שהתנהלה תחילה כקהילה רפורמית הונהגה על ידו אל התפיסה החילונית-הומניסטית שייסד, שבעיקרה טוענת כי אין מציאות אלוקית או דת. היהדות מבחינתם היא מעטפת של מורשת, תרבות והיסטוריה שאין בה מחויבות למצוות אלא למסגרת ערכים הומניסטיים, כבוד האדם, אנושיות ועוד. המכון המרכזי של זרם היהדות החילונית-הומניסטית בישראל נקרא 'תמורה', והוא מכשיר רבנים ורבות חילונים, עד כה כ-37 במספר. אותם מוסמכים מנהלים טקסים יהודיים על פי התפיסה ההומניסטית, כולל כאלה שאמורים לשאת אופי דתי כמו קבורה, נישואין, בר מצוות, חגים וכדומה.
ובחזרה ל'חינוך ישראלי'. בין 'תמורה' לעמותה החינוכית המדוברת קושרים חוטים שחלקם סמויים וחלקם גלויים, אך קשה להניח שהם בחזקת צירוף מקרים בלבד. אורן יהי-שלום, כאמור מייסד העמותה וחבר הוועד המנהל, מוסמך כרב חילוני מטעם 'תמורה' ואף עורך חופות חילוניות, מוביל קהילת שיח"ה – שוחרי יהדות חילונית הומניסטית ביישוב בת חפר, חבר האגודה הבינלאומית של רבנים הומניסטים וחבר ועד מועצת הרבנים החילונים בישראל. סיון מס, חברת הוועד המנהל של 'חינוך ישראלי', היא מבכירי המנהיגים של התנועה העולמית ליהדות חילונית הומניסטית, היזמת והמקימה של מערך הפעילות הישראלי שלה. היא גם יו“ר 'יהדות חילונית', הפורום המאגד את הפעילות של הזרם בישראל, ומכהנת כדיקן המכון הבינלאומי ליהדות חילונית הומניסטית 'תמורה ישראל', המכון להכשרת מנהיגות ורבנות חילונית הומניסטית.
שני אלו מצהירים בגלוי על שייכותם ל'תמורה' ולאותו זרם ניאו-רפורמי באתר העמותה. מי שמסתירה זאת קצת יותר היא מנכ"לית 'חינוך ישראלי', אורית שטרית, זו שגם הוזמנה להעביר את ההדרכה בבתי הספר בקרני שומרון. באתר מצוין רק הרקורד שלה בתחום החינוך וההוראה, אולם נבירה ברשת מעלה את שמה בהקשרים נוספים, כאלה שחורזים אותה עם יהי-שלום ומס: בכנס שהתקיים בירושלים בשנת 2017 מטעם 'רשות הרבים – הפורום הירושלמי לארגוני יהדות', היה שותף גם מכון 'תמורה', לצד התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית ובתי המדרש המזוהים איתן בישראל. ברשימת המשתתפים הארוכה, שבה הופיעה גם "הרב סיון מס" הנ"ל, הייתה נוכחת בתואר משלה גם "הרבה אורית שטרית – מנכ"לית חינוך ישראלי, חברת מרח"ב (מועצת הרבנים החילונים בישראל)". גם בפסטיבל לימוד במודיעין שהתקיים ב-2018 הייתה אורית שטרית אחת המרצות, שהוצגה בטייטל "רבה חילונית הומניסטית, בעבר מורה לתנ"ך ומתמטיקה, כיום עובדת בעמותת חינוך ישראלי".
מי כתב את התנ"ך?
הנתונים הללו ואחרים על החברים בהנהגת העמותה גרמו לפעמוני האזהרה לצלצל בעוצמת שיא בראשיהם של ההורים בקרני שומרון, וההכחשות של שטרית בעניין לא הרגיעו אותם. אבל זה היה רק השלב הראשון. אנשי המועצה המקומית הסבירו לתושבים כי 'חינוך ישראלי' היא עמותה נטולת אג'נדות פוליטיות, וכי מטרותיה המוצהרות הן הנחלת שיטות פדגוגיות חדשניות אשר יסייעו לקידומה של מערכת החינוך ביישוב. שטרית נבדקה על ידי אנשי החינוך של המועצה ולדבריהם היא התגלתה כמוכשרת ומקצועית מאוד בתחומה, ועל כן נבחרה לתפקיד. אלא שאם רצה מישהו לטעון שדעותיהם של יהי-שלום, מס ושטרית שמורות רק לשיחות הסלון שלהם ואינן משיקות לעשייה הפדגוגית, הרי שאתר העמותה עצמו מעיד אחרת: בנוסף ל"פיתוח מודלים הוליסטיים לקידום החינוך", 'חינוך ישראלי' גם הוציאה ספרי לימוד למקצוע תרבות ישראל ומורשתו, שנלמדו במאות בתי ספר ממלכתיים ברחבי הארץ. שטרית, כאמור כיום מנכ"לית העמותה, היא גם "כותבת ספרי הלימוד בהוצאת תנועת חינוך ישראלי למקצוע תרבות ישראל ומורשתו", כפי שמעיד התיאור אודותיה באתר. אם כן, פדגוגיה טהורה אין כאן, תכנים שעניינם הוא דווקא יהדות ומורשת – יש ויש, וזו שכותבת אותם היא רבה חילונית-הומניסטית מוסמכת.
מי שיש לו די כוחות נפש מוזמן לצלול אל ים החומרים באתר ולהתרשם בעצמו באיזה סוג של יהדות מדובר. לטובת מי שלא, נוכל רק לתת טעימות קצרות. במדריך למורה לשנת בר המצווה נכללות שאלות לדיון כמו האם מאז ומתמיד ציינו את טקס בר המצווה בתרבות היהודית; בירור עמדתו של התלמיד ביחס למושג התפילין דרך גיבור ספרה של דבורה עומר שמסרב להניח תפילין משום שלא מצא בכך משמעות; ודיון לגבי עול מצוות, בשאלה האם אתה מחויב לציווי ה' או לערכים אחרים והאם יש משמעות למקור החוק או המצווה.
בדפי פרשת השבוע של 'חינוך ישראלי' ניתן גם לזהות את השיטה המטמיעה חשיבה פלורליסטית – ויש מי שיכנה כפרנית – בצורה עדינה ולא בוטה אך כזו שבונה תודעה. כך למשל הביטוי "כותבי התנ"ך" שמובא בדף לפרשת בראשית ומערער על המקור האלוקי של התורה.
הורים שעסקו בנושא וחיפשו מידע על העמותה טוענים כי מישהו לאחרונה טשטש שם את העקבות. דף העמותה באתר 'שתיל' של הקרן החדשה הוסר לפתע, וגם מטרות העמותה כפי שנוסחו באתר רשם העמותות של משרד המשפטים שונו. הנוסח הנוכחי מדבר על פדגוגיה וקידום החינוך הציבורי בלבד, בעוד שבנוסח הקודם הוזכרו בין מטרות העמותה ענייני תוכן וערכים מובהקים כמו "טיפוח ערכי סובלנות, דמוקרטיה ופלורליזם בחברה הישראלית" ועוד.
אבל גם בצד הפדגוגי, מסבירים ההורים, השיטה שמנחילה העמותה סותרת תפיסות יסוד עמוקות בחינוך היהודי המסורתי לתורה ומצוות, לאמונת חכמים ולקבלת עול מלכות שמיים. השיטה אומנם לא הומצאה על ידי אנשי העמותה ושורשיה בארצות הברית, אולם אנשי 'חינוך ישראלי' כוללים אותה במודל החינוכי שהם מבקשים להנחיל. הגישה הקונסטרוקטיבית שלאורה פועל 'חינוך ישראלי', כפי שמוצהר באתר העמותה, אינה חדשה ושורשיה בפדגוגיה הפרוגרסיבית. אחת הבעיות שבה היא דרך קניית הידע: אין אמיתות אוניברסליות שמועברות מהמורה לתלמיד אלא הידע נרכש על פי חוויותיו ותפיסותיו של התלמיד, באופן סובייקטיבי. "הגישה הפדגוגית של חינוך ישראלי מאוד תשמח להחיל גישה זו על היחס לתורה, באופן שמפרק אותה מסמכותה", חוששים ההורים. כמו כן, בניגוד לתפיסה המסורתית שבה המורה הוא הסמכות שמעבירה את הידע לתלמידים, בגישה הקונסטרוקטיבית המורה אינו ספק הידע אלא רק מדריך בתהליך הלמידה. משכך, גם תפיסת שרשרת הקבלה והמסורת הבנויה על היררכיה של רב ותלמיד לאורך הדורות, מתערערת בשיטה שבה המורה הוא חסר מעמד. השיטה הפוסטמודרנית הזאת דוגלת גם בלמידה במרחבים פתוחים, בלי קירות לכיתות, או עם מחיצות שקופות וכדומה. המטרה היא להפוך את התהליך שעובר התלמיד לעיקר ואת התוצר – הידע – לשולי, מה ששוב פוגע בתפיסת הלימוד התורנית, שבה הידע הנרכש, כגון חומש, הלכה ומשנה, הוא מטרת-על.
ככל שהעמיקו בחומר גברו חששותיהם של ההורים מפני האג'נדות שעלולות לחדור לבתי הספר של ילדיהם בחסות 'חינוך ישראלי'. "אני מכירה את השיטה הזאת ממקום העבודה שלי", אומרת מלי מחלוף, אם לשישה ילדים במוסדות החינוך בקרני שומרון וסגנית מנהל בתיכון ברעננה, "המסר של התוכנית הזאת הוא 'אני עצמאי בשטח', אין שום הגבלה, אין היררכיה, אין מורים, וכל זה פוגע במקום של יראת שמיים. איפה הקב"ה בכל זה? זה ערעור של כל הבסיס היהודי של התלמיד. ובכל מקרה", מוסיפה מחלוף, "אם רוצים דווקא את השיטה הזאת, אפשר למצוא מאנשי שלומנו מוכשרים לא פחות שיעבירו את השיטה בבתי הספר שלנו". מחלוף מספרת כי השיטה החלה לפעול כבר מתחילת השנה בכמה בתי ספר ביישוב, "אבל זה עוד לא גרם לנזקים כי הדלקנו נורות אדומות. ברור שבהתחלה הכול נראה תמים, אבל אנחנו מכוונים לשלב הבא".
כנס שערכו ההורים עם רוני ססובר, ראש ארגון הורים למען חינוך מסורתי, הבהיר להם את השיטות שבאמצעותן מנחילים גופים שונים את עמדותיהם למערכת החינוך, באופן סמוי ובאמצעות מסרים דקים מאוד. במקביל יצאה גם עצומת מחאה שעליה חתמו יותר מ-600 הורים, שהביעו את התנגדותם להכנסת נציגת העמותה לבתי הספר. ההורים גם פנו לרב היישוב, הרב יצחק הלוי. הרב הלוי עיין בחומרים ופרסם מכתב שבו הביע את התנגדותו לשילוב העמותה בבתי הספר.
"לאחר בירור מעמיק עם גורמים חיצוניים הגעתי למסקנה כי אין מקום להעסקתה של הגברת הנ"ל במחוזותינו", כתב הרב הלוי במכתב לתושבים, שבו חיזק את ידי אלו החוששים לחינוך ילדיהם. בשיחה שקיימנו איתו השבוע אמר הרב הלוי כי "ביישוב כמו שלנו לא מתאים שייכנס משהו עם רוח בכיוון כזה, אנחנו יישוב תורני עם שאיפות גדולות מבחינה רוחנית וערכית. אין לי כמובן שום דבר אישי נגד האישה הזאת, היא אישה טובה ומקצועית, אבל הרקע שלה הוא חינוך ולא פדגוגיה". הרב הלוי מנמק עוד את החלטתו בכך ש"עלולים לעשות שימוש בעובדה שהעמותה הזאת נכנסה לקרני שומרון כדי לתת לה 'הכשר' ולהכניס אותה ליישובים אחרים. יגידו - אם הם נכנסו לקרני שומרון אז כנראה אין אצלם בעיה".
לאחר קביעתו של המרא דאתרא, קיבלו מנהלי בתי הספר וגם ראש המועצה ומנהל מחלקת החינוך את החלטתו של הרב. מהמועצה נמסר לעיתון 'בשבע' כי לנוכח התנגדות התושבים הפסיקה אורית שטרית את עבודתה עם שלושת בתי הספר הדתיים, והמועצה תאתר מדריך פדגוגי אחר שידריך את הצוותים החינוכיים בשיטה החדשה. עם זאת, שטרית תמשיך את עבודתה בבית הספר הממלכתי רימון במועצה עד סוף השנה. תושבי קרני שומרון מקווים כי אכן מחאתם נשאה פרי, אולם תקוותם היא כי הלקח שחוו על בשרם יהיה מגש הכסף שעליו תינתן המודעות לפעילות העמותה לאחיהם למגזר.
לתגובות: Hagitr72@gmail.com