ארבע רוחות של הרב

רבים מדברים מאז נודע על פטירתו של הרב קנייבסקי על המנהיגות השקטה, זו שצמחה מהיותו למדן גדול בתורה שלא ביטל את זמנו בהבלי העולם הזה.

אחרים התוודעו אליו בפרוץ מגיפת הקורונה כשהורה מצד אחד להותיר את תלמידי התורה פתוחים ומהצד השני פסק כי יש ללכת ולהתחסן. באופן אישי מצאתי ברב ארבע רוחות שמים שהפכו לאחד. איש המשפחה, למדן מתמיד, צנוע ואוהב ארץ ישראל. ארבעת אלה הפכו אותו בעיני רבים כל כך לדמות מופת.

אחד מספריו המרכזיים של הרב קנייבסקי הוא "דרך אמונה" הרב שיחד עם משפחתו עלה ארצה מפולין ב1934 החליט כי עם הגידול במספר היהודים שמיישבים את ארץ ישראל יש לעסוק בפרשנות עכשווית למצוות התלויות בארץ. בהסבר לכתיבת הספר כתב הרב כי החזון איש שהיה דודו התייחס בפסקיו למסכת זרעים בקצרה ובתמצית וכך גם הרמב"ם ועתה משעה שיש יהודים בארץ ישראל ויש חקלאות יהודית יש לכתוב ולעסוק בכך. הספר הפך למורה הנבוכים של כל מי שאוהב את הארץ הזאת ומבקש לקיים בה חיים יהודיים. הרב קנייבסקי עסק בכלאיים, תרומות ומעשרות, שמיטה יובל ועוד.

מעשה זה של כתיבת הספר הוא מעשה של ציונות שהעביר מסר ברור לחסידיו גם כי זכינו לחיות בדור של גאולה וגם כי טוב לגור בארץ ישראל שכן רק כאן ניתן לקיים ככ הרבה מצוות. הרוח הזאת של החיבור לארץ ישראל היא כיוון אחד שלו. כיוון אחר היה מידת הלמדנות והשקדנות, הרב הקפיד לסיים את הש"ס מידי שנה, מה שלאדם הממוצע לוקח הרבה יותר. זה נבע מתשוקה ובערה פנימית ללמוד, לשאול לחקור, לבחון דרך נוספת להסתכל על מה שכבר פגשנו בעבר. היתה בו היכולת לקחת מכל אחד עוד נקודת מבט ומתוך כל המידע שאסף לגשת מידי שנה בשנה לאותה המשנה, אותו הפסוק ולפלפל בו שוב.

השקדנות והלמדנות היא מקור הערצה אצל רבים. הוא לא וויתר לעצמו על הלימוד ולא נתן שיגזלו ממנו את הזכות הזו בהפרעות שונות, בשל כך נמנע שנים מלגעת בפוליטיקה והוא נגרר לשם כמעט בעל כורחו. התשוקה הזו היכולת להיות ממוקד במטרה מותירה מקום של קנאה מסויימת והערכה גדולה. עוד מצפן שהיה נוכח בחיי הרב הוא הכבוד שרחש לרעייתו, מי שהיו בסביבתו ידעו לספר כי לעולם הקפיד להחמיא לה על הבישולים, לעולם נמנע מלגרום לה להמתין.

הקפיד לתת לה מקום וביטוי והיא מתוך היכולת של הרב לתת משמעות לחיי הזוגיות הפכה גם כן למופת בעיני רבים הן בנתינה והן בידענות שהפגינה. בני המשפחה הרבים שליוו אותו עד ליומו האחרון הם הקבלה על חיי המשפחה הבריאים שניהל.

הנקודה האחרונה אליה אבקש להתייחס היא הצניעות. לא מותגים שלבש, לא ערוץ יוטיוב טוויטר או טיק טוק היו חלק מחייו. גם בעיתונות החרדית היה יכול להשפיע הרבה יותר אולם העדיף כמה שיותר להסיר את ידיו. רק כשעלתה שאלה של התנגשות ערכים פעל. ביתו הצנוע, העובדה שאין לו או למקורביו מוסדות הם שיעור לכולנו בחיי שליחות מתוך צניעות. לא פעם נדהם הרב מדוע פונים אליו, מדוע אומרים עליו, זה לא היה משחק הוא באמת רק ביקש מקום קטן שבו יוכל ללמוד תורה וחדר שבו יהיה אפשר לעזור ולחזק מי שזקוקים. בכל אחד מהנקודות הללו ידע הרב להיות רלוונטי.

בים בתי הספר למנהיגות, באקדמיה, בצבא , בכל מקום ניסו לנתח מהיכן צומחת המנהיגות. לתפיסתי ללא רלוונטיות לא תתקיים מנהיגות, הרב למרות גילו ידע פעם אחר פעם להיות רלוונטי. הוא בחר לדבר בעברית כדי שכולם יבינו אותו, הוא ידע לחבר ספרים ופסקי הלכה שנגעו לכאן לעכשיו ולמשתנה. הוא אמנם היה לבוש בעיני רבים "כמו פעם" אולם מי שהיה יושב לצידו בלימוד היה נתקל בחידושים דווקא מתוך העולם הזה. היותו של הרב מחבר בין עולמות ההלכה, לעולם שלנו של הכאן ועכשיו היו מכפיל כוח המנהיגות שלו גם מבלי שהבנו למה.

אלה שהולכים היום אחר ארונו, ילכו אחרי אדם שהם הסתכלו בהערצה על ארבע רוחות השמיים הללו שהיו אמנם גשמיים אבל הם היו מתוך הרוחני. כל כך הרבה דמויות שהערצנו והעריצו קבוצות אחרות התגלו כפייק, ככאלה שיש בהם קצת פחות מוסריות משחשבנו, שהיו לעיתים פחות נעימים ממה שהשתקף על המסך. כל כך הרבה דמויות אכזבו אותנו רק בשנים האחרונות ופתאום משום מקום אנחנו נחשפים לדמות מופת והערצה של מאות אלפים שלא היתה ברשתות החברתיות, לא הופיעה מיד סופש על במות אבל השפיעה כל כך והשפיעה לחיוב מתוך הדוגמא האישית.

אני ומייחל לנו דתיים חילונים וחרדים שיצמחו מתוכנו דמויות שכאלה שיש בהם ארבע רוחות של שמיים גשמיים אבל שאלה יכוונו לצניעות, למדנות, אהבת הארץ וחיי משפחה. זו המתנה שהותיר לכולנו הרב חיים קנייבסקי זכרו לברכה.