יאיר לפיד
יאיר לפידצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1

לפני לא מעט שנים התארח יאיר לפיד בפרויקט שבועי בסגנון "היהדות שלי" של אתר ynet, שבמסגרתו התבקשו סלבריטאים מתחלפים לכתוב על היבטים שונים של יחסם ליהדות. זה היה לפני כ-15 שנים, והרעיון שכוכב הטלוויזיה הקליל יאיר לפיד יתמנה ביום מן הימים לראש ממשלת ישראל ספק אם חלף אז אפילו בדמיונו המפותח של יו"ר יש עתיד לעתיד. את דעתו על החג שאתם ועם ישראל כולו חוגג בימים אלו הוא הביע שם בתשובתו לשאלה "מה היית מחסיר מלוח השנה היהודי?" (ותודה למלך הטוויטר ינון מגל שהביא את הדברים השבוע באחד מציוציו).

"הייתי מחסיר את פורים", ענה לפיד. "הסיפור שבו נכשלת קונספירציה אנטי-יהודית בזכות העובדה שמישהו דוחף את אחייניתו הבתולה למיטתו של מלך נואף, ובזכות זאת מקבלים היהודים אישור לבצע רצח עם ב-70 אלף בני אדם ואז משתכרים מרוב שמחה, לא מוסיף לנו יותר מדי כבוד. ליבי-ליבי לוויזתא, מה כבר יצא לנו מזה שתלינו ילד בן שש? במקביל, הייתי הופך את יום השואה לחלק מהלוח העברי. השואה היא אירוע הרבה יותר מכונן בתולדות העם היהודי מאשר, נגיד, ט"ו בשבט".

אפשר לקוות ששר החוץ וראש הממשלה החליפי הספיק מאז שנאמרו הדברים לשנות את דעתו על חג הפורים. אחרי הכול, מדובר במי שמסוגל לדלג בין דעות סותרות בתוך שבועות ספורים, אז מה זה בשבילו לשנות דעה אחרי 15 שנה? ובכל זאת דיון בדברים אינו מיותר, משום שהם מקפלים בתוכם את היהירות, השטחיות, הבורות, קלות הדעת וחוסר הכבוד לקודשי העם היהודי ולגיבוריו ההיסטוריים, שממשיכים להיות הנר שלרגליו והלפיד שמאיר את דרכו עד עצם היום הזה.

2

לא ייאמן כמה שטויות אפשר לדחוף בתוך טקסט של פחות ממאה מילה. נתחיל מזה שאת גזירת המלך אחשוורוש וראש השרים המן "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד" לפיד כינה בשם הקליל והסלחני "קונספירציה אנטי-יהודית". כאילו מדובר בעוד איזו גזירה ערמומית של שותפו הפוליטי ליברמן להכות את החרדים בכיסם במסווה של דאגה לאיכות הסביבה. השם הראוי לאותה "קונספירציה" הוא כמובן רצח עם. אבל את ההגדרה החמורה הזאת, רצח עם, שמר לפיד למה שעשו היהודים בשונאיהם. אילו היה אכפת לו קצת יותר מכבודו של עם ישראל, או סתם מהאמת התנ"כית, הוא היה טורח לקרוא היטב את המגילה ולגלות שלא מדובר ברצח עם אלא בהגנה עצמית.

מרדכי ואסתר הרי לא בחרו מרצונם במלחמת האזרחים הנוראה הזאת. כל מה שהם ביקשו מלכתחילה היה לבטל את גזירת השמדת היהודים. אבל לאחר שאחשוורוש הבהיר שאת הגזירות שהוא חתום עליהן "אין להשיב" ושהפקודה להרוג את כל היהודים לא תבוטל, לא נותר למרדכי ואסתר אלא להוציא פקודה נוספת שהתירה ליהודים להתגונן. זה לא היה "רצח" כפי שכינה זאת לפיד בקלילותו השטחית, זו הייתה הגנה עצמית. וזה לא היה "רצח עם" אלא טבח בשונאי היהודים שזממו לרצוח אותם ולהשמיד את עם ישראל. אז אנחנו שמחים ומודים לה' קודם כול על הצלתנו, ואחר כך אנחנו שמחים ומודים גם על מותם של הרשעים שזממו להשמיד אותנו. אין בזה שום דבר ש"לא מוסיף לנו כבוד" (ואגב, מספר ההרוגים שונאי היהודים לא היה 70 אלף כמו שכתב לפיד אלא 75 אלף. למה לוותר כל כך בקלות על 5000 נאצים הרוגים?). מה שבוודאי מוסיף לנו כבוד, ולפיד כמובן שכח לציין זאת, הוא ההחלטה של היהודים לוותר על ביזה ושלל שהותר להם לקחת – הוכחה נוספת לכך שהריגת שונאי היהודים הייתה מעשה צודק והכרחי שנעשה מתוך טוהר כוונה ובלי אינטרסים צדדיים.

3

גם את התיאור המכוער של מרדכי כמי ש"דוחף את אחייניתו הבתולה למיטתו של מלך נואף" לקח לפיד יותר מהרהורי ליבו ופחות מפשט המגילה ומדברי פרשניה. פעמיים נאמר במגילה שאסתר "נלקחה" אל המלך אחשוורוש, כלומר לא מתוך רצון ובחירה שלה או של מרדכי. לפי רש"י, מרדכי ציווה על אסתר לא לגלות את עמה ואת מולדתה "כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה". בניגוד לכל הנערות שהשתתפו במשחק הריאליטי האכזרי שקבע מי תיבחר למלכה ועל מי ייגזר להישאר פילגש נשכחת, אסתר "לא ביקשה דבר" שישכנע את המלך לבחור דווקא בה. כן, יש גם פירושים שלפיהם מרדכי אכן רצה שאסתר תיבחר, אחרי שההשתתפות בתהליך נכפתה עליה והברירה הייתה להיות מלכה או להיות אחת ממאות או אלפי פילגשי המלך. מרדכי היה יהודי מאמין וחשב שאולי יש כאן יד ה' שתסובב איזו ישועה והצלה לישראל, כפי שאמר לאסתר "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" וכפי שאכן קרה בסוף. מה בין זה ובין התיאור המכוער של הדברים בניסוחו של מר לפיד?

לגבי גילו של ויזתא שרחמיו של לפיד נכמרו עליו, אין שום אינדיקציה לכך שהוא היה "ילד בן שש" ולא אדם בוגר ורודף יהודים כמו אבא שלו המן, וכמו שקבעו חז"ל שמבחינה היסטורית היו קצת יותר קרובים לאירועי המגילה. נראה שלפיד מתבלבל כאן בין מה שכתוב במגילה ובין מה שלימדו אותו בגן. אולי הוא הושפע מנתן אלתרמן שכתב "את המן תלו על עץ גבוה, את ויזתא על עציץ" (להגנתו של המשורר הגדול אפשר לומר שהוא כתב שיר היתולי, או שהדברים מתארים את מה שנעשה בקרנבל התל-אביבי המתואר בשיר). מה כבר יצא לנו מזה שתלינו ילד בן שש, תמה לפיד. אז זהו, שהוא לא היה בן שש.

4

לא ברור למה התכוון לפיד הצעיר בהצעתו "להפוך את יום השואה לחלק מלוח השנה העברי". ככל הידוע, יום השואה נקבע בתאריך העברי כ"ז בניסן, ולכן הוא כבר מזמן חלק מלוח השנה העברי - לפחות בעיני מדינת ישראל הרשמית ובעיני כל מי שמציין אותו. מה שכן, מי שיודע לתת לשואה את מקומה הראוי בהיסטוריה כדאי שידע לתת מקום ראוי גם לניסיון ההיסטורי הראשון לבצע בעם ישראל רצח עם ולהשמידו מעל פני האדמה. המן הקדים את היטלר ביותר מאלפיים שנה, ומי שמבין את גודל האסון של השואה צריך גם להכיר בגודל השמחה והישועה של חג הפורים.

כשלפיד היה צעיר ב-15 שנה הוא קטרג על מרדכי ואסתר, על היהודים שחיו בתקופת המגילה ועל עם ישראל לדורותיו שחגיגות הפורים שלו, בעיני לפיד, לא מוסיפות לנו כבוד. עם גישה כזאת כלפי עם ישראל קצת קשה לעמוד באתגר המוטל על שר החוץ ללמד סנגוריה על מדינת ישראל מול מקטרגיה הרבים בעולם. לא פלא שאנחנו מצליחים בימים אלה ממש גם לקלוט פליטים מאוקראינה בכמות שמעל ומעבר למצופה ממדינה קטנה ומרוחקת, וגם ללמד את כל העולם להפנות כלפינו אצבע מאשימה בהפקרת האוקראינים ובאטימות למצוקתם.

אפשר לקוות שבין פליטת פה נוספת לעוד התבטאות נחרצת ונמהרת שהוא משחרר לחלל האוויר, ראש הממשלה העתידי ייקח את הזמן למחשבה כבדת ראש על העם שלו, ייחודו וייעודו, על גדולי הרוח והמעשה שלו ועל חשיבותו של חג הפורים. בניגוד ליאיר לפיד שרצה לבטל את חג הפורים, חז"ל דווקא קבעו שמכל מועדי ישראל דווקא חג הפורים לא יתבטל לעולם. אם לפיד יבין את ערכו המיוחד של עם ישראל שמתבטא בחג הפורים, אולי אפשר יהיה לחשוש קצת פחות מהיום שבו הוא יתמנה לראש הממשלה.

פורים שמח לנו ולכל ישראל.

לתגובות: [email protected]

***