מחויב לסודיות. אורי גלר
מחויב לסודיות. אורי גלרצילום: עופר אמיר

מחר (חמישי) יצוין יום המדע. לקראתו שוחחנו עם אורי גלר על מה שבעיני רבים יכול להיחשב כתגלית מדעית אדירת ממדים, בעיני אחרים כמדע בדיוני ובעיני אחרים כבלתי ייאמן ובלתי אפשרי – חשיפתו של אורי גלר לגופותיהם של חייזרים המוחזקים במקרר סודי בבסיס צבאי בארה"ב.

"עב"מים היום הם כבר לא בדיחה. בגוגל אפשר לראות סרטונים שהפנטגון שחרר ורואים טייסי קרב אמריקאים צועקים בקוקפיט שהם לא מאמינים. הם הסריטו עב"מים טסים במהירות שאין מדע שיכול לייצר מהירות כזו", אומר אורי גלר ומספר את סיפורו מראשיתו:

"הייתי צנחן במלחמת ששת הימים. לאחר מכן עשיתי חוג בית. לא ידעתי מי יושב בחוגי הבית הללו וכנראה היו שם גם אנשי מוסד שהתקשרו וביקשו שאעבוד איתם. עבדנו יחד. הם היו בהלם מהאינפורמציה שהעברתי אליהם. מדובר בשנים 69'-70' כשלא היו פלאפונים ואיינטרנט. לא הייתה למוסד היכולת לבחון את המוח שלי מדעית ולכן הם ביקשו מהCIA שיעשו זאת. ה-CIA דאג שאולי יש גם מישהו כמוני ברוסיה ולכן קפצו על ההזדמנות לחקור אותי. הם שלחו לשכנע אותי לעזוב את ישראל את קפטן אדגר מיטשל שהיה טייס קרב שהפך לאסטרונאוט. הוא היה האדם השישי שדרך על הירח עם אפולו 14".

"הייתי בהלם כשהגיעה ההזמנה. עזבתי את הארץ. הוא לקח אותי ל-CIA ובסיכום המפגש הם כתבו 'כתוצאה מהצלחתו של גלר בתקופת הניסוי הננו מעריכים שהוא הדגים את יכולתו התפיסתית העל טבעית באופן משכנע וחד משמעי. עבורי זו גושפנקה שלא ציפיתי לה. הם מאשרים שהכוחות שלי הם דבר איתי".

ממשיך אורי גלר בסיפורו: "יום אחד מיטשל פוגש אותי ואומר שמישהו מאוד חשוב בנאס"א רוצה לפגוש אותך. זה היה ד"ר וורנר פון-בראון. מדובר באדם עם רקע נאצי. יש תמונות שהוא עם הגסטפו ועם הימלר. אמרתי למיטשל אני יהודי וישראלי, איך אפגוש נאצי לשעבר? אבל מדובר בגאון רקטות שבנה את ה-V-2 שהמריא מגרמניה והתפוצץ בלונדון והביא למותם של 9000 איש. בלעדי ובלי הידע שהוא הביא לאמריקאה האמריקאים לא היו מגיעים לירח. הסקרנות שלי הרגה אותי. הגעתי לפגישה בבסיס סודי בנאס"א".

"הייתה לי מצלמת מינוקס גרמנית, מצלמת ריגול. נתתי אותה לגיסי ואמרתי שכשניכנס למשרד של וון בראון שיצלם. נכנסנו למשרד ווורנר אומר לי 'אם אתה תעקם את טבעת הנישואין שלי אאמין לך'. הוא סגר את כף ידו על הטבעת. שמתי יד מעל והיא התעקמה. הוא ראה ואמר לי בוא איתי. נכנסנו למשרד האישי שלו, ובו עמדה כספת. הוא פתח את הכספת וראיתי שם חתיכת ברזל בצבע שלא ראיתי מעולם. הוא שלף אותה החוצה ואמר לי 'שים את היד ותגיד מה אתה מרגיש'. שמתי את היד ואמרתי לו 'זה לא מפה'. הוא מיד אמר לי 'אתה צודק. זה שבר חללית, עב"ם שהתרסק על כדור הארץ'. כמעט והתעלפתי, כי כילד הייתי מתפלח לקולנוע כדי לראות סרטים על חייזרים ועב"מים, והנה אבי הרקטה, מי ששם את האמריקאים על הירח, אומר לי שיש עב"מ שהתרסק על כדור הארץ".

מכאן מתקדם סיפורו של אורי גלר אל המשכו המפתיע עוד יותר: וורנר מזמין את גלר ללימוזינה שהמתינה לו בחניה. השניים מצטלמים, גלר יושב לצידו ווורנר נותן פקודה לנהג והם נוסעים לבניין בטון נטול שילוט בלב הבסיס. "חייל עמד בכניסה. נכנסנו פנימה, ירדנו כמה קומות, במסדרון היו תלויים מעילים כתומים של נאס"א. הוא אמר לי ללבוש מעיל, הוא לבש מעיל. הגענו לדלת ברזל ענקית ומעליה כתוב 'מקררים'. הוא פותח את הדלת ואני נופל מהרגליים... אני לא צריך להגיד במילים מה ראיתי", אומר גלר ומבהיר כי הוא חתום על הסכם סודיות האוסר עליו לספר במילותיו הוא את שראה, אך ההגדרה של גופת חייזר שהייתה במקרר אכן מספרת את הסיפור עצמו.

גלר מציין כי לא רק אירוע זה אסור בדיבור ו"יש מנהיגי עולם כמו ביבי, אובמה, טראמפ, שיודעים על כך". עוד הוא מוסיף כי הוא אינו היחיד שד"ר פון בראון פתח בפניהם את המקרר. גם הדוברת שלו, קרול סו רוזין, החזיקה את חתיכת שבר העב"מ שנחשף בפניו. כך גם "הייתה בחורה נוספת, ג'ול קריים, שעבדה אתו וגם היא החזיקה את המתכת וגם היא ראתה את מה שאני ראיתי".

לשאלתנו מה הביא את פון בראון לחשוף בפניו את המראה, עונה אורי גלר בשאלה: "מה הניע את נשיא המדינה אפרים קציר לחקור אותי מדעית?". לכך הוא מוסיף הערכה לפיה פון בראון "היה אדם שהאמין שאנחנו לא לבד ביקום. היטלר והרייך הרי חיפשו את ארון לוחות הברית. יש שם מיסטיקה, כוחות שכתובים בתורה והיטלר חיפש את זה. מי יודע כמה הוא היה מקורב להיטלר... איכשהו הוא הצליח שלא להישפט, קנדי הוציא אותו מגרמניה, כנראה שהם ידעו שביקרו אותנו חייזרים וזה לא דבר חדש. יש ציורים של עב"מים ואנשים שנראים כמו חייזרים שחרוטים במערות מלפני אלפי שנה".

"לדוגמא", מוסיף אורי גלר ומספר: "קיבלתי גולגולת שעשויה מקריסטל מתנה מנשיא מקסיקו. הוא אמר שמצאו את זה באחת הפירמידות במקסיקו. זה נראה כגולגולת של חייזר. זה אומר שאנשי המאיה ואולי אחרים ראו חייזרים".

להערכתו של אורי גלר כל אותם צילומים של ניתוחי חייזרים שהופצו לאורך השנים אינם אמיתיים. עם זאת הוא קובע כי "יש הרבה סרטונים אמתיים של עב"מים שטסים במהירויות שאנחנו לא יכולים לייצר".

מכאן עובר אורי גלר ומספר סיפור משנות ילדותו שקיבל תימוכין מאוחרים: "בגיל 5-6 גרתי ברחוב בצלאל בתל אביב, ומול בית המגורים שלנו היה גן ערבי והייתי משחק שם. יום אחד הופיע מולי כדור אור בוהק ומתוכו יוצאת קרן אור במהירות בזק ופגעה לי במצח. זה הפיל אותי לדשא. אני לא יודע כמה זמן שכבתי שם אבל כשסיפרתי לאימא שלי היא לא האמינה וחשבה שאני מדמיין. לפני 15 כשהגעתי לעשות את התכנית 'היורש' קיבלתי מייל מקצין חיל האוויר בדימוס, אדם בשם אברהמי, שמספר שהוא שמע על כדור האור שסיפרתי עליו, והוא רוצה לומר שהוא היה שם. התקשרתי אליו והוא מספר שהוא היה אז חייל צעיר שהלך בשדרות רוטשילד ופתאום ראה ילד בגינה, רואה את כדור האור רודף אחרי, אני רץ הביתה וזה מתנפץ על קיר הבית ומשאיר אבק שחור. עבורי זו הייתה הפעם הראשונה לאימות הסיפור שסיפרתי מאות פעמים בתכנית רדיו וטלוויזיה. מה זה היה? מפגש עם חייזר או משהו אחר, רוחני?

לאחר כל זאת אנחנו שואלים את אורי גלר כיצד הוא מתייחס לספקנים שמבטלים את סיפוריו ומן הסתם יטענו שאולי האמריקאים ביקשו להטעות אותו כשחשפו בפניו את אותה גופת חייזר מטעמיהם שלהם. "גם אני חשבתי שאולי הגופות שאני רואה שם היו גומי. 99.9 אחוזי שראיתי את הדבר האמתי. פון בראון הוא לא היה מוביל אותי ואת המזכירות שלו לשם סתם. זו שאלה טובה, אבל כבר חמישים שנה אני אפוף בחילוקי דעות. הסקפטים הם שבנו אותי במשך חמישים שנה. הם יצרו את המסתורין שסביבי. לא היו לי יח"צנים ואמרגנים והם עשו את זה עבורי. אני לא רוצה להישמע משוויץ אבל עד היום, בגיל 75, מתקשרים כדי לשמוע את דעתי בנושאים שונים".

האם אנחנו צפויים, להערכתו של גלר, למפגש עם חוצנים בשנים הקרובות? "ללא ספק", הוא קובע. "אני טוען שבעשרים השניים הקרובות אנחנו נכנסים לעידן חדש ובין 20 ל-60 שנה בעתיד תנחת כאן חללית", אומר גלר ומזכיר את המציאות המורכבת שבה אנחנו חיים על סיכוניה הגרעיניים. "אנחנו לפני איום של פצצות אטום. אדם אחד עם אצבע על הכפתור האדום, והחייזרים שינחתו כאן, שהם לא עויינים לנו, ואני מקווה שיביאו פתרונות גם לנושאי מחלות והארכת חיים ויביאו לנו ידע שלא השתמשנו בו".