אביב גפן
אביב גפן צילום: Avshalom Sassoni/Flash90

לאביב גפן גרסת 2022 יש בעיה. התדמית הציבורית שלו נמצאת בשיא שלא הייתה בה מעולם, התפקוד שלו כשופט בתכניות הריאליטי השונות, ה"שולם" שעשה עם החרדים והדת והאופן בו מיצב את עצמו כמוביל מחאת האומנים בזמן הקורונה הכניסו אותו עמוק לתוך המיינסטרים, אבל השירים, השירים הם עדיין של אביב גרסת 1992.

וזה לא שגפן לא הוציא שירים לאחרונה, כן? רק בשנתיים האחרונות היה לו את הדואט ההוא עם אברהם פריד ועוד איזה שיר שהוא הקליט עם כוכבי הסדרה 'שבאבניקים'. מאוד מרגש. מאוד מיינסטרימי. מאוד לא זכיר. החריג היחיד אולי זה הדואט שלו עם אלה-לי מהחודש שעבר, אבל עדיין מוקדם להגיד אם הוא יעמוד במבחן הזמן.

השירים שדווקא כן עמדו, ועדיין עומדים, במבחן הזמן, הם השירים של גפן מתחיל הקריירה. "אור הירח", "עורי עור", ו"עכשיו מעונן" הם רק חלק קטן משורת להיטים על זמניים שכתב גפן ומזוהים איתו עד היום, רק שהתוכן שלהם, אפעס, לא ממש מתאים לתדמית השקולה והבוגרת שגפן מנסה לאמץ. בעיה.

הפער בין שני הגפנים הלך והתרחב בשנים האחרונות עד שלא נותרה לגפן ברירה, הוא נאלץ לחזור לאחור ולשנות את התדמית של גפן הצעיר. אין צורך לשנות את ההיסטוריה עצמה כמובן, זה גם לא כל כך אפשרי, צריך פשוט לשנות את דעת הקהל – אז הוא כתב על עצמו סדרה.

הסדרה, שנקראת 'שנות הירח' ומתרחשת בתחילת שנות התשעים, מסופרת אמנם מנקודת מבטו של אביב גפן הצעיר, אבל מלווה לכל אורכה בקריינות של אביב גפן הבוגר שדואג לתת לצופה את נקודת המבט הנכונה – נקודת המבט שלו.

מתוך הסדרה
מתוך הסדרה צילום: באדיבות HOT

וזה בסדר, אין פה התיימרות לייצר ביוגרפיה רשמית ואובייקטיבית, לכל אורך הסדרה (או לפחות הכמה פרקים ששודרו מינוס הכמה סצנות שדילגתי בגלל בעיות צניעות) מובהר כי מדובר באוטוביוגרפיה אישית של אמן. ולכן, השאלה שניצבת בפני הצופה היא לא מה באמת קרה, אלא מה גפן גרסת 2022 מנסה לומר לי, או לעצמו, על מה שקרה.

גפן משתמש בפלטפורמה הטלוויזיונית בכדי "לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ" ומעביר את עצמו ואת משפחתו טיפול פסיכולוגי נוקב תחת עיני המצלמה, אבל לא פחות מזה 'שנות הירח' היא גם כתב אישום חריף, נוקב. בראש ובראשונה נגד אבא שלו כמובן, יהונתן גפן, אבל ממש לא רק. הפסיכולוגים של אמא שלו, אסי דיין, חברת התקליטים, שלום חנוך ועם מי לא. עם כולם הוא סוגר חשבון. אה, וגם עם הבוחנים ללהקות הצבאיות. לגפן מאוד חשוב שהצופים בבית ידעו שהם אידיוטים.

באמצעות בחירה עדינה בנושאים אליהם הוא מתייחס ובאופן בו הוא עושה זאת סולל גפן הבוגר את דרכו של גפן הצעיר אל תוך המיינסטרים. הסמים? זה כי חבר טוב שלו מת והוא היה צריך עזרה בהתמודדות. הבגדים? בחירה אמיצה כדי לא להיכנע לתכתיבי החברה. אי השירות בצה"ל? הוא בכלל רצה להתנדב למרות שהיה לו פטור (הקריאה שלו להשתמטות דווקא לא נכנסה לסדרה, אבל אולי תופיע בהמשך) וכולי וכולי.

למרות האג'נדה הברורה למדי של הסדרה היא מצליחה גם לעניין ולגעת, לא מעט בזכות ה'ניימ-דרופינג' שאביב מפזר כלאחר יד וההצצה הקטנה שהוא נותן לחייהם של זמרים שגדלנו עליהם, אבל גם בזכות השירים האלמותיים של גפן עצמו.

שירים שכאמור עדיין עובדים בהופעות, אבל את התדמית ו"הסיפור" שלהם היה חשוב לו לתקן. שירים וסיפור שעכשיו, או כך לפחות גפן מקווה, יוכלו סוף סוף להצטרף אליו במיינסטרים.