לפי שיטת חיות, אפשר להגדיר את הבית כבסיס צה"ל ואז אין צורך לנקות את החמץ. אילוסטרציה
לפי שיטת חיות, אפשר להגדיר את הבית כבסיס צה"ל ואז אין צורך לנקות את החמץ. אילוסטרציה צילום: FREEPIK

שמועות זדוניות טוענות שחלקכם, שלא לומר חלקכן, עדיין לא סיימתם לנקות לפסח. זה מוזר, כי ידוע שבנות ישראל הכשרות נוהגות להתחיל לנקות במוצאי המימונה, בינוניות שבהן מיד אחרי תשעה באב, ואלה שממש עצלניות דוחות את הניקיונות ממש עד לרגע האחרון, כלומר מוצאי נר שמיני של חנוכה. בכל אופן, איפה ראיתם אישה יהודייה שמרשה להכניס חמץ הביתה בשלהי חודש אדר, בבחינת שפכי חמתך על הילדים אשר לא ידעוך ומסתובבים בחדרים עם ופלים כאילו לא שטפת ממש הרגע. מה עוד שכל מיני נשים מעצבנות לא מפסיקות להעלות תמונות של בתים מבהיקים וכותבות ש"זהו, נשאר רק להוריד את הכלים של פסח", מה שממש לא נכון כי הן מורידות לכולנו גם את מצב הרוח וגם את החשק לחיות.

אז אם גם אתם כמוני, במצב של פער תודעתי בין ההבנה שפסח מתקרב ובין התקווה שאולי בכל זאת יוסיפו אדר ג', הנה כמה שיטות יעילות שיסייעו לכם לבער את החמץ, או לפחות ייתנו לכם סיבה לדחות את תחילת הניקיונות בעוד חמש דקות.

השיטה היסודית

הולכים מהקל אל הכבד – מתחילים ממדפי הספרים, עוברים אל הארונות בחדרים, משם אל חדרי הילדים, המסדרונות, השירותים, המקלחות, התעלות, הכוכים, המסילות, כל זה לא ייקח לכם יותר משבועיים־שלושה־ארבעה גג, מה שישאיר לכם איזה שבוע וחצי של חוויית קרצופים, שפשופים, קילופים, ריצופים, כיופים, שיופים, חיפופים וזיופים במטבח וסביבותיו, עד שתגיעו אל ליל הסדר עייפים אך שפופים, אבל הרצפה תהיה כל כך נקייה שממש אפשר יהיה לאכול ממנה. פתרון לא רע בהתחשב במחיר הנוכחי של כלים חד־פעמיים.

שיטת זרוק הכול בלי רחמים.

"יש יותר מדי ג'אנק בבית", אומרת האישה לבעלה, "צריך להעיף מפה כמה שיותר דברים".

"נהדר", אומר הבעל, "כבר מזמן אמרתי לך".

ומיד שניהם ניגשים אל הארונות ומצבורי הבגדים/צעצועים/חפצים שהם אף פעם לא נוגעים בהם ומתחילים להעיף הכול בלי סנטימנטים, עד שהאישה נעצרת ומצביעה בבעתה על קופסה קטנה ומעוצבת שהבעל מחזיק בידו. "אתה לא באמת זורק אותה, נכון?" היא אומרת.

"היא שבורה וחלודה ואנחנו כבר חמש שנים לא משתמשים בה", טוען הבעל.

"תשאיר", אומרת האישה, "אולי יום אחד נשפץ אותה".

"טוב", נכנע הבעל, "אבל את לא זורקת לי את השעון שקיבלתי לבר־מצווה".

"לא ענדת אותו אפילו פעם אחת מאז שהתחתנו!"

"תשאירי", הוא אומר, "אף פעם אי אפשר לדעת".

לכן גם לא זורקים את החולצה מסוף המסלול של נובמבר 2004, את המכנסיים שהעש אכל כבר ב־2003, את הפסלון הקטן של הבלרינה בלי הראש, את הפרחים המיובשים מהשקית המתפוררת, את הכרית שאי אפשר להשתמש בה כי כבר כמעט לא נשארו בה נוצות (אבל אפשר לשים אותה מתחת לשולחן המתנדנד כדי שיתנדנד פחות) ועוד כהנה וכהנה, זורקים הכול, בלי רחמים, ומיד מחזירים לארונות. רק את הציורים הישנים של הילד משליכים. עם ההשלכות הם כבר יתמודדו אחר כך.

שיטת היו זמנים

פותחים מגירה, מרוקנים אותה ומתחילים למיין. בוחנים בשבע עיניים כל תמונה, מכתב, פתק וקבלה ואומרים: "יואו, איזה קטע, לא ראיתי את התמונה הזאת כבר איזה שנה!" (ברור, שנה שלמה לא נגעת במגירה). על כל פיסת נוסטלגיה שנשלפת אומרים: "יואו, איך פעם היינו צעירים!", "יו, איך פעם היינו יפים!", "יו, אילו זמנים אלה היו!". לכן שיטת הניקוי הזאת נקראת שיטת ה־יו, זמנים! שיטה מצוינת להעביר זמנים במקום לנקות לפסח.

שיטת לא חייבים להשתגע

אבק זה לא חמץ ובשום מקום לא כתוב שצריך לצבוע את הבית דווקא לפני פסח, אנחנו לא עבדים. זאת אומרת, אם כבר הזזת את הארונית תנגב עם מטלית לחה ותצבע שם מחדש את הפינה. אבל רק את הפינה. וקצת לידה, שתהיה אחידות. אתה יודע מה, בוא כבר נצבע את כל החדר. ואת המסדרון. והסלון. לא יזיק שם צבע קצת יותר עליז. ונקנה מנורה חדשה, שיהיה יותר אור. ועציץ שיסתיר את הצביעה הרשלנית שלך. וכורסה, שיהיה איפה לשבת כשמסתכלים על העציץ. וספה שתתאים לכורסה. בעצם עכשיו הצבע החדש של הסלון לא מתאים. בא לך לבוא איתי לבחור צבע חדש או שאתה מעדיף שאני אלך לבד ואתה תנקה פה בינתיים?

שיטת גשם בוא

מנקים את הבית רק מבפנים, את החלונות משאירים לסוף כדי שלא יתלכלכו מהגשם. ממש לפני פסח מורידים אותם ומנקים היטב, ואיך שמחזירים יורד גשם זלעפות מעורב באובך, ברד ושחין פורח.

השיטה הבטוחה

קח מטלית. גם חומר ניקוי. פתח ארון. עכשיו תנוח קצת, שלא תקבל סחרחורת. נחת? יופי. גש לארון. בדוק את הווטסאפ בטלפון. גם את הסרטונים החדשים שקיבלת ליוטיוב. אפשר לעמוד עכשיו איזה חצי שעה ולהסתכל. בעצם למה לעמוד, עדיף שתשב. אבל עכשיו באמת גש לארון ותתחיל לנקות. אולי בעצם עדיף שתשכב קצת, שלא יכאב לך הגב. נרדמת? קום, גש לארון. יודע מה, כבר ממש מאוחר, ממילא לא תצליח לסיים את הארון היום. עזוב, הוא יחכה לך גם מחר. אם לא יכאב לך הגב.

שיטת "זוז, אתה רק עושה נזק"

במשפחות מסוימות רק אמא מנקה כי רק היא יודעת איך עושים את זה כמו שצריך. כל השאר נדבקים אל הקירות ועוצרים את נשימתם, או יוצאים מדי פעם להביא אספקה טרייה של אקונומיקה ומשאירים עם הנעליים סימנים על הרצפה. רק נזק הם יודעים לעשות, רק נזק.

שיטת הסנדוויץ'

שלושים יום קודם החג שולחים את הילדים להוציא מהתיקים את הכריכים הנשכחים. רבים מהם ימצאו שאריות מתקופת הסגר הראשון (הכוונה לסגר שהטילו הבריטים בעקבות השבת השחורה), מתקופת הבית הראשון או מהתקופה שהמציאו את הלחם, מה שיגרום לכל הבית להיגעל וזה נהדר כי עכשיו הבית מוגעל ומוכשר, וכל שנותר הוא לנעול את הבעל ואת הילדים בחדר עד ערב פסח ועד בכלל.

שיטת בית ללא גלוטן

במשך כל השנה אוכלים רק במטבח, וגם זה רק מוצרים ללא גלוטן, מחמצת או טעם. כך הבית נקי מחמץ מפסח עד פסח, לא צריך לנקות, לטרוח או ליהנות מהחיים.

שיטת בנט

משפצים את הבית ב־50 מיליון שקל על חשבון המדינה, שגם מנקה אותו על בסיס קבוע ומשאירה לכם המון זמן פנוי לנסוע למלדיביים או לפוטין, מה שזורם.

שיטת לפיד

מוכרים את המדינה לגוי ונוסעים לעשות את החג במדינה אחרת. רק אל תשכחו לבקש ממנסור עבאס לשמור לכם יפה על המפתח.

שיטת אסתר חיות

מגדירים את הבית כבסיס צה"ל ואז אין צורך לנקות אותו, כי כל אחד יכול להכניס אליו כמה חמץ שהוא רוצה, למהדרין מן המהדרין בהכשר בג"ץ תולדות אהרן ברק.

שיטת פוטין

השיטה הכי קלה לביצוע – שורפים את החמץ יחד עם הבית של השכנים. אם אחר כך בכל זאת מוצאים חמץ בפינות מטפטפים עליו אקונומיקה ושורפים עם טיפת נשק גרעיני. מה עושים אחר כך? אף אחד לא יודע, אבל לפחות ביערנו את כל החמץ.

לתגובות: dvirbe7@gmail.com

***