התחלה// נולד באשקלון. בגיל שנתיים עברה המשפחה לקריית מלאכי. כשהיה בכיתה ג' עקרה המשפחה לראשון לציון, שם בילה את רוב שנות ילדותו. הבכור מתוך ארבעה ילדים.
אבא// מרדכי ז"ל. היה קצין משטרה ויצא לפנסיה מוקדמת. "מאז היה עסוק כל כולו בחסד ומילא בזה את היום שלו. היה גזבר של שלושה בתי כנסת ושני כוללים, יו"ר הגמלאים במשטרת ראשון לציון ומתנדב ביד שרה ובעמותת אור ירוק". נפטר בגיל 64 ממחלה קשה, "שנחתה עליו ועלינו באופן פתאומי. ביום בהיר אחד מהאדם הכי פעיל הוא הפך לשבר כלי ולסיעודי באופן מלא".
אמא// ציפורה (64). "מאוד מסורה לבעל, לבית ולילדים. אישה פשוטה אבל מאוד חכמה. עם הזמן צברה השכלה והתקדמה בעבודה בעיריית ראשון לציון. עד היום דוחפת את הילדים בכל תחום ובכל נושא ונותנת להם גב מאוד חזק".
מפחד מהצל של עצמו// "הייתי ילד מאוד ביישן ומופנם שמפחד מהצל של עצמו. מסיבת הסיום של כיתה ו' הייתה הפעם הראשונה שבה יצא לי לדבר ולשיר בפני קהל. גם המורים היו בהלם ולא הבינו איפה הייתי עד עכשיו. אז גיליתי שיש לי כישרון מוזיקלי".
ניגונו של הרב נריה// עם סיום הלימודים עבר ללמוד במכינה בגבעת שמואל ומשם המשיך לישיבה התיכונית בכפר הרא"ה. "למדתי שם בשנה האחרונה של הרב נריה זצ"ל. כשלקחו אותנו מהמכינה לכפר הרא"ה כדי להתרשם מהישיבה, הדבר שהכי תפס אותי היה שראש הישיבה לימד אותנו שיר, וזה היה בעיניו לא פחות חשוב מלמסור שיעור. זה מה שגרם לי להחליט ללמוד שם". במהלך לימודיו בכפר הרא"ה התחיל להופיע באירועים משפחתיים, בעיקר שר מוזיקה מזרחית ותימנית. "לא הכרתי מוזיקה חסידית בכלל".
נוחת// כשסיים את הישיבה התיכונית התלבט רבות לאן להמשיך. "הייתי די אבוד בנוגע לקשר שלי עם הקב"ה. אומנם לא חזרתי בשאלה, אבל לא רציתי לשבת וללמוד תורה. אפילו מכינה נראתה לי בזבוז זמן. החלטתי ללכת ישר לצבא. עברתי את כל המבדקים בדרך לגיבוש טיס, ואז פתאום קלטתי שזה אומר לנטוש את החלום המוזיקלי. עד שהתחלתי להרגיש את הבמה, לא רציתי לעצור באמצע. ברגע האחרון, יום לפני תחילת הגיבוש, החלטתי לא ללכת. שיניתי פאזה במאה שמונים מעלות".
אסתמה צבאית// הצעד הבא היה לנסות להתקבל ללהקה צבאית. משפחת נגל המוזיקלית המליצו לו על להקת הרבנות הצבאית. בעת הגיוס לצה"ל היה עם פרופיל גבוה וקב"א גבוהה, ובהתאם לכך קצין המיון בבקו"ם עמד לשלוח אותו לאחת הסיירות. "הייתה לי אסתמה מילדות שהעלמתי מהצבא בגלל התכנון המקורי שלי להגיע לטיס, אז ביקשתי לערוך בדיקה חוזרת של תפקודי ריאות. בעקבות הבדיקה גילו את האסתמה החמורה שלי והפרופיל צנח מתשעים ושבע לארבעים וחמש. ביקשתי להגיע לרבנות הצבאית ומשם ללהקת הרבנות, שם עם הזמן הפכתי לסולן ולמפקד להקת הרבנות הצבאית".
בן טיפוחיו של מונה// באותם ימים המנצח של הלהקה היה המלחין והמעבד החסידי משה (מונה) רוזנבלום. "נוצר בינינו קליק מטורף והוא הפך אותי לבן טיפוחיו. הוא קלט שאני מכיר רק ז'אנר אחד מסוים והוא לימד אותי הכול. הוא הכיר לי את מרדכי בן דוד, מוטי זינגבוים, אוהד מושקוביץ ועוד. חודשים על גבי חודשים ביליתי איתו באולפני ההקלטות כנער מקהלה בשירים הכי גדולים והכי מוכרים במוזיקה החסידית. התאהבתי בז'אנר הזה".
חצוצרן שכזה// גולת הכותרת של להקת הרבנות הצבאית היא ההופעה בחידון התנ"ך העולמי. "היות שנכנסתי ללהקה בדלת האחורית, היו כאלה שלא אהבו את זה. לקראת יום ההקלטות לפלייבק של ההופעה ניסו לשים לי רגל ולשלוח אותי לאבט"ש (אבטחת יישובים – י"א), שאליו הלכתי בלית ברירה. מונה לא ידע מזה ורק ביום ההקלטות גילה את היעדרותי. הגיע יום החידון ואמרתי לעצמי שאני חייב לעלות על הבמה להופיע, ואז גיליתי שלאחד השירים הקליטו חצוצרות ואין חצוצרן בלהקה. לקחתי את החצוצרה ועליתי לבמה יחד עם הלהקה".
אודישן נאיבי// כבר במהלך השירות הצבאי קיבל טלפון מנועם חייט, הבעלים של להקת 'ענבי הגפן', שאמר שהוא מחפש זמר והזמין אותו להגיע. "מסתבר שהוא הזמין אותי לאודישן, אבל בתמימותי חשבתי שהוא מזמין אותי להיות הזמר. הגעתי לאולפן בתל אביב בידיעה שאני כבר מתחיל חזרות. מתברר שביום הזה הגיעו עוד הרבה זמרים לאודישנים, כמו אוהד מושקוביץ ושמואל גלבר. פשוט התיישבתי עם החברים מהלהקה ביום האודישן מתחילתו ועד סופו. כנראה שהנאיביות שלי קנתה את נועם, פרט למוזיקליות, והוא החליט לקבל אותי בתור הזמר של הלהקה".
נחבא אל הכלים// הייתה רק בעיה קטנה: חוסר ההיכרות עם החומרים. "הוחלט שבתקופה הראשונה אהיה זמר שני לאוהד מושקוביץ. באתי בחוסר ביטחון כל כך גדול שבמשך שנתיים עשיתי קול שני, תוך כדי שאני עומד מאחורי המתופף כדי שהמצילה תסתיר לי את הפנים, וכך למדתי את החומר".
35 שנה, כל ערב// מאז, כבר 22 שנה שהוא הסולן הראשי של הלהקה, שחוגגת בימים אלה 35 שנים להקמתה, יחד עם אלבום חדש. "רוב השנים של ענבי הגפן - אני שם. הלהקה בעצם קיימת 37 שנים, אבל הורדנו שנתיים של קורונה. אני לא חושב שקיימת להקת חתונות כזאת שעדיין עושה חתונות מדי ערב כל כך הרבה שנים".
יוצר בחי"ת ועי"ן// במקביל ללהקת החתונות פיתח קריירה אישית כזמר-יוצר. "זמן קצר אחרי שהפכתי לסולן הוציאה הלהקה אלבום חסידי שכולו במבטא אשכנזי. האלבום הצליח מאוד דווקא במגזר החרדי. לא ידעתי איך לאכול את זה. מצד אחד מאוד נהניתי, ומצד שני הרגשתי שאני מקפח את האותנטיות שלי. החלטתי להקליט שיר פרי עטי - שאת מילותיו כתב משה קלוגהפט - שאותו שרתי בחי"ת ועי"ן הכי גרוניות שיש בעולם, אפילו שאני לא מדבר ככה ביומיום".
אם אשכחך שלושים פעם// אחת החתונות שנחרתה עד היום בזיכרונו היא של כלה בעלת ניוון שרירים חמור שמתניידת בעזרת כיסא גלגלים. "הכלה אמרה שחלום חייה הוא לצעוד לבד בשביל שמוביל לחופה, בלי עזרה. היא ביקשה שנתחשב בבקשה שלה, שלא משנה כמה זמן ייקח לה, אשיר את 'אם אשכחך' כמה וכמה פעמים עד שתגיע לחופה. שרתי את 'אם אשכחך' קרוב לשלושים פעם, הקהל כולו בכה ואפילו אני בכיתי".
החצי השני// אפרת. אופטומטריסטית במקצועה. השניים הכירו בשכונת מגוריהם במערב ראשון לציון. "היינו אחד מתחת לאף של השני בלי לדעת, עד שהכרנו". בתוך כמה חודשים השניים נישאו. בשנתיים הראשונות התגוררו בקמפוס של המכללה שבה למד ומשם עברו לקיבוץ חפץ חיים.
הנחת// שישה ילדים, כולם עם שמות המשלבים את הקב"ה עם שירה. אלישר (20) תלמיד שיעור ב' בישיבת הסדר, רונאל (18) שמיניסטית באולפנה, אלרן (16) שביעיסט בישיבת מצפה רחובות, ירין (14) תלמיד כיתה ח', הלל (9) תלמיד כיתה ד' ושיריה (6) תלמידת כיתה א'.
אם זה לא היה המסלול// "כנראה הייתי הולך לגיבוש טיס וממשיך הלאה".
ובמגרש הביתי
בוקר טוב// סדר היום מתחיל בשעה שבע ורבע. מארגן את הילדים הקטנים למסגרות והולך להתפלל, חוזר הביתה ללימוד יומי קבוע ולאחר מכן מנהל שיחות עם לקוחות. בשעות הצהריים נוסע לנצח על מקהלות של ילדים בבתי ספר מטעם משרד החינוך. אחר הצהריים מגיע לזמן איכות עם הילדים הקטנים, מתארגן ויוצא לאירוע. חוזר הביתה בסביבות אחת וחצי.
פלייליסט// "כמוזיקאי אני מעריך כל מוזיקה טובה באשר היא. הפלייליסט שלי רחב מאוד ואני נהנה באותה צורה משיר טוב של ג'ון לנון ושל אביהו מדינה".
השבת שלי// "אירוע השיא של השבוע. אני מחכה לה כל כך, כי השבוע לוחץ ובשבת מתכנסים כל הילדים מהישיבות ומהאולפנות, מנה גדושה של משפחתיות יתרה שלא תסולא בפז. שולחן שבת נמשך שעות ארוכות עם חידונים, שירי שבת, דברי תורה והמון דיבור טוב, שיתופי ומכיל על מה שקרה בשבוע האחרון אצל כל אחד ואחת".
דמויות מופת// "מו"ר אבי, מרדכי ידיד ז"ל. על השינוי והמהפך המטורף שעשה. הוא התחיל בלי כלום ושרד תקופות קשות בלי משפחה ובלי שקל בכיס וזכה לבנות משפחה לתפארת. עבד קשה למחייתו כקצין משטרה, מה שגזל את רוב הזמן שלו, ואז כשיצא לפנסיה מוקדמת היה במרתון להספיק את כל מה שרצה ולא הצליח עד אז - לימוד בכולל בקביעות, התנדבויות ומשפחה".
מפחיד אותי// "בעקבות הטראומה מפטירת אבי ז"ל, שכולם יהיו בריאים ושלמים, שלא יצטרכו להתמודד עם קשיי בריאות".
משאלה// "לראות את הילדים שלי מצליחים, מקימים בתים, הולכים בדרך אבא וסבא, כל זאת בקשר משפחתי שלא ינותק".
כשאהיה גדול// "אהיה סבא, עם רזומה של כמה אלבומים מוזיקליים שהוצאתי, עם כמה וכמה מסכתות שזכיתי לסיים למרות הכול, ועל הברכיים יושבים הנכדים האהובים שבאו לבלות בחברתי".
לתגובות: [email protected]
***