נפצי פורים משאירים אחריהם לא פעם נפגעי רעש ובהלה ולפעמים גם טראומה. האם יש את מי לתבוע? השאלה מתחדדת כשלוקחים בחשבון שמאחורי הפיצוצים עומדים קטינים.
עו"ד ענת קאופמן מומחית לדיני נזיקין וביטוח קובעת כי יש את מי לתבוע, בעיקר כאשר מדובר בפגיעות קשות. בראשית דבריה היא מזכירה כי תקנות צווים ומכון התקנים נועדו לסייע לנו להשתמש אך ורק במוצרים בטיחותיים, הן בתחפושות והן בנפצים השונים ובכלי הנשק הפורימיים שבין השאר צריכים להיראות שונים מכלי הנשק האמיתיים.
לעומת זאת, אומרת קאופמן, יש נפצים ואמצעים האסורים לשימוש בכל מקרה ובמידה ונעשה בהם שימוש שהביא לפציעה ופגיעה הרי שניתן לתבוע את היצרן, את המוכר ואף את מי שהשתמש וביצע את הפיצוץ שהוביל לנזק. כמו כן ניתן לתבוע את הרשות המקומית על שלא פיקחה כראוי ולא מנעה שימוש באמצעים אסורים. זאת במידה ואכן מדובר בפיצוצים חוזרים ונשנים מאותו מקום, כך שבפרק הזמן הארוך ניתן היה לאכוף את החוק. עוד היא מזכירה את האפשרות לתבוע את הביטוח של בית הספר במידה ובשטחו בוצעו הפיצוצים.
בכל תביעת נזיקין קיימת הבעיה שבאיתור הגורם הפוגע, אומרת קאופמן, ואכן במידה ומדובר בפגיעה חולפת לא בטוח שכדאי לנפגע להיכנס לסאגה משפטית מורכבת, אך במידה והפגיעה נשארת לטווח ארוך נכון לעמוד על הדבר, לחפש עדויות, תיעודים מצולמים של מקום הפיצוץ, ניסיון לאתר את המבצע ואת המקור שממנו נרכשו החומרים וכן הלאה.
על אחריות משרדי הממשלה למתרחש ברחובות מציינת עו"ד קאופמן כי "המשרדים הממשלתיים אומרים הרבה פעמים שאין להם אפשרות לפיקוח רחב, אבל הם מאצילים את הפיקוח למועצות, כמו שחניה תביא קנס כך גם שימוש בנפצים. לפעמים ההורים רואים, מחייכים ומתעלמים, אבל גם ההורה יכול למצוא את עצמו במרכז תביעה על פגיעות שמיעה, פגיעות כוויה ופגיעות נוספות שיכולות להתרחש".
האם הקטין עצמו נחלץ מכל אישום והאשמה? האם כל האחריות נופלת על סובביו, הורים, בית ספר, רשות מקומית, והוא ממשיך בשגרתו? מסתבר שלא. "יש קטינים שידעו מה הם עושים ואפשר לתבוע אותם, אבל הבעיה היא שלכאורה אין אפשרות לגבות מהם כסף, אבל זה לא מדויק, כי האחריות מתגלגלת להורים ובפגיעה משמעותית שקטין אחראי לה יכול פסק הדין של הקנס לרדוף אחריו גם אחרי שכבר אינו קטין. הוא ישלם משכרו כעובד בעתיד על הפגיעה שגרם כקטין", אומרת קאופמן ומוסיפה כי עם זאת כאשר מחפשים את "הכיס העמוק", זה שיכול לפצות כספית, מוצאים את הרשות המקומית, את בית הספר ומשרד החינוך שמאחוריו וכיוצא באלה.
