פרופ' זֹהר עמר
פרופ' זֹהר עמר צילום: שחר כהן

התחלה// נולד בעיר בני ברק וגדל בה עד גיל שבע, כשהמשפחה עברה לרמת גן. השני מתוך ארבעה אחים.

אבא// יוסף עמר ז"ל, יליד תימן שכל חייו עבד בבניין הארץ. "היה רצף־אומן. עליו ועל משפחתו אפשר לומר ששילמו מחיר בעלייתם לארץ. בתימן הם היו משפחת סוחרים אמידה, שלא כל כך הצליחה להשתלב בישראליות. אין לי ספק שאם הייתה לו הזדמנות הוא היה יכול להגיע רחוק. היה איש ספר ושירה, בעל חוש אומנותי שבעיקר שימר את התרבות האותנטית של יהדות תימן".

אמא// אורה (85) תבדל"א. ילידת תימן גם היא, שעלתה לארץ במסגרת עליית הנוער ונשלחה למקווה ישראל. אחרי שהתחתנה הייתה עקרת בית ועסקה בעבודות משק בית כדי לסייע בפרנסת המשפחה. "הבית שלנו היה מאוד צנוע. לאמא שלי אני חייב הרבה מאוד בעיקר בתמיכה ובעידוד שלה לעיסוק שלי בתחום שאני אוהב: אהבת הטבע".

זאת ילדותי// ילדות דתית־לאומית קלאסית, סניף בני עקיבא רמת חן ולאחר מכן לימודים בישיבת בני עקיבא בנתניה.

אור גדול// עם סיום הלימודים עלה ירושלימה לישיבת מרכז הרב, שם למד במשך שנה. "זה היה בשנת תשל"ט, וזכיתי ללמוד אצל הרב צבי יהודה. אני עוד זוכר את ההצטופפות של שיעור א' פעם בשבוע בביתו ברחוב עובדיה. הייתה לו ספרייה מדהימה. לא תמיד הבנתי כל מה שהוא אמר, אבל הייתה תחושה של אור גדול".

מלחמה על ידיעת הארץ// לאחר תקופת הלימודים הקצרה התגייס להנדסה קרבית לשירות מלא כולל קורס קצינים. "בזמן השירות פרצה מלחמת לבנון הראשונה. פרט ללחימה הקשה, כסמ"פ קורס מש"קים לא זכיתי להשתתף בחתונה של אחי כי הייתי בחזית". עם תום המלחמה קיימו בצה"ל חידון לידיעת הארץ. "הגעתי לגמר ששודר בשידור חי בטלוויזיה וזכיתי במקום השלישי. עם שני הזוכים במקומות הראשונים נפגשתי בהמשך באוניברסיטת בר אילן".

חבר של קבע// אחרי שהשתחרר עסק בעבודות מזדמנות כמו הדרכת טיולים ובניין. "עוד כנער עבדתי בבניין בכל החופשות, כדי לממן את הספרים והתחביבים שלי. תקופה מסוימת עבדתי בלילות בשירותי הבנקאות של בנק המזרחי". בהמשך עבד חמש שנים בחברה להגנת הטבע כמנהל הגן הבוטני־אקולוגי של אוניברסיטת תל אביב לשעבר, וכן הקים יחד עם שני חברים לראשונה חוגי סיירות לדתיים. "באותם ימים חוגי הסיירות היו רק בקרב הציבור החילוני, היות שהם התקיימו בשבתות".

מצטיין על תנאי// במהלך עבודתו בגן הבוטני נכנס ללימודים אקדמיים על תנאי במחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן. "תעודת הבגרות לא הייתה מי־יודע־מה ולא הייתה לי בחינה פסיכומטרית. הגעתי שבוע לפני תחילת הלימודים, אבל נתנו לי הזדמנות. לקחתי אותה וב"ה כבר בסוף השנה השנייה קיבלתי את פרס הכנסת לסטודנט מצטיין".

מסטודנט לראש מחלקה// במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה הוא נמצא כבר 32 שנה ושם למד לתואר ראשון, שני ושלישי. "סגירת המעגל הייתה שאנשי הסגל האמינו בי גם בהוראה ובמחקר. מאוחר יותר זכיתי גם לשרת כראש המחלקה. זאת זכות גדולה להמשיך להיות שם. אני מאוד אוהב את ההוראה ואת הסטודנטים שמגיעים מכל רובדי החברה הישראלית".

בוטניקה מקראית// כחלק מלימודי התואר השני החל לעסוק במחקר בתחום הבוטניקה. "הגעתי מהשדה הבוטני, נקשרתי לשדה ההיסטורי ואיחדתי אותם לנושא אחד שלא היה קיים עד אז: היסטוריה בוטנית. עשיתי מחקר על עולם הצומח בימי הביניים. המחקר הלך והתפתח לתולדות הטבע במקרא ובחז"ל. בין השאר חקרתי את הקטורת והבשמים. המחקרים ברובם הם רב־תחומיים, כך למשל בנושא צביעה קדומה שותפים אליי למחקר פרופ' דוד אילוז, מומחה לכימיה, וד"ר נעמה סוקניק העוסקת באריגים קדומים ברשות העתיקות. החיבור הזה מאפשר לנו לקדם את המחקר והביא לפריצות דרך שזכו לפרסום רב בחו"ל".

טעם החיים// תחום מחקר נוסף עוסק בסממני מרפא עתיקים ובאתנו־פרמקולוגיה. "התחלנו בישראל, עברנו לירדן ומשם המשכנו לרחבי העולם. אנחנו מתעדים את השרידים האחרונים של מורשת הרפואה הקדומה. מבחינתנו, ההווה הוא המפתח לעבר. אני עובד על כמה פרויקטים בעת ובעונה אחת. אני זקוק לריגוש תמידי של המחקר. זה טעם החיים".

ג'מוס של גאולה// לצד המחקר המדעי, ובשיתוף פעולה עם רבנים וחוקרים, הוא חוקר בתחום מדעי היהדות דברים כמו התכלת, הארגמן וסממני הקטורת, ומפעיל מיזם לשימור מסורות הכשרות של בעלי החיים הטהורים. "הג'מוס הוא אחת התרומות של עולם מדעי היהדות לכלכלה בישראל. זה היה מחקר שנערך בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות והרב שלמה עמאר, הראשון לציון דאז, כדי לתעד את מסורת הכשרות של הג'מוס, שאותו אכלו עד לפני 70 שנה. כדי לשווק אותו מחדש היינו צריכים להגיע להרבה מידע היסטורי ואינפורמנטים אותנטיים. לאחר תהליך של שלוש שנים התקבלה האשרה הרשמית של הרבנות לשווק את הג'מוס ומוצריו. כך גם בהשראת המחקר שלי התקבלה לאחרונה תעודת כשרות תקדימית מטעם הרבנות הראשית לארבה. זה ממש פעמי גאולה".

מסורת בצלחת// השנה יזם את סעודת המסורת יחד עם עופר קאפח. "היה אירוע היסטורי מכונן שבו הוגשו 18 מנות של בעלי חיים כשרים ונדירים ביותר. כך העברנו מסורות באמצעות רבנים, חוקרים וקהל עצום בארץ ובחו"ל".

התרופות העתיקות של אסף הרופא// בימים אלה הוציא מחדש את ספר הרפואות של אסף הרופא. "אנשים מכירים את המרכז הרפואי אסף הרופא, אבל למעשה לא יודעים עליו הרבה. הוא השאיר אחריו את ספר הרפואות העברי הקדום ביותר שיש לנו והנגיש את כל המורשת הרפואית לקהל העברי. חוץ מרפואה הוא עוסק בזיהוי של צמחים במקרא ובחז"ל, תכונות המזונות וסגולותיהם, ומביא חידושים לשוניים רבים. ספר חשוב ביותר שעד עכשיו היה בכתבי יד ויוצא כעת במהדורה מודפסת מתוקנת".

רמב"מיסט עכשווי// "עולם הרפואה העתיק כמעט אינו מתכתב עם עולם הרפואה המודרני. בראשית המאה העשרים, עם התפתחותה של הרפואה המודרנית בקצב מהיר, היא השליכה במהירות ובבוז את הרפואה המסורתית. בחלק מהמקרים זה היה מוצדק ובחלק מהמקרים פחות. אני לא עוסק ברלוונטיות של התרופות בימינו. פונים אליי הרבה בענייני רפואת הרמב"ם. אני יכול להצהיר שלמרות שאני רמב"מיסט, אני לא הולך לפי מרשמי הרפואה שמביא הרמב"ם. אני בטוח שכפי שהרמב"ם התבטא במקומות מסוימים, אם הוא היה חי בימינו הוא היה פונה לרפואה העכשווית. דור דור ורופאיו ותרופותיו".

החצי השני// תמר לבית משפחת בן זמרה, "משפחה איטלקית שורשית. אשת חיל. היא מקור התמיכה שלי. מחנכת ומורה לגיאוגרפיה וחברה במזכירות הפדגוגית של הוראת הגיאוגרפיה בחמ"ד. בעלת מיזם אישי של ידע חדשותי בגיאוגרפיה בשם 'עולמון', שאליו מנויים אלפי מורים". השניים נפגשו במחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן. "חבר משותף הציע לצרף אותה לחבורה שמתכוננת יחד לבחינה והשאר היסטוריה. הבהרתי לה שאני 'כוללניק', חצי מהזמן אעסוק בתורת ארץ ישראל, לצד עבודה בחצי משרה כדי לממן את הלימוד ולא לעשות את התורה קרדום לחפור בו". שנה אחרי הנישואין עבר הזוג הצעיר לנווה צוף, שם הוא מתגורר עד היום.

הנחת// שישה ילדים. שקד בן 32, ידין בן 30, צור בן 28, מבשרת בת 26, מתניה בן 22 ואביגיל בת 20.

אם זה לא היה המסלול// "הייתי מורה, מדריך טיולים, אולי פועל בניין. תמיד הייתי טוב בזה".

במגרש הביתי

בוקר טוב// "בימים שבהם אני נוסע לאוניברסיטה אני מתחיל את היום בחמש וחצי בבוקר. את רוב הזמן שלי אני מקדיש לעבודה. אין לי שעות פנאי. אני ממעט בהרצאות ובכנסים, משתדל להקדיש את רוב הזמן למחקר. אני חי בתחושה של זמן שאול. ניתנה לי הזדמנות להגיע לעולם ולפעול, אז צריך לנצל את הזמן".

פלייליסט// "כמו בהרבה תחומים, קשה לקטלג אותי. אני שומע מגוון גדול של מוזיקה: ישראלית, חסידית וגם מוזיקת גוספל נשמה, ג'אז, קאנטרי ואנדלוסית. הערבוב הבין־תרבותי הזה הוא חלק מהסיפור".

השבת שלי// "שבת זה הזמן הרגוע שמוקדש למשפחה. זמן של שיעורי תורה. יש לנו שיעור תורה שכונתי שאני מחכה לו כל השבוע".

דמויות מופת// הרב יוסף קאפח זצ"ל. "הוא היה מגדולי הדור הקודם ומבחינתי הוא מייצג את היהדות המיסטית־רציונלית הנכחדת, בעלת השכל הישר שעובדת את הקב"ה בצורה טבעית ולא עצבנית. הוא התנגד למונח 'לימודי חול' וסבר כי לימוד המדעים הוא חלק מתורת ה'".

מפחיד אותי// "אשרי אדם מפחד תמיד, אבל אני משתדל שלא להיכנס לחרדות. אני מתפלל לבריאות של בני המשפחה".

משאלה// "אני רוצה להקים מרכז לתולדות הטבע במקורות ישראל, שיציג באופן ויזואלי את הצמחים ובעלי החיים בחיי היומיום הקדומים לקהל הרחב מכל החברה הישראלית, כדי לחזק את התודעה והזהות שלהם כאן בארץ ולחבר אותם אליהם. צריך לכך ממון ושותפים".

כשאהיה גדול// "קודם כול, אני מקווה שהקב"ה ייתן לי כוח להמשיך ולתרום במחקר שלי לאנושות ולעולם התורה והמדע. אני מייחל לקבל יום אחד טלפון מבית הדין הגבוה של הסנהדרין בבקשה לייעץ ולסייע בכינון התרבות החומרית בבית המקדש השלישי ולתרום את חלקי בגאולת ישראל".

לתגובות: yosefpr@gmail.com

***