לצד המלחמה המשתוללת באוקראינה, לשם מופנות עיני כל העולם וגם אלה של ישראל, עין מדינית ישראלית אחת לפחות פונה גם לווינה, שם ממשיך להתקיים המשא ומתן בין איראן למעצמות על חזרה להסכם הגרעין.
אם לשפוט על פי ההתבטאויות של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ השבוע, החשש מהסכם בין איראן והמעצמות נמצא גבוה בסדר העדיפויות שלהם הרבה מעל העיסוק במלחמה או בפליטיה. שניהם נשאו השבוע דברים על הצורך של המערב להקשות על איראן, שניהם דיברו על שמירת המוכנות הישראלית להגן מפני האיום האיראני גם אם יהיו מחלוקות עם בנות ברית כמו ארצות הברית.
נפתלי בנט הביע את מחאתו נגד ההסכם בצורה דיפלומטית ואמר: "עמדתנו לגבי ההסכם ידועה - חסרונות ההסכם עולים לאין ערוך על יתרונותיו. בכל מקרה, ההסכם לא מחייב את מדינת ישראל בשום מובן".
השר בני גנץ התייחס למצב באופן נחרץ יותר. "מתנהל ומתקדם בווינה המשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן. אפשר לדבר הרבה וצריך לדבר, אבל בעיקר צריכים לעשות מעשה. ישראל חייבת להכין את עצמה עם יכולת לפעול אם יידרש, כדי למנוע מאיראן יכולת להגיע לנשק גרעיני".
"אסור לאפשר לאיראן להגיע למצב שיש לה מטריית הרתעה שתגביר את הפעילות התוקפנית שלה באזור. אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו להגן על עצמנו", הוסיף.
אחת ההערכות היא שביקורו של ראש הממשלה נפתלי בנט בשבת שעברה ברוסיה והשיחות שקיים מאז עם הנשיא הרוסי פוטין קשורות גם לעניין האיראני. במהלך השבוע נשמעו כמה וכמה דיווחים על כך שהרוסים לפתע מערימים קשיים במגעים בין המערב והמשטר בטהרן, אך דיפלומטים המעורים בשיחות טענו כי הן נמשכות והחזרה להסכם הגרעין קרובה יותר מאי פעם.
תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מעריך שהמלחמה ברוסיה אינה משפיעה משמעותית על מצב המגעים סביב השגת ההסכם. "הרוסים היו מאלה שעבדו קשה כדי שתושג חזרה להסכם. הם מאוד רצו לחזור להסכם והנציג הרוסי בשיחות בווינה היה הרוח החיה והפעיל ביותר במגמה ללכת לכיוון הזה. בימים האחרונים הוא אפילו הביע את תחושתו החיובית מההתקדמויות ואמר שלדעתו האיראנים הופתעו בעצמם מההישגים שהם השיגו ולא חשבו לפני כן שיצליחו להגיע אליהם".
עם זאת, שמענו דיווחים על כך שלרוסים יש דרישות חדשות שמעכבות השגת הסכם.
"לי לא נראה שלרוסים יש עניין להכשיל את ההסכם, או שיותר נכון לומר – שלא היה להם עניין כזה עד תחילת המלחמה באוקראינה. גם כרגע, לא בטוח שיש להם עניין בכך. הם כנראה זיהו הזדמנות לטפל באינטרס אחר שלהם שקשור לצמצום היקף הסנקציות שהטיל עליהם המערב – ולכן הם הכניסו איזו עז לתוך המגעים.
"אבל אותה עז לא משנה הרבה, כי רוסיה לא באמת צריכה לחתום או להתחייב על משהו חדש כרגע. מי שצריך לעשות צעד אקטיבי הוא או איראן או ארצות הברית. משום ששאר הצדדים להסכם עדיין מחויבים לו, הם לא עזבו אותם מעולם ולכן הם בעיקר מתווכים. גם אם הרוסים עושים כרגע רעש, הוא אינו משמעותי להסכם והדבר לא יעכב את חתימתו. לא הייתי מציע לבנות על זה".
אז איך אתה מפרש את העז שאתה מדבר עליה?
"תמיד בשלב האחרון לפני הסוף יש איזה דבר שנותר מאחור. התחושה היא שכמעט הכול כבר סוכם ויש עוד סוגיה או שתיים שצריך ללבן. יש החלטות של הרגע האחרון שצריך לקבל, אבל על פי המצב זה נראה כאילו הולכים להסכם ואפילו הבית הלבן אומר דברים ברוח זו".
ואיפה ישראל בכל הסיפור הזה? יש לנו מה לעשות או דרך להגיב? מישהו להפעיל עליו לחצים?
"אני לא חושב שלממשלת ישראל יש כרגע מטרה בנושא הזה. נראה שהיא השלימה עם המציאות הזאת והיא בעיקר מתפללת שיהיה נס וההסכם לא ייחתם, אבל אינני חושב שמישהו בממשלה מעריך שיש ביכולתו לעצור את ההסכם".
"למרות הדעה הברורה בישראל שההסכם גרוע ומסוכן יש הימנעות מלהיכנס לעימות מול הקונגרס ועשיית מאמץ אחרון מול המערכת הפוליטית האמריקנית שהיא זו שיכולה אולי לבלום ולהטיל מכשולים בדרך להסכם. הממשלה שלנו כרגע לא עושה מאמץ מיוחד בכיוון הזה.
בירושלים מדברים על אפשרות של הפעלת כוח. עד כמה צריך להתייחס אליה ברצינות?
"לטעמי, ישראל הרשמית אומרת אומנם שהיא לא צד להסכם ושהיא אינה מחויבת אליו ואפשר לפעול נגד תוכנית הגרעין האיראנית, אבל אני חושב שאלו דברים שנזרקים לחלל האוויר. כי אם ארצות הברית מחויבת להסכם וישראל מחויבת למערכת היחסים עם ארצות הברית קשה לי לראות איך ישראל מתעלמת מהאמריקנים והולכת לעשות פעולה נרחבת נגד הגרעין האיראני. אז ישראל אומרת שזה מה שתעשה, אבל זה יהיה מאוד קשה מול האמריקנים.
"מה שכן יעשו הוא להכין את היכולות במדינה והאיראנים יפרשו מההסכם או יגיעו למרות הכול לנשק גרעיני. אבל אנחנו הולכים להיכנס למציאות מאוד בעייתית שבה מצד אחד יהיה לאיראן הרבה מאוד כסף שיניע את הכלכלה שלה, יחזק את המשטר ואת ארגוני הטרור שחוסים בצילו, ומצד שני תהיה להם אפשרות להתקדם ללא הפרעות לקראת היכולת לייצר כמות גדולה של נשק גרעיני בלי שמישהו יוכל לעשות משהו נגד זה".
דוחים את ההכרעה
ד"ר ערן לרמן, סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ולשעבר סגן ראש המל"ל, דווקא חושב שהשפעות המלחמה באוקראינה מגיעות עד וינה. "ייתכן מאוד שהמגעים בווינה ישתבשו בגלל נגזרות של המצב בין רוסיה לאוקראינה. רוב העולם מצוי מאוד בערפל מה קורה בתוך החדרים הסגורים. במרחב הציבורי יש מעט מאוד אינפורמציה על מה באמת קורה בתוככי המשא ומתן בווינה".
"אנחנו כן יודעים שהאיראנים דורשים מהאמריקנים דרישה ששום נשיא לא יכול להשלים איתה – ערובות שארצות הברית לא תפרוש מההסכם. זה יהיה אפשרי רק אם ההסכם הזה יישא אופי של אמנה בינלאומית שהאמריקנים חותמים עליה ואז צריך לאשרר את זה בסנאט ברוב של שני שליש – ואין סיכוי לכך. לביידן אין סיכוי לאשרר את זה".
"היו כל מיני רעיונות על איך עוקפים את הבעיה הזאת, אבל אז רוסיה הייתה צריכה להיות חלק מהמעקף – והיחסים בין ארצות הברית לרוסיה הלכו לכיוון שונה מאוד. לכן הקרע בין רוסיה למערב הוא גורם משבש", מוסיף לרמן.
קיימת אפשרות שלרוסיה לא נוח שההסכם ייסגר כשהיא במצב הנוכחי?
"סביר מאוד שבנקודת הזמן הנוכחית הרוסים לא מעוניינים שייחתם הסכם. הרי, לדוגמה, הרוסים מאיימים שעקב החרם האמריקני על הנפט שלהם יעלו משמעותית מחירי הנפט בכל רחבי העולם. אבל אם בעוד יומיים יושג הסכם עם איראן, שוק הנפט האיראני ייפתח מחדש ורמת המחירים תצנח. כרגע האינטרס של הרוסים לא מתחבר לחידוש ההסכם".
איך ניתן להסביר שבצד האמריקני להוטים להגיע להסכם? הם חושבים שהאיראנים הפכו לשוחרי שלום?
"ממשל ביידן לא שוגה באשליות שהמשטר האיראני מוכן להשתנות ולהפוך לגורם חיובי יותר והרסני פחות במזרח התיכון. הם רואים באיראן אויב ולא פועלים כאן בשם פיוס כלשהו, אלא המחשבה האמריקנית היא שבהיעדר אופציה צבאית אפקטיבית מול איראן – בוודאי ברגע הנוכחי – עדיף לדחות את נקודת ההכרעה מול איראן בכמה שנים כך שהמדינה לא תגיע לסף פריצה לנשק גרעיני. העניין של האמריקנים הוא להרוויח זמן. השאלה היא מה אנחנו עושים עם הזמן הזה, מה האמריקנים עושים איתו ומה נעשה יחד בתיאום עם מדינות המפרץ הערביות".
מה ישראל צריכה לעשות בנקודת הזמן הנוכחית פרט להצהרות? לפנות לארצות הברית ולבקש פיצוי מבחינה ביטחונית וצבאית?
"אני מניח שמערכת הביטחון תבקש מה שרלוונטי לה כדי שנהיה מוכנים היטב בתוך שנה-שנתיים לאפשרות שאיראן תפרוץ לגרעין, או לפני סוף ההסכם. ייתכן גם שהיא תחכה בסבלנות לסיומו. ישראל בכל מקרה צריכה להיות מוכנה ולוודא שאנחנו יכולים לטפל ולמנוע - אם צריך גם בכוח הזרוע - מאיראן להשיג נשק גרעיני. האמריקנים מדברים על זה, אנחנו אלה שמתכוונים לזה וצריכים לעשות ולפעול בשביל הדבר".
"כניעה אמריקנית בווינה"
גבריאל נורונה, שכיהן כיועץ מיוחד לענייני איראן במחלקת המדינה ושימש חבר בצוות המשא ומתן של ארצות הברית לחזרה להסכם הגרעין בווינה, הזהיר במאמר שהתפרסם באחרונה במגזין 'טאבלט' מפני הסכם גרוע שהולך ומתהווה בחדרי המגעים בווינה.
"זה ברור לי: העסקה שמתנהלת בווינה מסוכנת לביטחון הלאומי של ארצות הברית, ליציבות המזרח התיכון ולעם האיראני שסובל הכי הרבה תחת המשטר האכזרי הזה. היעדר ראיות המצדיקות את הסרת הסנקציות של ארצות הברית אינו חוקי, והעסקה שתחייב את העולם ללא תמיכת הקונגרס תהיה לא לגיטימית. ההסכם המתגבש לא ישרת את האינטרסים של ארצות הברית בטווח הקצר או הארוך".
נורונה מאשים את מי שמוביל את המגעים עם האיראנים, רוב מאלי – השליח האמריקני לנושא איראן – כי הוא פשרן מדי וימיט אסון על ארצו. "עם רוברט מאלי בראש, ארצות הברית הבטיחה להסיר את הסנקציות על כמה מהטרוריסטים והמענים הגרועים ביותר של המשטר וכן על משמרות המהפכה. איראן תזכה גם להגבלות פחותות מאלה שהיו בהסכם המקורי, ההגבלות על תוכנית הגרעין שלה יפקעו שש שנים מוקדם יותר ממה שהיה אמור להיות בהסכם הישן".
הוא מספר על מה שמתרחש בחדרים הסגורים ומעורר אצלו זעם רב. "במקום לדרוש מהאיראנים להפסיק לנהל ולתמוך בטרור, מאלי הסכים להפצרות האיראניות החוזרות ונשנות להסיר את משמרות המהפכה מרשימת הטרור. בתחילה הוא הציע כי ניתן יהיה להחליף זאת במחויבות איראנית לשיחות עתידיות על תיקי הטרור ונושאים אזוריים. אנשי המשא ומתן האיראנים וכך גם הרוסים לא האמינו למזלם וביקשו עוד. הם דרשו שהוויתור יהיה בלתי מותנה, ושיתקיימו שיחות בעתיד על כך. כמובן, הבטחה לשיחות עתידיות היא כמעט חסרת משמעות לאור הכניעה האמריקנית בווינה".
נורונה בעצם מוסיף עוד חששות לאלה שקיימים כבר בישראל ואצל חלק מבנות בריתה מפני תוצאות המגעים בווינה. "בכל יום אני לומד יותר על העסקה הנוראה שיוצאת מוינה. מידת הכניעה שמתרחשת שם מדהימה, במיוחד בשביל אלו מאיתנו שעבדו כדי להטיל את הסנקציות הללו ולפקח על תוכנית הגרעין של איראן במשך שנים.
"פקידי הממשל ניסו לטעון שמדובר בחזרה להסכם הגרעין המקורי ולכן הם לא צריכים להביא את הדברים לאישור הקונגרס והסנאט. זה כמובן לא נכון. ממשל ביידן לא חוזר להסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015. הוא מנהל משא ומתן על נוסח מסוכן הרבה יותר. מה שהיה בהסכם הראשון ייחשב טוב מאוד לגבי מה שיכלול ההסכם המחודש. אין לי ספק שהוא יהיה גרוע הרבה יותר מקודמו", הוא מסכם.
בירושלים שומעים את כל הקולות. אלה שמגיעים מהממשל האמריקני, אלה שמגיעים ממומחים כמו נורונה שהיו מעורבים עמוק בתוך בנושא הגרעין מהצד האמריקני, וגם מהערכות המודיעין ומערכת הביטחון.
האם באמת יש השלמה עם המצב כפי שהוא כמו שהעריך יוסי קופרווסר? האם ישראל לוחצת על האמריקנים בעניין הזה? גורם מדיני אומר לנו כי ישראל עושה מאמצים גדולים למניעת התגרענות איראנית – שמתפרשים על פני עשייה במישורים רבים, מהצד הדיפלומטי ועד לביטחוני. "ראש הממשלה בנט, שר הביטחון גנץ ושר החוץ לפיד עובדים שעות נוספות כדי להתמודד עם כל בשורה שתצא מווינה", טוען הגורם. בינתיים נראה שבישראל מייחלים שמווינה יצא כישלון גדול, כי האלטרנטיבה היא קרב מאסף שהדיפלומטיה כבר פחות משחקת בו תפקיד ושם תיבחן מערכת הביטחון הישראלית במעשים ולא רק במילים.