בשבוע שעבר חשפנו בטור זה את מי שעומדים מאחורי עמותת 'חינוך ישראלי', המבקשת לחדור גם לבתי ספר דתיים. אבל מי צריך עמותות חיצוניות שיחדירו תכנים מפוקפקים לבתי הספר, כאשר למדינת ישראל יש משרד חינוך רשמי שעושה זאת מכספי משלם המיסים, כן – גם משלם המיסים חובש הכיפה שסט הערכים שלו כלל אינו תואם עוד את אלו של משרד החינוך.
כשנעמה מושקוביץ, מורה ללשון באולפנת בני עקיבא שירת הים בנווה צוף, פתחה את תיבת המייל שלה לפני כשבועיים, נדלקו בראשה כל הנורות האדומות. מערך מיוחד שנשלח אל כל מורי הלשון מטעם מפמ"ר עברית במשרד החינוך לרגל יום האישה לא ניבא טובות. מושקוביץ פתחה את הערכה המקוונת ולא התבדתה. הערכה כללה מגוון יחידות לימוד, חומרי עזר והעשרה, מסמכי מטרות והסברים חינוכיים שעסקו כולם בשוויון בין המינים, זהויות מגדריות על הרצף ועידוד אקטיבי של קידום ערכים רדיקליים בשני התחומים הללו. ומה בעצם הקשר ללשון? קשר הדוק, אם תשאלו את המפקח על המקצוע ואת היחידה לשוויון מגדרי במשרד החינוך. השפה השוויונית – כפי שהיא מכונה במסכת הדידקטית הזאת - היא כלי חשוב בקידום השוויון ותיקון העוולות המגדריות, ויש להנחיל אותה לדוברי העברית הצעירים כמעט באותו להט של בן יהודה בשעתו.
במסגרת החומרים ביחידה ישנה הפניה לקריאתה של מועצת התלמידים הארצית לשינוי לשון הפנייה בבחינות הבגרות כך שתהיה שוויונית, שימוש בנקודה הא־מגדרית, וכן מערך שיעור שמעלה על נס את הדרישה לכתיבה שוויונית וניסוח שוויוני כלפי נשים, תוך שאלה חוזרת ונשנית לתלמיד: "מדוע זה חשוב?"
אבל החלק הלשוני, על המסרים הערכיים שבו, הוא החלק הקל. משום מה, היחידה שאמורה לשמש מורים להוראת השפה העברית עמוסה בחומרי עזר ומערכים שמטרתם קידום השיח הרב־מגדרי בקרב התלמידים. כך למשל בחלק המטרות של היחידה "שווה דיבור – שיח עכשווי בסוגיות מגדר ושוויון בין המינים" לחטיבת הביניים, נכתב כי הסדנה "תחזק תפיסות שוויוניות ומודעות מגדרית בקרב החברה הבית ספרית בכללותה ותאפשר מרחב ולגיטימציה לשונות ולגיוון מגדרי". למי שלא מצוי דיו באותו גיוון, מוצע מסמך ובו פירוט דקדקני של מגוון הזהויות על הרצף המגדרי, עד לרזולוציה של אלפית המיקרון.
במושגי היסוד מסבירים אנשי החינוך של מדינת ישראל לתלמידים המבולבלים את המושג זהות מגדרית: "זהות מגדרית היא תחושה עמוקה ופנימית של אדם לגבי המגדר שלו. בחברה המערבית מקובל היה להתייחס לשתי זהויות מגדריות: 'גבר' 'אישה'. כיום אנחנו מודעים לכך שקיימות מגוון זהויות מגדריות: א־בינרי, ג'נדר קוויר ועוד". ואם חשבתם תלמידים יקרים שנולדתם זכר או נקבה, הרי שכעת נחדש לכם כי "תחושה זו (זהות מגדרית) מּולדת או מתפתחת במשך החיים". ברוח ערכים אלו כתובים גם חומרים נוספים ביחידה, אך לא נלאה בהם את הקוראים.
"יש פה ציבור שחש נפגע. היחידה הזאת אומרת שיש פה מי שבוחר בשבילנו צד, קובע לנו את גבולות השיח", מתרעמת מושקוביץ, בעלת ותק של שמונה שנים בהוראה ומגישה לבגרות. "היחידה הזאת מעבירה מסר ברור למורים ולתלמידים, בעוד שתפקיד המפמ"ר אמור להיות מקצועי ולא של קביעת ערכים. כשאתה מוציא חומרים כגורם מקצועי אתה צריך לשמור על ממלכתיות וניטרליות, ולא להיכנס למקומות טעונים ושנויים במחלוקת ציבורית. בעצם זה שהוא נוקט עמדה חד־משמעית בנושאים הללו הוא בעצם מדיר אותי ושכמותי מחוץ לשיח. הרי לו היה משרד החינוך מוציא יחידה חד־משמעית לטובת שמירת שבת היה קם קול זעקה על הדתה, אבל כשזה הפוך טוענים שמדובר בפלורליזם".
חמ"ד מודע מגדר
חדירת האג'נדות לתחום הוראת הלשון החלה כבר בבחינת הבגרות בקיץ שעבר. המאמר שהוצג לתלמידים כטקסט לניתוח עסק בצדדים השונים של השפה הא־מגדרית. בחינת הבגרות הזאת עוררה גל של מחאות, כפי שתיארנו בטור זה לפני כחצי שנה. תלמידים רבים יצאו באמצע הבחינה, מנהלים התרעמו, פורסמה עצומה שעליה חתמו אלפי תלמידים ומורים וגם גורם בכיר במשרד החינוך אמר לנו אז כי מדובר במהלך שהוא לא פחות מ"אלימות" כלפי הנבחנים. המחאה הובילה למפגש שיזמו מנהלי המוסדות בחמ"ד, שהיו הנפגעים העיקריים מהעלאת הנושא בבחינת הבגרות, עם מפקח המקצוע וראש אגף שפות במשרד. "הם ניסו להבין על מה הכעס", מספרת מושקוביץ, "ניסינו להסביר שיש פה מחלוקת עמוקה וטעונה. משרד החינוך צריך להשאיר את הדיון בנושא הזה לבחירתם של בתי הספר. הם אמרו שבכל נושא יש חילוקי דעות, ואנחנו השבנו שפה יש משהו שמתנגח בציבור שלם, פוגע בציפור נפשו. זה לא על הסקאלה הרגילה של חילוקי דעות".
קבלת היחידה החדשה מהמפמ"ר עוררה כעס מחודש, במיוחד על רקע הפגישה ההיא, שהייתה אמורה להבהיר לו את הרגישות של מורי החמ"ד בנושאים אלו. בקבוצת המורים שקיבלה את החומרים הצטרפו מורים נוספים למחאתה של מושקוביץ על בחירת הנושאים והדגשים הערכיים שאינם תואמים את תפיסת עולמם.
היחידה כללה גם מערך שיעור שמופנה למגזר הדתי. אבל המורים הדתיים שאולי ביקשו למצוא בו מפלט נאלצו לסגת לאחור לנוכח אותה רוח שנשבה לעברם מבין השורות. "רבות בנות עשו חיל – נשים פורצות דרך בציונות הדתית", כך נקראת היחידה, שהוכנה כבר ליום האישה תשע"ט על ידי החמ"ד ומשרד החינוך והוגשה כעת שוב למורים. בין החומרים ניתן למצוא שיר של הטוענת הרבנית רבקה לוביץ', אשר מציג בהתרסה את החברה ככזו שדוחקת את האישה אל הבית והילדים, עיסוק שנתפס כחסר ערך, ואינה מאפשרת לה אפיקים אחרים. בהמשך ניתנת לתלמידים משימה: "תנו דוגמה לאישה דתית שהצליחה לפרוץ את תקרת הזכוכית, להתעלות מעל הציפיות החברתיות ולפרוץ דרך בתחום כלשהו: הלכה, חינוך, מחקר, חברה, תקשורת ועוד". השאלות לדיון סביב הדמויות הנבחרות מובילות גם הן לכיוון די ברור: "האם לדעתכם עומדים קשיים רבים יותר בפני אישה דתית מאשר בפני אישה שאינה דתית? במה דומים קשייה של אישה דתית לקשייה של אישה שאינה דתית ובמה הם שונים? מה לדעתכם אפשר ללמוד מהדמות שבה בחרתם על היכולת של האישה הדתית לפרוץ את תקרת הזכוכית: אילו תכונות נדרשות לשם כך? אילו גורמים אחרים מאפשרים פריצה זו?". במילים אחרות, תלמידים יקרים, לא משנה איך נשאל זאת – העיקר הוא לפרוץ את תקרת הזכוכית.
התכתבויות שניהלה מושקוביץ עם ראש חמ"ד שוש נגר, וגם עם מפקח המקצוע עצמו תומר בוזמן, הניבו תגובות דומות, וגם פניית 'בשבע' למשרד החינוך ולשוש נגר זכתה לאותו מענה, ולפיו היחידה המוצעת הייתה רשות ולא חובה: "הפעילות נשלחה למורים המצויים ברשימת תפוצה מוגדרת, שההצטרפות אליה נתונה לבחירתם ולשיקול דעתם. כמו כן, לא צורפו הנחיות המחייבות את השימוש בפעילות זו. מיותר לציין כי התכנים הנלמדים במסגרת החינוך הממלכתי־דתי תואמים למדיניות, לערכים ולהשקפת המנהל לחינוך ממלכתי־דתי, והמורים פועלים בהתאם לכך".
אבל למרות שהיחידה לא הוגשה כחומר לימוד חובה, מושקוביץ סבורה כי מדובר בכרסום זוחל במשרד החינוך שצריך להדליק פעמוני אזהרה אצל מורי ומנהלי החמ"ד: "כשאני מקבלת יחידה כזאת, עם מטרות מוצהרות, אני מודרת. זו פגיעה בכל הקדוש והיקר לי ולרוב הקשת הציונית־דתית. לא הוצעו פה שתי יחידות עם מטרות שמותאמות לכל מגזר, אלא זו התפיסה ואין בלתה. אלה הערכים 'שלנו'. אני לא רוצה לצאת מהקבוצה של מורי הלשון, היא חשובה לי מבחינה מקצועית והמוקד שלה צריך להיות מיומנות. כשמכניסים שם תכנים שלא מתאימים לציבור שלם זו תחושה של מידור, שאנחנו לא רצויים שם. אם החמ"ד הוא חלק ממשרד החינוך, למה אני צריכה לעזוב את הקבוצה?". התהייה הזאת מובילה אותה צעד קדימה: "כמורה בחמ"ד זה גורם לי להרהר האם אכן מקומנו במשרד החינוך. דורסים ורומסים את ערכינו שוב ושוב, אנחנו צועקים וכלום לא קורה. מה יהיה הצעד הבא? יש כרסום זוחל ומתמשך. אני חוששת שמה שקרה במשרד הבריאות, שם כבר הוטלו סנקציות על מי שלא הולך בדרכו של השר, עלול לקרות גם במשרד החינוך. האם אנחנו צריכים רק להמשיך ולספוג כל הזמן?"
מושקוביץ פנתה בעניין זה לחבר הכנסת איתמר בן גביר, והוא שלח מכתב לשרת החינוך יפעת שאשא־ביטון. "שטיפת המוח בדרך זו היא הנדסת תודעה לאלפי תלמידי ישראל", כתב חבר הכנסת בן גביר לשרה לאחר שהציג את הבעייתיות במערכי השיעור, "היא לא רק פגיעה בציבור אלא גם חינוך נגד התא המשפחתי וחיי משפחה תקינים. מבקש את שימת ליבך לדברים למניעת תופעה של חוסר רגישות תרבותית חוזרת מסוג זה ולמען השמירה על הממלכתיות".
תנועת 'שוברות שוויון', שנדרשה גם היא לחומרים הבעייתיים שנשלחו למורים, אומרת בתגובה: "הצטערנו לגלות שלכבוד יום האישה הבינלאומי נשלחו למפקחי משרד החינוך ולמורים תכנים שמאחוריהם תפיסות עולם קיצוניות, פוסט־מגדריות. אנו קוראות למורים לא לשתף פעולה עם אלו המבקשים לקעקע את הזהות המינית מילדי ישראל ומתוך כך לכונן חברה חדשה, פרוצה ומבולבלת. התכנים שנשלחו מייצרים פגיעה ותודעה הרסנית בתחומים נוספים. כך חגי ישראל הפכו ל'חגים מודעי מגדר'. בפורים נשאלת השאלה מי יותר פמיניסטית, ושתי או אסתר? בכותרת המשנה נכתב: ושתי הפמיניסטית הנשכחת".
בהתייחס ליחידה שנכתבה על ידי החמ"ד אומרים בתנועה: "אנו קוראות לחמ"ד להתייחס ליום האישה כיום של עוצמה נשית אמיתית ולא כיום המציג את הנשיות בעמדת נחיתות. כמו כן אנו קוראות לחמ"ד להפסיק לשתף פעולה עם חומרים מוסללי מגדר שכאלה. לא ייתכן שמערכי החמ"ד יופיעו בתוך קובץ שכולו פירוק זהות ופירוק החברה. שיתוף פעולה שכזה נותן רוח גבית להמשך יצירת חומרים הרסניים והשפעתם על נפשות ילדינו".
***