ישיבת ההסדר קריית שמונה
ישיבת ההסדר קריית שמונהצילום: באדיבות הישיבה

בכל ישיבה יש לשבת אופי מעט שונה, בכל ישיבה יש לשבת קסם משלה. במדור הזה אנחנו מנסים כל שבוע לתת הצצה לשבת המיוחדת של ישיבה אחרת, והשבת אנחנו עם ישיבת ההסדר קריית שמונה.

"את החוויה שלי בשבת ישיבה אני בוחר להתחיל דווקא מהסוף" משתף אותנו בוגר הישיבה אלקנה קפקא, "הרגע הזה אחרי ששבת יוצאת שהנפש כבר מחכה לשבת הבאה כמו אוויר לנשימה - כזאת משמעותית ויקרה הייתה השבת בשבילי במהלך הזמן שלמדתי בישיבה".

"אווירת השבת התחילה כבר ביום חמישי בערב לפני תפילת ערבית, לימוד קצר בקבוצה קטנה שהיה לנו עם ראש הישיבה מו"ר הרב ישראל קירשטיין ב"שפת אמת" בענייני פרשת השבוע בתיבול סיפורים אישיים שלו".

הוא ממשיך ונזכר כי את בואה הקרב של השבת בצהרי יום השישי היה ניתן לזהות לפי קבוצות התלמידים שנוסעות לנקודה הקרובה של נהר הירדן לטבילה, או משמיעה של "יה אכסוף" מתנגן בקולי קולות מכמה חדרים במקביל תוך כדי הניקיונות.

"קבלת שבת היא בנוסח קרליבך" מספר תלמיד הישיבה מנחם צווייג, "ואז לאחר מכן יש מנהג עתיק בישיבה לשיר ניגון ללא מילים כשבסיומו אחד מראשי הישיבה עולה לדבר על פרשת שבוע. בסוף התפילה אחד הדברים המיוחדים זה שיוצאים למרפסת של הישיבה, ושם רוקדים במשך דקות ארוכות ללא תלות במזג האוויר".

"יש המון שירים שמאפיינים את הישיבה, כשלאחרונה כמה חבר'ה מהישיבה יצאו בפרויקט הקלטה של שירים שנשמעים ואהובים מאוד בישיבה. שהשיר הראשון מהאלבום יצא ממש היום והוא ביצוע של מקהלה של הישיבה ללחן פחות מוכר של לצדיק כתמר שנאמר בקבלת שבת".

"בשונה מישיבות אחרות סעודות שבת בישיבה הם ללא הרבנים ולפי תורנות כל שבת יש חבר'ה אחרים שמעבירים דבר תורה כשבנוסף בערב שבת באמצע הסעודה יוצאים לריקודים עוצמתיים על פי מחרוזת קבועה של הישיבה".

"בישיבה שלנו יש שירונים קבועים ששרים על פיהם כל שבת" קפקא נחפז להסביר מה הכוונה במחרוזת קבועה, "ובנקודה מתוזמנת וקבועה במהלך הסעודה קמים לרקוד ברחבה ליד חדר האוכל בהתרוממות רוח ובאווירה מיוחדת, מנצלים את ההזדמנות לקבל את פני החיילים תלמידי הישיבה שנמצאים במהלך השירות הצבאי שלהם ומגיעים לביקור בשירה עזה של "שומרים הפקד לעירך".

גם צווייג מציין את ביקורי החיילים כחלק אינטגרלי מהשבת, ומוסיף גם את מעגל שירי סעודה שלישית - מחרוזת ישיבתית שששרים כבר שנים כשאחד מהשירים ששרים בקביעות הוא הפיוט "בני היכלא" שאמנם כתוב בארמית, אבל צווייג מבטיח שלאחר כמה חודשים בישיבה כל אחד יכול לדקלם אותו.

"בצאת השבת" נזכר קפקא בעוד ניגון לסיום, "לאחר הבדלה שהיה עושה ראש הישיבה מו"ר הרב צפניה דרורי בבית המדרש, אני וחברים "חידשנו" מנהג בישיבה והיינו שרים ביחד שירי הבדלה, במיוחד אהבנו את הניגון "אליהו הנביא", כדי למשוך עוד קצת את אווירת הקדושה המיוחדת של השבת".