משענות הראש עשויות עץ, אך מגוונות מאוד בעיצובן; הן שימשו בעיקר לתמיכה בראש ולהגנה על התסרוקת בזמן השינה. בעליהן היו בדרך-כלל גברים רועי צאן ובקר שנשאו אותן על גופם ושידרו כך מידע רב על גילם, מעמדם, שיוכם התרבותי, תפקידם והעדפותיהם האישיות.
בתרבויות מסוימות השתמשו במשענות גם לתקשורת בחלום עם עולם הרוחות והאבות הקדמונים.
כיוון שהיתה רכוש אישי יקר ערך ביטאה משענת הראש גם את האני בתוך הקבוצה. עם השימוש בה לאורך זמן היא ספגה את מהותו הפיזית של בעליה על ידי הטמעת שמני השיער והגוף, ולפי האמונה הכילה גם את נשמתו.
לפעמים נקברה עם בעליה ופעמים אחרות היא הועברה בירושה כנכס יקר.
התערוכה "חלומות נודדים" מציגה את הרב-גוניות של משענות הראש - באופן השימוש בהן, בצורותיהן ובעיטוריהן. והיא תוצג במוזיאון ישראל, ירושלים עד אחרי פסח.