ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן פרסם בשבועות האחרונים "מכתב למחנכי הציונות הדתית סביב סוגיית הלהט"ב".
בפתח דבריו הדגיש כי הוא מפרסם את עמדתו כאדם פרטי ולא תחת כובעו כראש ישיבה. הוא ציין כי מכתבו מגיע בעקבות פנייה של מחנכים במוסדות החינוך של הציונות הדתית.
על ההתייחסות הראויה של החברה לחבר בעל נטיות הומוסקסואליות כתב הרב מדן: "אדם בעל נטיות הומוסקסואליות, הנמנע ממעשי גילוי העריות העלולים לנבוע מנטיות אלו, הוא אדם רגיל, אחד מכולנו, אדם בעל שכל, לב, תובנות ורגשות, המסוגל להגיע לכל מרחק והישג בכל תחום, גם בלימוד תורה וביראת שמים".
"יש להיזהר בכבודו וברגשותיו ובמצוות 'ואהבת לרעך כמוך' כלפיו", הדגיש. "יתר על כן, קרוב אני לומר, שהיום חלים עליו גם דיני הונאת הגר שנאמרו בתורה על מי 'שאינו כמו כולם', ושמא גם דיני 'כל אלמנה ויתום לא תענון'. יש לזכור, שכשם שאנו מצווים על חשש מעריות והדומה להן אנו מצווים גם על שפיכות דמים, על המביא לה והדומה לה, ודי לחכימא".
לקריאת נייר העמדה המלא לחצו כאן
עם זאת, לדגל הלהט"בי הוא מתנגד. "דגל הגאווה הוא הרמת יד בתורת משה האוסרת מעשים מסוימים בתכלית האיסור ומגדירה אותם כתועבות כנען, המהוות סיבה לכך שארץ ה' עלולה להקיא אותנו מתוכה, חלילה".
על היחס ל"משכב זכר" כתב הרב מדן: "המחויבות שלנו לתורה ללא כל תנאי חשובה מהבנתנו אותה ומהזדהותנו עם מצוותיה. משכב זכר הוא מן האיסורים החמורים שבתורה, וחייבים להימנע ממנו גם במחיר הכבד של ייהרג ואל יעבור".
לדבריו, "החיים במעגל קצת מרוחק מן המעשה האסור כשלעצמו מצריכים שאלת חכם. רבנים ופוסקי הלכה העוסקים בכך אינם פוסקים בגלוי דרך לרבים. הם בודקים כל בעל שאלה לגופו, כולל האילוצים האישיים שלו, ועונים לו תשובה אישית שאין בה כדי להקיש וללמוד על אדם אחר הנמצא לכאורה במצבו של השואל".
"אדם שיש רגליים לדבר, על פי בחינת ההלכה, לחשוד אותו במעשי גילוי עריות והדומה להם, יש להתייחס אליו כאל עבריין בתחומים אלו ועל פי הכללים ההלכתיים הנובעים מכך", הוסיף. "קל וחומר כשהוא עושה זאת בשאט נפש, בפרהסיה ולעתים אף מסיבות אידיאולוגיות ולהכעיס. גרוע מכך המנסה לשכנע אחרים ללכת בדרכו, ובעיקר בני נוער, והמרים יד בתורת משה בכל הכרוך באיסור זה. עם זאת, בגלל המאבק הציבורי המתחולל בתחום זה, יש לפעול במחשבה ובמתינות, בחוכמה ובהתייעצות עם המבינים בתחום. מגמתנו לתקן, ולא חלילה לקלקל".
על סוגיית טיפולי ההמרה כתב: "רבים מהרואים עצמם הומוסקסואלים, ובעיקר ביסקסואלים, נמצאים על הרצף. קיימת אצלם גם נטייה לאישה, גם אם היא מודחקת, והדבר דורש התייעצות עם מומחים בתחום על האפשרות לטיפול טוב, שתאפשר למוחזק כהומוסקסואל לחיות חיי אהבה עם אישה ולהקים משפחה, ובלבד שמומחים אלו לא יהיו בעלי סדר יום אידיאולוגי".
לדבריו, "ממשלת ישראל כרגע אוסרת זאת, אך זוהי החלטה פוליטית המכוונת לסדר יום מסוים. ישנם רבים שטיפולים עשויים להביאם ליכולת להקים משפחה. טענת גורמים פולטיים שהם רוצים למנוע את מקרי הסכנה שבטיפול - עומדת בסתירה לסיוע המוגש לניתוחים פנימיים עמוקים של טראנסג'נדרים. סכנת החיים בניתוחי טראנסג'נדרים ובאחוז ההתאבדויות הגבוה הקיים באוכלוסיה זו חמורה שבעתיים מאשר בכל טיפול פסיכולוגי, בכל נושא שהוא כולל במצוקותיהם של הומוסקסואלים".
בנוסף, הרב מדן התייחס גם למלחמה על הטרמינולוגיה. "העובדה שהתקשורת לשורותיה רואה במזהירים מפני משכב זכר ובחפצים לסייע כנ"ל לנמצאים על הרצף את אויבי האנושות והקדמה – אסור שתרתיע אותנו ותשתיק אותנו", אמר. "כרגע מתנהל מאבק על השפה, ובעיקר על האיסור החדש להזכיר אב ואם ועל ההכרזה שהן מילים דכאניות, ויש להחליפן ב'הורה 1 ’ו‘הורה 2 .'אב ואם הן מילים ערכיות מאין כמותן בתורה ובעשרת הדברות, ואסור לנו להשלים עם לקיחתן מאתנו. השפה משפיעה מאוד על התודעה, ובמשך שנים ספורות היא עלולה ליצור בציבור דפוסי מחשבה שונים מאלו של התורה".
לקריאת נייר העמדה המלא לחצו כאן