פליטים מאוקראינה נוחתים בישראל
פליטים מאוקראינה נוחתים בישראלצילום: תומר נאוברג, פלאש 90

מאז פרוץ המלחמה נוהר אל מחוץ לגבולות אוקראינה זרם של כשני מיליון בני אדם, וההערכות הן שמספר הפליטים רק ילך ויגדל, דבר שיוביל למשבר הומניטרי מהגדולים שידעה אירופה. חלק מהנסים מאימת המלחמה שמים פעמיהם לישראל. על פי נתונים של רשות האוכלוסין מפרוץ המלחמה ועד כה הגיעו לשערי ישראל כבר קרוב ל־3,000 פליטים אזרחי אוקראינה, ונראה שהגל הגדול עוד לפנינו. במהלך השבועות הקרובים צפויים להגיע לישראל עשרות אלפי פליטים מאזורי הקרבות, זכאי חוק השבות ושאינם כאלה.

המדינה שקלטה הכי הרבה אוקראינים

בתחילת השבוע נערך בממשלה דיון מיוחד בנוגע למדיניות ישראל בקליטת הפליטים מאוקראינה. זאת לאחר שהתגבשה הסכמה לקליטת הפליטים והענקת אשרת שהייה זמנית כולל אישורי עבודה.

בדיון סקרה שרת הפנים איילת שקד את נתוני כניסת הפליטים האוקראינים לישראל עד כה והדגישה כי לאור המצב הממשלה מחויבת לחשב מסלול מחדש. "לפי הנתונים, אנחנו בקצב של יותר מ־15 אלף אוקראינים עד סוף החודש, 90 אחוז אינם זכאי חוק השבות. כל בר דעת מבין שאי אפשר להמשיך עם קצב כניסה כזה", התריעה שקד. "לכן בכוונתי בימים הקרובים לגבש מדיניות מאוזנת יותר. מדינת ישראל היא ככל הנראה המדינה שקלטה הכי הרבה אוקראינים פר נפש מכל המדינות המערביות שאין להן גבול משותף עם אוקראינה", ציינה שקד והוסיפה: "כבר היום אנחנו מתמודדים עם 20 אלף אזרחים אוקראינים ששוהים במדינת ישראל, רובם שלא כדין". עוד הדגישה שקד בדבריה כי ישראל נערכת לקליטת גל עלייה של כמאה אלף יהודים זכאי חוק השבות מאוקראינה ומרוסיה. "זה אתגר מאוד גדול שצפוי לנו, גם בהיבטים של דיור, תעסוקה ועוד. אנחנו צריכים להתמקד ולהיערך לכך בהתאם".

שרת הקליטה פנינה תמנו־שטה אמרה השבוע אף היא כי "אני צופה שעשרות אלפי יהודים יגיעו לישראל בחודשים הקרובים. הקליטה המסיבית והעיקרית תהיה לטווח הארוך ועל זה אנו עובדים בימים אלו". בהנחיית שרת הקליטה הוחלט להכיר בעולי אוקראינה כעולים נמלטים מאזור קרבות, ובשל כך יוענק להם מענק חד־פעמי בנוסף לסל הקליטה ודיור זמני במלונית או במלון, על פי בחירתם.

דבריה של השרה שקד בדיון המיוחד כי יש לגבש בהקדם מתווה מוסדר לקליטת הפליטים תוך חשיבה בראש ובראשונה על האינטרסים של מדינת ישראל עוררו ביקורת חריפה, בעיקר מהאגף השמאלי במפה הפוליטית. בהמשך השבוע (שלישי) פרסמה שרת הפנים שקד את עיקרי המתווה שגיבשה יחד עם שר החוץ לפיד. בשיחה עם 'בשבע' מגדירה השרה שקד את המתווה החדש כמאזן בין הצרכים הבינלאומיים ובין שיקוליה וצרכיה של מדינת ישראל. "מדובר במדיניות אחראית. המלחמה באוקראינה לא קלה ואי אפשר להישאר אדישים למתחולל. ישראל נערכת בימים אלו לקלוט על פי ההערכות כמאה אלף יהודים זכאי חוק השבות שבורחים מאזורי הקרבות וישראל היא הבית שלהם".

מדובר במאה אלף עולים שיגיעו לארץ כפליטים חסרי כול בתקופה קצרה. זה אתגר עצום למדינת ישראל.

"נכון. אין עוד אף מדינה שצפויה להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה. אבל כמו שמדינת ישראל הוכיחה כבר, אנחנו נוכל לאתגר ההיסטורי הזה".

ומה בנוגע לאזרחים אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות ומבקשים להגיע לישראל?

"ברור שמדינת ישראל לא יכולה להמשיך לקלוט אזרחים אוקראינים עוד ועוד ללא שום הגבלה. אם נמשיך בקצב הכניסה הנוכחי נגיע בתוך זמן לא רב לכניסה של עשרות אלפי בני אדם שאינם זכאי חוק השבות, וזה בנוסף לגל האדיר של עולים שצפוי. כל בר דעת מבין שמציאות מאתגרת כזו דורשת מאיתנו מדיניות מאוזנת הרבה יותר. אני מבינה שנורא קל לבקר ולצעוק", היא מתייחסת לביקורת שהופנתה כלפיה בתחילת השבוע, אך הודפת אותה: "המתווה הזה בא מתוך כובד מחשבה ולקיחת אחריות על עתידה של המדינה".

על פי המתווה שהציגה שקד, הוסכם על קביעת מכסת אירוח של עד 5,000 אזרחי אוקראינה שהגיעו או יגיעו לישראל. מי שיגיע לישראל יקבל אשרה זמנית לתקופה של שלושה חודשים, ואם חלילה המצב בארצם לא ישתפר עד אז, יתאפשר להם בהמשך גם לעבוד. בנוסף לכך, ישראלים לא ייאלצו יותר להפקיד ערבות בשדה התעופה ורק יחתמו על התחייבות שהאורח שלהם יצא מישראל ברגע שמצב החירום ייגמר. "אם לוקחים בחשבון את 20 אלף אזרחי אוקראינה שכבר שוהים בישראל היום, רובם באופן לא חוקי, יחד עם מכסת חמשת אלפים האזרחים שנסים מהקרבות, נעמוד יחד על כ־25 אלף אזרחי אוקראינה באופן זמני ועד יעבור זעם. מדובר במספר מאוד משמעותי. כאשר מוסיפים לכך את גל העלייה הגדול שצפוי מכוח חוק השבות, מתברר לכולנו גודל האתגר".

היהודי האחרון שיישאר באוקראינה

מי שמכיר את סוגיית הפליטים מקרוב הוא הרב משה אסמן, שליח חב"ד בקייב ורבה הראשי של אוקראינה, שהגיע לשליחות במדינה כבר לפני חצי יובל שנים. בשיחה עם 'בשבע' מביתו שבקייב, שמתנהלת בין הפצצה להפצצה, הוא מבקש להעביר מסר ברור שעל אף סכנת החיים המוחשית שבה הוא נמצא, הוא לא מתכוון לעזוב ולהשאיר אף יהודי מאחור. "לפני המלחמה היו באוקראינה בערך 300 אלף יהודים ובקייב 50 אלף. אבל אלו מספרים לא מדויקים. אף אחד לא באמת יודע מספר מדויק של יהודים. אני מאמין שהמספרים גדולים בהרבה", הוא מעריך.

כיצד לדעתך מדינת ישראל אמורה לטפל בסוגיית הפליטים? האם לדעתך היא אמורה לקבל את כל הפליטים או קודם כול את היהודים?

"מדינת ישראל צריכה קודם כול לטפל בפליטים היהודים, בגלל שיש מדינות באירופה שמקבלות את כולם. גרמניה, צרפת, פולין ועוד מקבלות את הפליטים ולמעשה יש להם מקום בכל אירופה ובכל העולם. באותן מדינות הם מקבלים מעמד של תושב ארעי לשלוש שנים ואחר כך יחסית בקלות אפשר לקבל אזרחות. יש מי שדואג לפליטים הללו. אבל את הפליטים היהודים אני שולח דווקא לארץ. זה המקום שלהם, זה הבית שלהם", הוא אומר נחרצות. "יש גם קהילות יהודיות באירופה, באוסטרליה ובאנגליה שיש להן רצון לקבל אזרחים אוקראינים יהודים, ואני אומר שאם כבר הם יוצאים מכאן, אז למה שלא ייסעו לארץ ישראל?!"

מאז פרוץ המלחמה חילץ הרב אסמן אלפי יהודים שהיו לכודים בערים המופצצות ורבים מהם כבר הגיעו לישראל. למרות הסכנה המרחפת מעל קייב, הרב אסמן מתעקש להישאר במקום ולהיות כתובת לעזרה וסיוע. "לא אעזוב את אוקראינה ואשאיר יהודים לבד", הוא מתעקש. "הם זקוקים לי. יש לי בארץ משפחה, יש לי בית, יש לי הכול. אני לא חדש בארץ, אבל יש לי תפקיד אחראי כאן. אני רב ראשי וזה תפקיד שמחייב אותי להיות במקום עד היהודי האחרון כאן. יש לי גם אחריות על מדינת אוקראינה ואני לא יכול לעזוב אותה בשעה הקשה הזאת. אני היהודי האחרון שיצא מאוקראינה", מבהיר הרב אסמן. "אנחנו עם המבט קדימה לנצח, בעזרת השם. חג פורים מתקרב ועוד נזכה לנס".

שר התפוצות נחמן שי, ששוהה בימים אלו בגבול פולין, רואה בקליטת פליטים אוקראינים באשר הם צעד מחויב המציאות. "זאת מחויבות יהודית ואנושית", הוא מבהיר. "מדינות רבות קולטות עכשיו פליטים ומובן שגם אנחנו חייבים להיות ברשימה הזאת".

ולקלוטגם כאלו שאינם יהודים?

"כן, גם לא יהודים. אדם אנושי אינו יודע הבדלים בין יהודים ללא יהודים. למדתי זאת מהמקורות".

התחזיות מדברות על מיליוני פליטים שיצאו מגבולות אוקראינה. כמה נוכל אנחנו לקחת על עצמנו? האם בכלל מדינת ישראל ערוכה למבצע בסדר גודל כזה?

"זאת תהיה משימה למדינות רבות, באירופה ובארצות הברית. גם אנחנו נעשה את שלנו", חוזר ומדגיש השר שי.

גם סגנית יו"ר הכנסת חברת הכנסת אמילי מואטי מביעה את תמיכתה הגורפת בהושטת זרועות פתוחות לפליטים היהודים ואלו שאינם יהודים: "הטרגדיה באוקראינה היא לא עניין פנים־אוקראיני אלא סוגיה שנוגעת לכל הדמוקרטיות הליברליות", היא מבהירה. "אין פליט יהודי שיגיע לכאן מתוקף חוק השבות ולא ייכנס, אבל הסיפור הוא גם הפליטים האחרים שמגיעים לכאן ומדינת ישראל תימדד דווקא ביחס אליהם. מדובר במשבר ההומניטרי הכי גדול מאז מלחמת העולם השנייה, ואם אנחנו לא נהיה החזית המוסרית במשבר הזה זו תעודת עניות ובכייה לדורות".

האם יש איזשהו קו גבול מבחינתך למספר הפליטים שישראל אמורה לקלוט?

"לפחות 5,000 פליטים. כרגע אנחנו לא רואים הרבה יותר שמגיעים לישראל. אבל אנחנו מחויבים למצוא פתרון לכל אלו שכן מעוניינים ובראש ובראשונה לזרז את הליך השימוע לקבלת מעמד של פליט. כל מי שמגיע כרגע צריך להתקבל עם כמה שפחות ביורוקרטיה".

האם את לא חוששת מהמוני פליטים שיישארו בארץ גם אחרי שוך הקרבות ויסרבו לחזור?

"כרגע השאלה היא לא אם הם יישארו בארץ ויסרבו לחזור, אלא האם מדינת ישראל יכולה להיכשל במבחן המוסריות והערכים, והתשובה לכך היא ברורה: לא".

בתוך כך ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת העלייה והקליטה פנינה תמנו־שטה מינו השבוע את מאיר שפיגלר לראש צוות המשימה הלאומי לקליטת העלייה מתוקף חוק השבות מאוקראינה, מרוסיה וממדינות חבר העמים. שפיגלר (63) מכהן כיום כמנכ"ל הביטוח הלאומי. במסגרת תפקידו יתכלל שפיגלר את הטיפול הממשלתי בקליטת העולים בתיאום עם כל הגורמים.

גם את היהודים יש לקלוט בחוכמה

הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר, מסביר האם יש קו גבול מוסרי בקבלת פליטים שאינם יהודים: "התשובה לשאלה זו אינה יכולה להיות בינארית, כן או לא, אלא תשובה הקובעת מהי המידה הראויה", הוא מסביר. "מצוות התורה הנובעות מכך שהיינו בעצמנו גרים בארץ מצרים מלמדות שהתורה תובעת ממי שהיה במצב מסוים שלא יאטום את ליבו כשאחרים נמצאים באותו מצב. אלא שמנגד עומדים שיקולים רבים אחרים", הוא מסייג. "המידה הראויה לדעתי היא לפתוח את השערים גם לפליטים שאינם יהודים באופן פרופורציונלי לגודלה של מדינת ישראל וקצת יותר, כדי להנכיח את העיקרון הנלמד מהתורה ובד בבד לעשות הכול כדי לוודא שזה מקלט זמני בלבד ובשוך הקרבות ישובו לביתם".

ומה בעניין החלוקה ליהודים ושאינם יהודים?

"בשלב הזה צריך לפתוח בלי חשבונות כאלה, גם בגלל העיקרון וגם כדי למנוע חילול השם וסיכון יהודים. בהמשך בוודאי שהמחויבות לבני ברית קודמת".

אתה אומר "לפתוח בלי חשבונות", אבל למה מדינת ישראל צריכה ליטול על עצמה קליטה של אלפי פליטים לא יהודים?

"לכן ציינתי שאופן פרופורציונלי וקצת יותר, לא מעבר לזה".

הרב אברהם וסרמן מתנגד בתוקף לקבלת זרם פליטים ללא סינון. "יש להבדיל בין פליטים בכלל ליהודים בפרט", הוא מחדד. "אנחנו לא ארץ מקלט לפליטים באשר הם. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וקליטת פליטים מערערת את היותה מדינת העם היהודי. בשנים האחרונות אנחנו עדים לגלי פליטים ממקומות שונים בעולם, שגורמים מסוימים בתוכנו מקדמים אותם בברכה תוך שהם אומרים במפורש או כמעט במפורש שרצונם להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה. יש להיזהר מכך ולעמוד על המשמר, דווקא בזמן של טלטלות ומשברים. כשמדובר ביהודים – שאכן ברור שהם יהודים ולא לפי הגדרות אווריריות – יש להתאמץ ולקלוט אותם, אלא שגם זאת יש לעשות באופן מושכל".

למה כוונתך במילים "באופן מושכל"?

"כשרוצים לעזור, יש לעשות זאת בחוכמה. לפעמים העזרה הזאת עלולה להזיק יותר מאשר להועיל. אין להעלות את יהודי אוקראינה כשהם בלחץ, במנוסה על חייהם. זו גם לא דרך טובה בשבילם להיעקר ממולדתם ולהתחיל חיים חדשים בארץ זרה עם שפה זרה, מנטליות זרה ותרבות זרה. הפזיזות הזאת, למהר להעלות אותם על מטוסים ולהביא אותם לכאן, מזכירה את הבדיחה על המעשה הטוב של אותו חניך בצופים שהעביר זקנה בכוח את הכביש. רק שבמקרה הזה הבדיחה הרבה פחות מצחיקה. המחקרים על הדור הראשון של עולים־פליטים אינם מבשרים טובות. ההיררכיה המשפחתית קורסת, ילדים וילדות נפלטים לרחוב, הפשיעה והשימוש בסמים גוברים ואת הנזקים סופגים המשפחה, החברה והסביבה כולה. יש לעזור לפליטים שם, סמוך למדינתם, שאליה ישובו בשוך הקרבות. רק מי שבאמת רוצה לעלות, ועדיף רק לאחר שוך הקרבות, כשיקבל את ההחלטה במצב של רגיעה, יש לדאוג לו לעלייה מסודרת בליווי מתאים".

האם מהעם היהודי שסבל לאורך הדורות מרדיפות ופרעות לא מצופה להיות הומני ורגיש ולקבל בזרועות פתוחות כל פליט?

"אנחנו לא תמימים, ואסור לאפשר למישהו לפרוט על הרגשות כדי לקדם אג'נדות מסוכנות", מתריע הרב וסרמן. "כפי שאמרתי, ממש לא. הרי אם נלך בדרך הזאת אפשר לקבל בתוך זמן קצר מיליוני מסכנים מכל העולם ולהפוך למדינה נטולת אופי לחלוטין. אפילו מדינות חזקות וגדולות פי כמה מאיתנו לא עושות זאת. זו עלולה להיות ממש התאבדות לאומית. יש לשלוח סיוע הומניטרי למסכנים שם, ונדמה לי שביחס למדינות אחרות אנחנו שולחים סיוע בהיקף רחב יותר פרופורציונלית לגודלנו".

ומה בנוגע לפליטים שזכאים לעלות מתוקף חוק השבות?

"לצערי, חוק השבות במתכונתו הקיימת הוא חוק ההתבוללות", הוא קובל. "אנחנו למודי ניסיון מהגל הגדול של תחילת שנות התשעים ומהבאים בעקבותיו, שהביאו לכאן מאות אלפי גויים אשר מאיימים על עצם יהדותה של מדינת היהודים. לעיתים אנחנו נתקלים אפילו בגילויי אנטישמיות בקרב אלה שהארנו להם פנים והכנסנו לביתנו. אלברט איינשטיין אמר כי טיפשות היא לחזור על אותה פעולה ובכל פעם לצפות לתוצאה אחרת".

אתה לא חושש ממה שיאמרו מדינות המערב?

"כבר אמר בן גוריון 'לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים'. אם נלך לפי אמירות הגויים היה עלינו כבר מזמן לסגת לגבולות 48' או להיעלם מכאן בכלל כדרישת מאות מיליוני מוסלמים, בהם גם חלק מערביי ישראל, שמקבלים מהמדינה רמה כלכלית וסוציאלית שלא יקבלו כמעט באף מדינה ערבית. אני שומע גם שאומרים שמדינת ישראל מתנהגת בצורה אנוכית. זה מגוחך. אין מדינה בעולם שמתנהגת בצורה אלטרואיסטית, והאמת שאנחנו היחידים שמדי פעם נוקטים צעדים כאלה, ולעיתים ניזוקים מאוד בגלל זה. מדינה חייבת לדאוג קודם כול לביטחונה, לקיומה ולחוסנה. ורק על גבי זה יש לעזור למי שאפשר ולפי היכולות".