איראן
איראן צילום: iStock

מד"ר דינה ליסננסקי, מומחית לטרור בינלאומי, ביקשנו לערוך לנו היכרות מעט יותר פרטנית עם מעללי משמרות המהפכה בתוך ומחוץ לאיראן, רגע לפני שמתקבלת ההחלטה אם להוציא את הארגון מרשימת ארגוני הטרור כחלק מעסקת הגרעין.

"מדובר באחד הגופים הפעילים יותר במזרח התיכון, שלוחה איראנית באזור שלנו. משמרות המהפכה מובילות את ייצוא המהפכה האיסלאמית של איראן. המטרה שלהם היא לייצר הרבה מיליציות שיעיות שאת אנשיהם מגייסים מאזורים רחוקים מאיתנו, מאפגניסטן ופקיסטן", מספרת ד"ר ליסננסקי. "מגויסים שם שיעים שמחפשים חיים טובים יותר. משלמים להם סכומי כסף זעומים יחסית והבטחה עלומה לאזרחות איראנית. הם מתגייסים למיליציות ונשלחים להילחם במקומות כמו עיראק וסוריה".

"המשמרות מציבים אותם במשולש הגבולות שלנו, ישראל סוריה וירדן, ויוצרים חזית חדשה שאיראן בונה בצד הסורי לצד הנוכחות של חיזבאללה בגבול עם ישראל. המטרה שלהם היא לייצר מרחב חיץ בין ישראל לכוחות שאינם שיעים בסוריה". את המהלך הזה מבצעות המשמרות במגמה לייצא את המהפכה האיסלאמית לתוך המרחב המזרח תיכוני, "ורואים כניסה לתוך סוריה של אנשי דת שיעים וקצינים שיעים ממשמרות המהפכה. זה החל כבר לפני כשבע שנים במהלך מלחמת האזרחים בסוריה והנדידה השיעית".

מוסיפה ליסננסקי ומציינת כי תחילת המהלך בסוריה נעשה בתיאום עם בשאר אסאד "שחוקק חוק בזמן מלחמת האזרחים ולפיו בתים אדמות ורכוש של פליטים שעוזבים ולא חוזרים אחרי שנה וחצי יולאמו על ידי המדיינה שתשתלט עליהם ותוכל להעביר את הבעלות למי שברצונו של הנשיא להעביר". בעקבות החוק איפשר הנשיא הסורי לאנשי המיליציות השיעיות ולאיראנים להתמקם על אדמות הפליטים שנטשו.

"בדבריה היא מזכירה כי אמנם "אסאד הוא עלאווי והנאמנות שלו לא לשיעים, אבל היא גם לא נתונה לסונים". על האופן בו מבצעים אותם שיעים את ייצוא המהפכה מספרת ד"ר ליסננסקי כי מדובר בתהליך שמתבצע במספר דרכים, גם על ידי שכנוע של אנשי דת שנכנסו לאזורים שאינם בהכרח סונים, אלא דרוזים ועלאווים, "הם הזכירו להם שהם משלהם וכדאי לתמוך בהם. נפתחו מרכזי תרבות שיעית ובתי ספר שלמדו את השפה הפרסית לצד ערבית ואיסלאם שיעי".

לבד מפעילות השכנוע וההסברה הפעילות של משמרות המהפכה עצמן היא פעילות צבאית שמייצרת חיץ מיליטנטי. "מדובר באזור שבו יש מיעוט קטן של סונים והמיליציות מתמקמות בבתים ללא אזרחים או שאזרחים הוזזו משם, כך שלא תמיד צריך להפעיל אלימות. עדיין לא ראינו מליציות שיעיות שנלחמות על הגבול כי לכאורה אין צורך, אבל יש כאן השתלטות איטית של איראן על המרחב".

לבד מהמתרחש בסוריה מתרחשים תהליכים גם בעיראק לשם נכנסות מיליציות שיעיות תוך כדי מלחמה של ממש, שכן הן אינן מתקבלות בעין יפה גם לא על ידי השיעים עצמם שמהווים רוב בעיראק. "יש הבדל מהותי אידיאולוגית ודתית בין השיעים בעיראק לשיעים באיראן, וכך יש מלחמה של ממש בין משמרות המהפכה לשיעים המקומיים בעיראק והסונים, ולא נשכח שהחותים בתימן מקבלים הרבה מאוד עזרה ממשמרות המהפכה ומקבלים מימון מאיראן".

האם כל זאת יכול להיחשב כטרור? "הגדרות ארגון טרור הן משתנות. כל ארגון טרור מגדיר את עצמו כפוליטי או לוחם חופש כך חיזבאללה חחמאס ואחרים", מזכירה ליסננסקי המציין כי "כנציגי העולם המערבי ארה"ב הכירה בהם כארגון טרור והטילה עליהם סנקציות". כעת הדרישה להסיר את המשמרות מהרשימה עשויה להתקבל ו"המשמעויות דרמטיות עבור ישראל. המטרה האידיאולוגית שלהם היא להשתלט על המרחב המזרח תיכוני, להילחם בישראל, באמירויות וכו'. הדמוגרפיה תשתנה אם יהיה מספיק מימון למשמרות המהפכה לעשות את רצונם. האזור יהיה נתון לאיום איראני גדול הרבה יותר".

האם ישראל לבד? האם האיום לא מרחף גם מעל מדינות האיחוד האירופי? "אנחנו לא לבד כי אנחנו חולקים אינטרס עם מדינות סוניות, מפרציות ומתונות. מבחינת אירופה הדברים לא נתפסים בצורה שאנחנו תופסים אותם כי אין קביעה חד משמעית לגבי מגמות איראן במזרח התיכון. מבחינת האיחוד האירופי התפיסה היא שככל שנחתום על הסכם טוב יותר כלכלית, לאיראן זה ייתן תמריץ לשמור על גבולות גזרה ולא להתפתות לטרור. למעשה המשמעות היא לשלם בכסף תמורת שקט".

האם יש לכך סיכוי? ד"ר ליסננסקי שמחה שאינה במעמד היועצת בתחום זה למעצמות ועם זאת היא אומרת כי היא "לא חושבת שזו תכנית ריאלית מדי".