רבקה רביץ, מי שעמדה בראש סגל הנשיא לשעבר ריבלין, הייתה גם היא בין ההמונים שליוו למנוחות את הרב קנייבסקי. "זו הייתה ממש חוויה מרטיטה", היא אומרת.
"קמנו בארבע לפנות בוקר וחזרנו בחמש אחר הצהריים. רוב הזמן הזה עמדנו על הרגליים וצעדנו מרחקים מאוד גדולים כי אי אפשר היה להתקרב אל העיר. הגעתי הביתה ממש גמורה ואמרתי שהיה שווה כל שניה של מאמץ כדי להיות חלק מהעצמה המדהימה הזו שנובעת מהערצה ליכול של אדם להיות איש תורה במאה אחוז מהזמן ומהריכוז", היא אומרת.
על ייחודו של הרב קנייבסקי כמי שרבים הגיעו לביתו על מנת לקבל את ברכותיו כאילו היה אדמו"ר חסידי, שלא כרבני הליטאים הרגילים, אומרת רביץ כי בשנים האחרונות הרבנים הליטאים התקרבו להתנהלות החסידית. "זה צורך הדור והוא הבין את זה. אני לא יודעת כמה הוא האמין בזה בעצמו, אבל מאחר והוא הבין כמה אנשים זקוקים לזה הוא נתן את זה לכל אחד, לכל איש ואישה, לכל ילד כי הוא הרגיש שהעם צריך את זה".
מעל כל אלה שבה רביץ ומדגישה את גדולתו העצומה בתורה, ההשקעה המוחלטת של הזמן והריכוז בלימוד התורה. "גם אם הוא היה נולד לפני מאתיים שנה הוא היה נחשב לגדול עצום בדורו".