"פקודה שגיבשו בן גוריון והרב גורן". הכשרת בסיסים לפסח
"פקודה שגיבשו בן גוריון והרב גורן". הכשרת בסיסים לפסח צילום: דובר צה"ל

העתירה שהגישו לבג"ץ הפורום החילוני, עמותת חדו"ש ו־14 הורים לילדים המשרתים בצבא בנושא הכנסת חמץ בפסח למחנות צבאיים גררה תגובה לא צפויה. חודש לפני הפסח אנו עדים לשיתוף פעולה נדיר בין האופוזיציה לקואליציה, כאשר 45 ח"כים ממחנות הימין והשמאל שותפים ליוזמת חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי לעיגון של פקודת המטכ"ל המורה על איסור חמץ בבסיסי צה"ל בחוק.

"צה"ל הוא צבאו של העם היהודי. חוסנה של אומה מתבטא ברוח המיוחדת של חייליה. היהדות היא לא רק דת, היא מסורת ארוכת שנים. אחד משלושת הרגלים שבהם היינו עולים לרגל לירושלים הוא חג הפסח, חג בעל מרכיב משמעותי במסורת המלכדת של עם ישראל", אומר ל'בשבע' יו"ר סיעת ימינה חבר הכנסת ניר אורבך. "כשם שיש לשמור על החופש מדת יש לשמור על חופש הדת. אנחנו מדינה יהודית תחילה ולאחריה מדינה דמוקרטית. אנחנו יודעים לשלב בין הדברים והכול מסתכם באיזונים, אבל אין ספק שיש דברים שלא שייך למצוא בהם פשרה, אין בהם גם וגם. הם לא הולכים יחד. חמץ בפסח זה לא פלאפון בשבת במרחב הפרטי. חמץ בפסח אסור ב'בל ייראה ובל יימצא', הלכה זו הלכה. אין מקום לגמישות והכלת האחר בכל הנוגע לחמץ בפסח. בסיס מוכשר לפסח הוא בסיס מוכשר ואסור שלחייל יהיה פסיק של ספק. במיוחד כאשר הצבא הוא צבא חובה ועליו להישאר כך. רק כך נשמור על הצבא כ'בית היוצר לנשמת האומה המתחדשת' כדברי בן גוריון", מסכם אורבך.

אורבך, כאמור, אינו לבד. חברות הכנסת מרב בן ארי מיש עתיד ושרן השכל מתקווה חדשה אף הן הצטרפו ליוזמה. גם שותפתו למפלגה יו"ר הקואליציה חברת הכנסת עידית סילמן מעוניינת בעיגון פקודת המטכ"ל בחוק, ובשיחה עם 'בשבע' היא אומרת כי הדבר חשוב. יו"ר ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון מדגיש ל'בשבע' כי "נראה לי פשוט שבפסח בצה"ל לא תהיה בעיית חמץ. כך היה בעבר וכך צריך להיות בעתיד. ואם צריך מבהירים זאת בפקודת מטכ"ל".

חותמים באפלה

מי שאחראי על מסע השכנועים בקואליציה ובאופוזיציה הוא יוזם החוק חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי מהליכוד. "היה תהליך של שכנוע. היו ח"כים שאמרתי להם: נו, אתם עובדים פה בשביל הרבה דברים, תעשו משהו בשביל הקדוש ברוך הוא", מספר קרעי. "היו שחתמו עם אמירה שזה לא פשוט להם ואף חלק מהם ביקשו: אל תעשה עלינו סיבוב ואל תשמיץ אותנו אם לא נצביע בסוף בעד החוק כי לא תהיה ברירה. אמרתי להם בתגובה שאני מבטיח שלא אעשה דבר כזה". הסאגה לא תמה בכך. מתברר שאחרי החתימה היו מי שלא אהבו את הפרסום. "אחרי שהחתימות התפרסמו, היו שניים או שלושה ח"כים שפנו אלינו כדי לומר שלא אהבו את הפרסום כי זה לצאת נגד בג"ץ. אחת מחברות הכנסת אפילו משכה את החתימה. לעומתה, השאר לא משכו, נשארו בינתיים".

הח"כים בעד, אבל שר הביטחון שאמון על צה"ל נגד.

"שר ביטחון שיוצא נגד פקודת מטכ"ל בערך מאז קום המדינה, נכנע לפרוגרסיבים שרוצים לעקור את כל התוכן היהודי מהמדינה שלנו ולהפוך אותה למדינת כל אזרחיה. זה אומר עליו שהוא סמרטוט או שהוא רוצה להגיע למדינת כל אזרחיה. נכנע, לחיץ ומעיך על כל אמירה קלה בתקשורת או מה ששופט בג"ץ אומר. בן גוריון הבין לאורך כל השנים את החשיבות, ואילו עכשיו נראה שזו אג'נדה אנטי־יהודית למרות שהוא לא מנסה להציג עצמו ככה. איך אתה, שר הביטחון, מנסה לשתף פעולה עם דבר כזה? לא ייתכן שדורשים מחרדים ודתיים להתגייס ומצד שני מעבירים אותם על הדת כמו הקנטוניסים ברוסיה, אני לא מבין את זה".

תשובת צה"ל לבג"ץ תינתן בתוך 60 יום, הווי אומר למחרת חג הפסח הנוכחי, אך קרעי רואה בכך מאבק סמלי חשוב. "אני מאמין שגם בפסח הבא זה לא יהיה רלוונטי, כי תהיה ממשלה אחרת שתעמוד איתנה מול בג"ץ ולא תיתן לו לעשות שינוים כאלה בשום פנים. בעיניי זה מאבק סמלי, לקבל שכר על הזעקה ולא על המעשה".

אם בג"ץ מחליט לא להתערב, אתה מסיר את הצעת החוק?

"אם בג"ץ יחליט לא להתערב אמשוך את ידי מהסיפור. לא מחפשים לעשות מהומה על לא מאומה, למרות שעצם ההתערבות של בג"ץ היא מהומה. עצם הניסיון להתוות מדיניות לכל מה שהיה בניגוד למדינה היהודית ולסטטוס־קוו זו מהומה בפני עצמה. אם שר הביטחון יאפשר חדרי חמץ בבסיסים בצה"ל, כמו חדרי עישון, אנחנו נאבק על כך בכל הכוח ואני מעריך שבקריאה הטרומית זה בטח יעבור. אני לא רואה את חברי ימינה שבערכים הימניים הם כבר לא שם, אז לפחות בערכים היהודיים יעשו את המינימום אחרי כל מה שהם עשו עם הכשרות והגיור. גם אורבך וסילמן חתמו, והם אגב לא אמרו 'אל תעשה עלינו סיבוב', פשוט חתמו".

למה למשוך אם בג"ץ לא יתערב? תעגנו את הפקודה בחוק כדי למנוע צרות עתידיות.

"כמו שפקודות מטכ"ל אפשר לבטל, גם חוקים בג"ץ יכול להפר. כל עוד בג"ץ קיים אין כמעט הבדל בין חוק ובין פקודות מטכ"ל. בג"ץ פשוט מבטל את שניהם, כי לדבריו זה פוגע בזכות יסוד שנשאבת מאיזה קשקוש שהמציא בעצמו. החוק של עיגון פקודת המטכ"ל הוא חוק שבא לשמור על היסודות של המדינה היהודית. לא חוק שבא לכפות את הדת או לשמור תורה ומצוות, אלא לקיים את הרקמה העדינה בתוך צבא ההגנה לישראל שכוללת בתוכה את כל המגוון של החברה ישראלית. אני לא רוצה להעביר בחוקים של מדינת ישראל את תרי"ג מצוות, למרות שבעיניי חוקי התורה גוברים על החוקים של מדינת ישראל, אבל כן את הפרהסיה של המדינה היהודית צריך לשמר כי זה חלק מהיותנו מדינת הלאום של העם היהודי, דבר המעוגן בחוק יסוד הלאום".

דיאטה לזהות היהודית

בהצעה שהוגשה בשיתוף ארגון 'תורת לחימה' הובאה לשון פקודת המטכ"ל 34.0201, ובהקדמה לחוק ניתנו דברי הסבר למהלך. "חג הפסח נשמר בצבא ההגנה לישראל ונחוג מדי שנה כמסורת ישראל מעל 3,300 שנה, באחדות נדירה ובשמחה - מיום הקמת צה"ל, מפקדי צה"ל וחייליו לדורותיהם פועלים על פי פקודת המטכ"ל 34.0201 ככתבה וכלשונה, וזאת על פי מדיניות מוסכמת ומאוזנת של ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן גוריון ז"ל יחד עם הרב הצבאי הראשי הראשון האלוף הרב שלמה גורן זצ"ל בכדי לאפשר למפקדי צה"ל לשמר את ערכיו של הצבא כצבא יהודי, ואת המסורת החשובה הזו, מוצע לעגן את פקודת המטכ"ל כלשונה בחוק", נכתב.

מי שכתב את ההקדמה שהובאה בראשית הצעת החוק הוא הרב אביעד גדות, מנכ"ל 'תורת לחימה', שדוחף ליישום החוק. "הפקודה הזאת נכתבה עם קום המדינה על ידי הרב שלמה גורן זצ"ל והתגבשה עם בן גוריון, לפי התשתית שמדובר בצבא יהודי ולכן הוא גם שומר כשרות בכל ימות השנה, שומר שבת ולא מתערב לפרט מה הוא עושה ומה הוא לא עושה, דבר שעוגן בפקודות ולא בסטטוס־קוו, מושג שלא שייך לצבא שמתנהל לפי פקודות", מדגיש גדות. "הפורום החילוני ממשיך בעתירות שלו נגד צה"ל. לא מדובר באירוע ראשון, אנחנו זוכרים אותו היטב מעתירות על כשרות במטבחים, במטבחונים, נגד הלבוש של חיילים ותליית שלטים במטבחים שצריך לשמור שבת. מדובר על ארגון עם פילוסופיה של מדינה חילונית שמנסה לכבוש שטחים ולא מחפש זכויות פרט. הם ממנפים את שיח זכויות הפרט כדי להשפיע על הצביון, ואחרי שהצליחו בשנה שעברה בבג"ץ נגד הרבנות הראשית ומשרד הבריאות שבו דרשו להכניס חמץ לבתי החולים, כעת הם עושים היקש מבתי החולים לבסיסי הצבא".

לדברי גדות, העובדה שההחלטה תינתן אחרי הפסח טובה לבג"ץ. "אני מעריך שזה נוח להם מבחינה פוליטית שההחלטה אחרי פסח, כי אם זה היה ערב הפסח הייתה התנגדות גדולה יותר. כעת הם כנראה יקבעו אחרי הפסח שמותר בשנה הבאה ומבחינה ציבורית זה יתקבל פחות רע. לפי התנועה למשילות חיות קובעת הרכבים לפי התוצאה, ופה ההרכב הוא חד־משמעי לטובתה. מלבד זה כבר שמענו את הרמז הברור של חיות שאמרה שצריך להגיע לפשרות, ובהתחשב בכך שעמיתה להרכב יצחק עמית תהה לפשר שמירת איסור החמץ בצה"ל וכינה את חג הפסח 'דיאטת מצות לשבעה ימים', ברור לך מה תהיה התוצאה".

במה יוזמת החקיקה משנה את הכללים?

"בזכות החוק שכתבנו האירוע הזה הפך להיות מאירוע שבין צה"ל לבג"ץ, ששם צה"ל הוא אנדרדוג, לאירוע שבין צה"ל לכנסת. מדובר באירוע כללי שמתייחס לשאלת המשילות והזהות של מדינת ישראל. צריך לקחת את הסוגיה לזירה הנכונה שלה. אתה לא יכול לקחת שאלה של צביון ולהסתכל עליה דרך החור של הגרוש של שאלת זכויות הפרט. וכאן צריכים לציין שפרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית ולצערי גם לשכת הרבצ"ר נפלו פה לבור של שיח זכויות הפרט, והקו העיקרי שלהם היה שהכנסה של חמץ תפגע בחיילים שומרי מסורת. במקום להגיד את האמת שפקודת מטכ"ל לא נכתבה מתוך תפיסה של זכויות כשרות של דתיים אלא מתוך תפיסה של צביון יהודי בצבא. הרב גורן שכתב אותה ראה לנגד עיניו צבא יהודי, ועל הדבר הזה לצערי הרבצ"ר הרב אייל קרים ויתר מראש. אני לא מדבר על כך שאם הרב גורן היה יודע שברבנות הצבאית ישתתפו בצוות חמץ הוא היה מתהפך בקברו. אסתר חיות זיהתה את הפרצה של הרבצ"ר הנוכחי ולכן אמרה: יש לכם רצון לשמור על הזכויות של כולם? תמצאו פתרון. זהו עיקר הצו שנתן בג"ץ שעליו הצבא צריך להשיב בתוך 60 יום".

טוענים כי אוכלי החמץ לא באים להתריס אלא פשוט רוצים לאכול אוכל ביתי.

"ברור לי שיש עשרות אלפי חיילים שהם גויים גמורים והם לא רוצים בכלל להתריס. יותר מכך, בעתירה עצמה אין לך אפילו חייל דרוזי אחד. איפה הדרוזים והצ'רקסים? איפה הם 73 שנה? אלא שהפקודה מגיעה כי ברור שהצבא שומר כשרות כאמירה עקרונית, ולכן זה לא דומה לבתי החולים, שם אף אחד לא עשה חוק שאסור להכניס חמץ לבתי החולים ואין הווי של בית חולים. אומנם חמור מאוד שמכניסים חמץ אבל ההיקש אינו דומה. כאחד שעשה ארבעה מבצעי פסח בבסיס של 2,000 חיילים ופגש קצינים שמשרתים 30 שנה ברבנות, אני יכול להגיד שאף אחד מאיתנו כמעט מעולם לא פגש חייל שהתקומם ועבר על הפקודות. תמיד היו חריגים בקצה, אבל לא כתופעה. אני באופן אישי שלוש שנים גרתי במגורי קצינים עם גויים דרוזים או ממוצא רוסי והיה ברור שעושים מבצע פסח ולא היה מוצר חמץ אחד בחדר, אף אחד לא התקומם. לא סתם ארבעה אלופים לא דתיים - עוזי דיין, יצחק בריק, יצחק בן ישראל וגרשון הכהן - יצאו נגד בג"ץ החמץ. מי לא יחתום על פקודת צה"ל שהמטה הכללי מנחה אותה 73 שנה?"

כדי להמחיש עד כמה החוק מצוי בקונצנזוס, מספר גדות על שיחה מעניינת עם רם פרומן, יו"ר הפורום החילוני. "אמרתי לו: אם אתה כל כך צודק, למה אתה לא מעביר את זה בכנסת? אלא שאפילו את מרצ שהצבעת להם אתה לא מייצג אלא את הקיצון שבקיצון. גם כלפי ימינה יש לי ביקורת. אם מתן כהנא בכל רפורמת הכשרות ניסה לשכנע שהכשרות חשובה לו, הוא לא היה צריך לחכות שחבר כנסת מהאופוזיציה ייזום הצעת חוק פרטית, אלא היה עושה פרוצדורה הרבה יותר קצרה ביחד עם בני גנץ ובה חקיקה ממשלתית של עיגון פקודת החמץ בחוק, דבר שיקשה על בג"ץ אם ירצה לשנות זאת בעתיד".

בסיום השיחה מבקש גדות להבהיר כי הפעילות שלהם בנושא זוכה לגיבוי רבני. "ביוזמתנו יצאה קריאה של רבנים בכירים בציונות הדתית שהזהירו מאפשרות של כניסת חמץ לבסיסי צה"ל במהלך חג הפסח, בעקבות העתירה של הפורום החילוני ועמותת חדו"ש לבג"ץ. במכתב שנשלח לרמטכ"ל אביב כוכבי ולשר הביטחון בני גנץ, שעליו חתמו הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב שמואל אליהו והרב שלמה עמאר, הם ביקשו מהם לבלום כל ניסיון להכניס חמץ לבסיסים".

***