בסיומו של שבוע מאתגר במישור הלאומי, כמה מילים ממני אליכם.
המלחמה באוקראינה קשה ומכאיבה. כל מראה שובר לב מעלה אסוציאציות ברמה האישית והמשפחתית. כל אדם שלבו במקום הנכון, מרגיש אמפתיה עם אלו ששגרת חייהם נקטעה באיבה. אירופה התגייסה למען תושבי אוקראינה ומדינות רבות פתחו את שעריהן. חשוב לדעת שכל אוקראיני המבקש להגיע ארצה אינו שוהה באוקראינה, אלא באחת ממדינות אירופה אליה נס. באוקראינה עשרות מיליוני תושבים, ונטל הסיוע להמונים הנוטשים מתפזר בין המדינות השונות. גם מקומנו לא נפקד.
רה"מ קיבל על עצמו משימת תיווך מורכבת שעוד מוקדם לדעת מה תעלה בסופה.
מדינת ישראל מארחת נכון להיום מעל 25,000 אוקראינים, ובניגוד לביקורת, רוב מוחלט מאלו שהגיעו ארצה הורשו להיכנס ולשהות כאן עד יעבור זעם. יחד עם זאת, כל בר דעת מבין שמדינת הלאום הקטנטנה של העם היהודי לא יכולה להוות תחליף למדינות אירופה השונות, בהן שכנותיה של אוקראינה שפתחו את גבולותיהן ביד רחבה.
בימים האחרונים התפרסמו תמונות של עומס ודוחק בנתב"ג. התמונות הללו לא עברו לידי. הנחתי את כל הגורמים הרלוונטיים לטפל בנושא באופן מיידי וכך היה. בנתב"ג הוצב אדם מטעם רשות האוכלוסין וההגירה שכל ייעודו יהיה לדאוג לרווחת האזרחים האוקראינים הנוחתים בישראל. בנוסף, החל מאתמול ממתינים לבירור מועברים למלון ושוהים ברווחה ונחת, ועולים חדשים עוברים את תהליך הקליטה בטרמינל 1. שרת הקליטה פנינה תמנו שאטה מטפלת בכך ודואגת לכל התהליך בצורה הטובה ביותר. אנשי פיקוד העורף התגייסו לעזור בניהול ובטיפול בממתינים ועל כך אני מודה לשר הביטחון בני גנץ.
חובתנו להסביר לכולם פנים ולדאוג לקבלת פנים חמה ונעימה.
לצד האירוח שקיבלנו על עצמנו, אנו צפויים לקלוט 100,000 זכאי שבות בישראל. בסה"כ, מדינת ישראל צפויה להתמודד עם אתגר בסדר גודל שאף מדינה בעולם לא צפויה לחוות. כפי שההיסטוריה הוכיחה, יכול נוכל לאתגר ההיסטורי החשוב.
אתמול, מליאת הכנסת אישרה את חוק האזרחות בקריאה שניה ושלישית. קשה להפריז בחשיבותו של החוק. החוק הזה הוא חומת מגן עבור משפחות ישראליות רבות, אשר שגרת חייהן, וחלילה חייהן עצמם, היו נקטעים באיבם ללא חקיקתו. לצד הנחיצות הביטחונית, לחוק חשיבות דרמטית בביצור אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. האתגר הדמוגרפי הוא אחת הסוגיות החשובות ביותר עבור עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולרגע לא היתה לי כוונה לאפשר את קיום הפרצה הזו.
בעת כניסתי לתפקיד שרת הפנים, הייתי מודעת לגודל האתגר. אך את המשא הכבד שהונח על כתפיי הרגשתי רק כאשר המציאות חייבה אותי לקבל הכרעות קשות. שר הפנים אמון על מפתחות הכניסה למדינה ותפקידו להגן ולשמור על גבולותיה ועל זהותה. כמו כל מדינה חפצת חיים. קל לבקר מהיציע, מורכב יותר לשאת באחריות לעתידה של מדינת ישראל ולקבל את ההחלטות הנכונות והשקולות ביותר. המלחמה באוקראינה והאתגרים הלאומיים שמציבים לנו שכנינו כרוכים זה בזה. מדינת העם היהודי איננה פריבילגיה מובנת מאליה, ועלינו לשמור על עצמאותה, ביטחונה וזהותה מכל משמר. עבור אלו שהקריבו את חייהם למענה, ועבור דורות העתיד של מדינת ישראל. מסענו כאומה בעלת תפקיד היסטורי הוא מסע מתמשך. אני מאמינה ומקווה שאנו ממלאים את תפקידנו נאמנה.