השריפה מבוא מודיעים
השריפה מבוא מודיעים צילום: הדס פרוש, פלאש 90

כמעט שלוש שנים חלפו מאז השריפה במבוא מודיעים. אחרי הזעזוע הגדול נראה שהתושבים שמצאו את עצמם בלי בית קצת נשכחו מאחור.

יהודה קאהן, מי שהקים את עמותת 'להיבנות מחדש' המסייעת למשפחות לחזור למגורי קבע, מספר על הפעילות מאז נכנסו הוא ומתנדבי העמותה לעובי הקורה.

על מצבן של כמה מהמשפחות שבתיהן נשרפו בדליקה הגדולה, מספר קאהן: "כרגע במושב יש משפחות שהגיעו לדיור זמני כמו קראווילות שנותנות פתרון זמני עד שיוכלו לחזור לבית קבע, אבל למשפחות רבות אין אפשרות לקנות את הקרקע ואין להן יכולת לבנות את הבית מחדש. אנחנו מנסים לעזור, לשיפוץ בתים וקרקע".

קאהן מדגיש כי אמנם המדינה הסדירה אישורי קרקעות וניתנה תמיכה של המושב עצמו למשפחות הנפגעות, אך לא מדובר במשפחות בעלות יכולת כלכלית מספקת לבנייה מחדש של ביתן או לשפץ את מה שמהנדס מאשר כמבנה שניתן לשפץ. מדובר באנשי אמנות וחיבור לקרקע שהתפרנסו מיצירתם ולא מעבר לכך. "אנחנו מגיעים עם קבוצות מתנדבים כדי לסייע להם בעבודת הכפיים שלהם", הוא אומר ומספר כי הוא וחבריו, תושבי אזור בנימין, ברובם תושבי בית אל, נכנסו לתמונת הסיוע יומיים לאחר הדליקה. לחבורה הצטרפו מאז תחילת המיזם קבוצות מתנדבים ממכינות, מ'השומר החדש' וארגונים נוספים.

"עזרנו בגיוס כספים. התושבים עברו למקומות שונים, עזרנו להם בריהוט, ציוד, מעברי דירות. הם עברו כמה גלגולים עד שחזרו לקראווילות. עזרנו להם להשתכן בחזרה", הוא מספר. "היום אנחנו ממשיכים לעזור להם בשיקום הקרקעות ובתים. אנשים היו עם משקים, בעלי חיים, כרמים, אלו עובדי אדמה והחיבור לאדמה ולארץ חשוב להם, הדברים שניזוקו צריכים תיקון ואנחנו עוזרים להם בזה, מתפרסים בשטח, מוציאים את כל מה שנשרף וחרוך ושותלים כשאפשר".

עד כה נעזרו בעמותה של יהודה 25 משפחות בצורות שונות. "רובן נעזרו בריהוט, חלקן בשיפוץ בתים או בניה של בית כשזה מה שהם ביקשו". חבריו של יהודה לעמותה חלקם נשואים וחלקם עדיין לא ולמשימות העמותה הם נעזרים בתרומות שמגיעות אליהם מתורמים פרטיים וחברות דרך הרשתות החברתיות. התרומות אינן בהכרח רק כספיות אלא גם תרומות של חומרי בנייה וכיוצא באלה, ולעיתים יוצאים למבצע גיוס תרומות ממוקדות למשימה ממוקדת.

על התחושה שהמדינה הותירה את נפגעי הדליקה מאחור, נזהר יהודה מלדבר בשם אחרים, ועם זאת הוא מעיר כי "אנחנו שומעים מהמשפחות שהמדינה נתנה פלסטר, אבל הדברים לא טופלו בצורה שורשית. משפחות נשארו מאחור ואין להם את היכולת לחזור לאחור. המושב נמצא בתנופת בנייה בפרויקטים שמסביב, אבל אותן משפחות שחיו ארבעים שנה במושב בצורה מאוד פשוטה אין להן את היכולת לחזור למצב הקודם ואנחנו משתדלים לסייע ככל שאנחנו יכולים".