ד"ר אלכס גיללס-הילל, רופא ילדים מבית החולים הדסה בירושלים, היה עד אתמול חלק ממשלחת רפואית הפועלת בגבול אוקראינה. על הפליטים וילדי הפליטים בהם טיפל הוא מספר בראיון לערוץ 7.
"צוות רופאים ואחיות של הדסה בתמיכת הדסה הבינלאומי ונשות הדסה נשלחו להקים מרפאת שדה סמוך למעבר הגבול מדיקה, אחד המעברים הגדולים שנמצא במקביל ללבוב ובו עבורים אלפי פליטים מדי יום. נשים ילדים וקשישים שברחו אחרי הפגזות וישיבה במרתפים של שבועיים צריכים עזרה ראשונית. חלק קיבלו וירוס בבטן, חלק התייבשו, לחלק המחלות הכרוניות יצאו מאיזון", הוא מספר.
על תופעות של היפותרמיה בקרב הפליטים אומר ד"ר גיללס-הילל כי על אלה הוא בעיקר שמע ולא פגש בפועל שכן הפליטים שהגיעו למרפאה שהוקמה על ידי אנשי הדסה היו אחרי טיפול ראשוני שקיבלו לפני שהגיעו למעבר הגבול. "במעבר הגבול יש צלב אדום פולני ואמבולנסים ומי שמגיע במצב קריטי מפונה לבית חולים מיידית ולא מגיע למרפאות הראשוניות שאנחנו מקימים".
מדי יום טופלו במרפאה בין 50 ל-100 אנשים. מרכז הפליטים קולט מדי יום 3000-4000 אנשים ששוהים שם לאורך יום לפני שהם מועברים הלאה. על משמעותה של התרומה הישראלית אומר ד"ר גיללס-הילל: "אני רוצה להאמין שאנחנו עושים משהו. האנשים האלה איבדו הכול והפכו לפליטים בתוך רגע. לפעמים אנחנו מדברים על אפגניסטן עיראק וסודן ומקומות רחוקים, אבל כאן מדובר על אנשים שמגיעים עם טלפונים מתקדמים ומותגים והבית שלהם הופצץ והם ישבו שבועיים במרתף בלי אוכל ומים. לאדם הפרטני זו עזרה קריטית. קרוב לוודאי שזה לא משנה את המצב הכללי", הוא אומר.
עד כמה מטרידה את הצוותים הרפואיים השאלה הבטיחותית? "המרפאה נמצאת 20 קילומטר בקו אווירי מהאזור האחרון שבו הפציצו הרוסים, כך שהסכנה נמצאת אי שם מאחורה בראש. בתדרוך של נציגה מארגון הבריאות העולמי נאמר לנו להביא מסיכות גז. הרמנו גבה. היא חוותה את התקיפה הכימית בסוריה וראתה אותה במו עיניה והייתה בפוסט טראומה. מעבר לכך, היינו בצד הפולני של הגבול, לא נכנסנו לאוקראינה ולא היה חשש ממשי לבטיחות שלנו".
לאחר שובה של הקבוצה בה היה ד"ר גיללס-הילל חבר הגיעה למקום קבוצה נוספת שהחליפה אותה לאחר חפיפה. ההחלטה להשאיר את המרפאה התקבלה בהדסה על פי ההערכות שזרם הפליטים יימשך. "יצאו מאוקראינה קרוב לשלושה מיליון איש, ובתוך אוקראינה מסתובבים כעשרה מיליון שיצאו מהבתים וחלק גדול מהם יגיע למדינות השכנות כשפולין היא הגדולה בהם ולכן כרגע אנחנו משאירים את המרפאה". המרפאה, הוא אומר, יכולה לקלוט פי שלוש ממה שנקלטים בה כיום ולמעשה המרפאה משמשת כמעין חדר מיון בו מחליטים מה הטיפול הדרוש לכל מי שמגיע ומתן טיפול ראשוני לנצרכים לכך.