הלוויתו של אלוף (מיל.) מוטי (מרדכי) הוד תיערך ביום ב' בשעה 3 אחה"צ בבית העלמין קרית שאול בתל אביב. התכנסות ברחבת בית העלמין הצבאי במקום.
האלוף במיל. מרדכי הוד, שנפטר ביום א', היה מפקד חיל האוויר בשנים 1966-1973. ב-1967 פיקד על מבצע "מוקד" להשמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה, ירדן ועיראק.
הוד (77) נולד בקיבוץ דגניה א'. ב-1944 התגייס לצבא הבריטי ושרת בסוף מלחמת העולם השניה ביחידת תובלה של הבריגדה היהודית.
ב-1948 התגייס לצה"ל והיה בין ארבעת בוגרי קורס הטיס הראשון, שהסתיים במרס 1949. שנה לאחר מכן, נשלח לבריטניה לבצע קורס הסבה למטוסי סילון ובכך היה הטייס הישראלי הראשון שהטיס מטוסים אלה.
ב-1951 מונה למפקד טייסת "מוסטנג" וחמש שנים לאחר מכן שימש מפקד טייסת הסילון של מטוסי אוראגן במבצע קדש. ב-1961 מונה לראש מחלקת אוויר במטה חיל האוויר וחמש שנים לאחר מכן, מונה למפקד חיל האוויר במקום האלוף במיל עזר ויצמן, שפעל רבות למינויו של מרדכי הוד, מאחר והאמין ביכולותיו ובסגולותיו כמפקד.
גולת הכותרת של שירותו בצה"ל ואחת מגולות הכותרת בתולדות מדינת ישראל, היתה תוכנית "מוקד" להריסת חילות האוויר הערביים. התוכנית אמנם הוצאה לפועל ביום הראשון של מלחמת ששת הימים ב-5ביוני 1967, אך תוכננה על ידי מרדכי הוד ועזר ויצמן עוד משנת 1963.
ערב מלחמת ששת הימים הגדיר הוד את המשימה של טייסי חיל האוויר במבצע: "לשתק את חילות האוויר של האויב על ידי פגיעה במסלוליו ולהשמיד את מירב המטוסים על הקרקע, תוך הגנה על שמי המדינה וביצוע יתר המשימות של החיל על פי התפתחות המלחמה".
ביום הקובע, המריאו משדות התעופה בארץ 160 מטוסי קרב, שהתרכזו בתחילה בהשמדת חיל האוויר המצרי ורק אחר כך בתקיפות עומק גם בסוריה, בירדן ובשדות התעופה במערב עיראק. הוד נטל סיכון מחושב והיקצה רק 4 מטוסי מיראז' שיגנו על שמי המדינה בעת שהמטוסים האחרים תוקפים בעומק שיטחי האויב.
שנותיו של הוד כמפקד חיל האוויר התאפיינו בפליטה של מטוסי הקרב הצרפתיים ובקליטה של מטוסי הקרב האמריקנים, סקאי הוק ופנטום, כחלק מתגובת ישראל לחרם הצרפתי עליה. הוד פרש מתפקידו מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים ובמלחמה שימש יועץ אווירי ליד אלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי.
במברק ששלח לטייסי חיל האוויר ולצוותי הקרקע זמן קצר לפני המתקפה ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, כתב מרדכי הוד: "האויב המצרי המשתחץ הניף ידו עלינו לכלותינו. לחיל האוויר - אגרופו הקמוץ של צהל - ניתן הצו. המראנו לקרב. החלה החוליה השלישית במלחמתנו לעצמאות וקוממיות במולדתנו ההיסטורית".
"החוט המשולש 1948-1956-1967 לא יינתק. שוב חברו עלינו אויבינו מכל עבר".
"רוחם של גיבורי ישראל בכל הדורות תלווה אותנו בקרב. גבורתם בת האלמוות של לוחמי יהושע בן נון, גיבורי דוד המלך, המכבים ולוחמי מלחמת הקוממיות בסיני, תשמש לנו מקור ממנו נשאב כוח ותעצומות רוח להלום באויב המצרים, המאיים על ביטחוננו, עצמאות ועתידנו. במגוון המוחץ נבטיח שלום ובטחון לנו, לבנינו ולדורות הבאים".
"טוסו, עוטו על האויב, הכו בו עד חרמה, השמידו מלתעותיו, הפיצוהו במדבר לכל עבר, למען ישכון עם ישראל לבטח בארצו לדור ודור".
מספר שעות לאחר מכן, הגיע מרדכי הוד, מלווה ברמטכ"ל רב אלוף יצחק רבין, למסיבת עיתונאים בתל-אביב, בה תיאר את הניצחון הגדול של צה"ל בשעות הראשונות למלחמה.
להלן ציוני דרך נוספים בתולדות חייו:
במאי 1973 פרש מוטי הוד מחיל האוויר.
במלחמת יום כיפור (1973) שימש הוד יועץ אווירי לאלוף פיקוד הצפון, ולאחר מכן לאלוף פיקוד הדרום.
באוקטובר 1973 נתמנה הוד לעוזר שר הביטחון ועסק, במשך שנתיים, בפיתוח אמצעי לחימה ונושאי ביטחון שוטפים, עד לפרישתו ממערכת הביטחון.
בשנת 1975 היה הוד מיוזמיה ומקימיה של חברת ק.א.ל. חברת תעופה להובלת מטען חקלאי. בשיתוף עם המגדלים החקלאיים ונתמנה לתפקיד מנהלה הכללי בשנת 1976, עם קבלת רישיון המפעיל.
20 בנובמבר 1977 - נבחר הוד בהמלצת שרי האוצר והתחבורה ומועצת המנהלים של אל-על לכהן כמנהל כללי באל-על.
משנת 1979 שימש הוד יועץ לחברות תעשייתיות, תעופתיות בארה"ב ובאירופה.
ב-87' נבחר ליו"ר התעשייה האווירית לישראל למשך שתי קדנציות עד 25.3.93.
הוד נפטר ביום א' בבוקר בביה"ח שיבא בר"ג לאחר מחלה ממושכת.
להלן הודעת דובר צה"ל:
ראש המטה הכללי, רב אלוף משה יעלון, מפקד חיל האוויר, האלוף דני חלוץ, מפקדי צה"ל וחייליו מרכינים ראש עם פטירתו ממחלה של האלוף במילואים מוטי הוד, מפקד חיל האוויר לשעבר.
במהלך עשרות שנות שירותו בצה"ל ובחיל האוויר תרם אלוף (מיל.) מוטי הוד ז"ל תרומה רבה לביטחון ישראל. פועלו ומורשתו יישארו חקוקים בלבותינו.
צה"ל מצדיע לאלוף במילואים מוטי הוד ומביע תנחומים לבני המשפחה.
(פ.ק.)
האלוף במיל. מרדכי הוד, שנפטר ביום א', היה מפקד חיל האוויר בשנים 1966-1973. ב-1967 פיקד על מבצע "מוקד" להשמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה, ירדן ועיראק.
הוד (77) נולד בקיבוץ דגניה א'. ב-1944 התגייס לצבא הבריטי ושרת בסוף מלחמת העולם השניה ביחידת תובלה של הבריגדה היהודית.
ב-1948 התגייס לצה"ל והיה בין ארבעת בוגרי קורס הטיס הראשון, שהסתיים במרס 1949. שנה לאחר מכן, נשלח לבריטניה לבצע קורס הסבה למטוסי סילון ובכך היה הטייס הישראלי הראשון שהטיס מטוסים אלה.
ב-1951 מונה למפקד טייסת "מוסטנג" וחמש שנים לאחר מכן שימש מפקד טייסת הסילון של מטוסי אוראגן במבצע קדש. ב-1961 מונה לראש מחלקת אוויר במטה חיל האוויר וחמש שנים לאחר מכן, מונה למפקד חיל האוויר במקום האלוף במיל עזר ויצמן, שפעל רבות למינויו של מרדכי הוד, מאחר והאמין ביכולותיו ובסגולותיו כמפקד.
גולת הכותרת של שירותו בצה"ל ואחת מגולות הכותרת בתולדות מדינת ישראל, היתה תוכנית "מוקד" להריסת חילות האוויר הערביים. התוכנית אמנם הוצאה לפועל ביום הראשון של מלחמת ששת הימים ב-5ביוני 1967, אך תוכננה על ידי מרדכי הוד ועזר ויצמן עוד משנת 1963.
ערב מלחמת ששת הימים הגדיר הוד את המשימה של טייסי חיל האוויר במבצע: "לשתק את חילות האוויר של האויב על ידי פגיעה במסלוליו ולהשמיד את מירב המטוסים על הקרקע, תוך הגנה על שמי המדינה וביצוע יתר המשימות של החיל על פי התפתחות המלחמה".
ביום הקובע, המריאו משדות התעופה בארץ 160 מטוסי קרב, שהתרכזו בתחילה בהשמדת חיל האוויר המצרי ורק אחר כך בתקיפות עומק גם בסוריה, בירדן ובשדות התעופה במערב עיראק. הוד נטל סיכון מחושב והיקצה רק 4 מטוסי מיראז' שיגנו על שמי המדינה בעת שהמטוסים האחרים תוקפים בעומק שיטחי האויב.
שנותיו של הוד כמפקד חיל האוויר התאפיינו בפליטה של מטוסי הקרב הצרפתיים ובקליטה של מטוסי הקרב האמריקנים, סקאי הוק ופנטום, כחלק מתגובת ישראל לחרם הצרפתי עליה. הוד פרש מתפקידו מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים ובמלחמה שימש יועץ אווירי ליד אלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי.
במברק ששלח לטייסי חיל האוויר ולצוותי הקרקע זמן קצר לפני המתקפה ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, כתב מרדכי הוד: "האויב המצרי המשתחץ הניף ידו עלינו לכלותינו. לחיל האוויר - אגרופו הקמוץ של צהל - ניתן הצו. המראנו לקרב. החלה החוליה השלישית במלחמתנו לעצמאות וקוממיות במולדתנו ההיסטורית".
"החוט המשולש 1948-1956-1967 לא יינתק. שוב חברו עלינו אויבינו מכל עבר".
"רוחם של גיבורי ישראל בכל הדורות תלווה אותנו בקרב. גבורתם בת האלמוות של לוחמי יהושע בן נון, גיבורי דוד המלך, המכבים ולוחמי מלחמת הקוממיות בסיני, תשמש לנו מקור ממנו נשאב כוח ותעצומות רוח להלום באויב המצרים, המאיים על ביטחוננו, עצמאות ועתידנו. במגוון המוחץ נבטיח שלום ובטחון לנו, לבנינו ולדורות הבאים".
"טוסו, עוטו על האויב, הכו בו עד חרמה, השמידו מלתעותיו, הפיצוהו במדבר לכל עבר, למען ישכון עם ישראל לבטח בארצו לדור ודור".
מספר שעות לאחר מכן, הגיע מרדכי הוד, מלווה ברמטכ"ל רב אלוף יצחק רבין, למסיבת עיתונאים בתל-אביב, בה תיאר את הניצחון הגדול של צה"ל בשעות הראשונות למלחמה.
להלן ציוני דרך נוספים בתולדות חייו:
במאי 1973 פרש מוטי הוד מחיל האוויר.
במלחמת יום כיפור (1973) שימש הוד יועץ אווירי לאלוף פיקוד הצפון, ולאחר מכן לאלוף פיקוד הדרום.
באוקטובר 1973 נתמנה הוד לעוזר שר הביטחון ועסק, במשך שנתיים, בפיתוח אמצעי לחימה ונושאי ביטחון שוטפים, עד לפרישתו ממערכת הביטחון.
בשנת 1975 היה הוד מיוזמיה ומקימיה של חברת ק.א.ל. חברת תעופה להובלת מטען חקלאי. בשיתוף עם המגדלים החקלאיים ונתמנה לתפקיד מנהלה הכללי בשנת 1976, עם קבלת רישיון המפעיל.
20 בנובמבר 1977 - נבחר הוד בהמלצת שרי האוצר והתחבורה ומועצת המנהלים של אל-על לכהן כמנהל כללי באל-על.
משנת 1979 שימש הוד יועץ לחברות תעשייתיות, תעופתיות בארה"ב ובאירופה.
ב-87' נבחר ליו"ר התעשייה האווירית לישראל למשך שתי קדנציות עד 25.3.93.
הוד נפטר ביום א' בבוקר בביה"ח שיבא בר"ג לאחר מחלה ממושכת.
להלן הודעת דובר צה"ל:
ראש המטה הכללי, רב אלוף משה יעלון, מפקד חיל האוויר, האלוף דני חלוץ, מפקדי צה"ל וחייליו מרכינים ראש עם פטירתו ממחלה של האלוף במילואים מוטי הוד, מפקד חיל האוויר לשעבר.
במהלך עשרות שנות שירותו בצה"ל ובחיל האוויר תרם אלוף (מיל.) מוטי הוד ז"ל תרומה רבה לביטחון ישראל. פועלו ומורשתו יישארו חקוקים בלבותינו.
צה"ל מצדיע לאלוף במילואים מוטי הוד ומביע תנחומים לבני המשפחה.
(פ.ק.)