ב־27 באוקטובר התגאתה הממשלה בהישג מבחינתה – כינוס של מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי ואישור 3,130 יחידות דיור ליהודים בכל רחבי יהודה ושומרון (לצד אישור כ־1,300 יחידות לפלשתינים בשטחי C).
חמישה חודשים עברו מאז, וכינוס של מועצת התכנון העליונה אפילו לא נראה באופק. אנשי המינהל האזרחי, שצריכים כמה שבועות כדי להיערך ולטפל בכל החומרים המיועדים לאישור, כלל לא החלו לפעול בנושא, משום שאין באופק תאריך לכינוס המועצה, ונכון לעכשיו נרמז להם ממשרד הביטחון שהעניין כלל לא נמצא על הפרק.
כל זה קורה בניגוד מוחלט לסיכומים הבלתי כתובים בממשלת בנט־לפיד – שלגבי ההתיישבות יימשך המצב שסוכם בעבר, שלפיו בכל שלושה חודשים מתכנסת מועצת התכנון העליונה (מת"ע) ומאשרת עוד יחידות דיור.
ראשי המועצות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן מפנים את האצבע המאשימה כלפי שר הביטחון בני גנץ. השבוע הם ביטלו פגישה שהיו אמורים לקיים איתו ושלחו מכתב נזעם ללשכתו, שכפי הנראה לא לקחה קשה מדי את ביטול המפגש.
רוב ראשי הרשויות היו שותפים לביטול הפגישה – צעד יוצא דופן. את המהלך הוביל יו"ר מועצת יש"ע וראש מועצת בקעת הירדן, דוד אלחייני.
בשיחה עם 'בשבע' הוא מצהיר שמבחינתו הסבלנות תמה. "אנחנו כבר תקופה של למעלה מחודש וחצי מנסים לקדם קביעת מועד לקיום הדיון של מועצת התכנון העליונה. התוכניות שמבחינה מקצועית אפשר להגיש למינהל האזרחי ולאישור משרד הביטחון מוכנות ונמצאות אצל יועץ שר הביטחון לענייני ההתיישבות, וכל הזמן אומרים לנו 'יהיה בסדר'".
בינתיים אתם מרגישים שהכול לא בסדר.
"לא קיבלנו תשובה עניינית או הבהרות ל'יהיה בסדר'. זה הגיע לאבסורד, שהמת"ע האחרונה התקיימה באוקטובר, כלומר חלפו כבר חמישה חודשים מאז, אבל לא רק שאין אישורים חדשים, אלא ש־1,717 יחידות דיור שאושרו במת"ע הקודמת לא קודמו ולא קיבלו את חתימת שר הביטחון לפרסומן".
זה קורה בגלל מורכבות הממשלה, או שאתה מזהה כאן בעיה אחרת?
"הבעיה היא שר הביטחון בני גנץ. חשבנו שפגישה עם ראש הממשלה בנט או עם השרה איילת שקד תפתור את העניין, או ששיחה מגדעון סער תעזור. אלא שמסתבר שהאיש החליט לפעול על דעת עצמו ולעשות מה שהוא מוצא לנכון, ולא מעניין אותו מה שראש הממשלה או השרים האחרים אומרים.
"גנץ החליט לאמץ תפיסת עולם של הצד הקיצוני במפלגה הדמוקרטית ולא לאפשר את המשך פיתוח ההתיישבות, ולא רק זאת, אלא להרוס, כפי שעשה במעוז אסתר, ולקבוע תמונת מצב מדינית שתסכן את ביטחון מדינת ישראל".
אלחייני מתייחס לפינוי של המאחזים מעוז אסתר ואעירה שחר, הסמוכים ליישוב כוכב השחר שבבנימין, שהתרחש השבוע על פי הוראת שר הביטחון ובהשתתפות מאות חיילים ושוטרים. במהלך הפינוי נהרסו בתי מגורים וגם בית כנסת שנבנה לזכרו של הנער אהוביה סנדק ז"ל. "האם מישהו מעלה על דעתו שהיינו נוסעים אל גנץ באותו יום שבו הורה על הפינוי וההרס במאחזים? הרי בתקופתו יש הרס חסר תקדים שהוא נותן לו אישור. הדברים הללו באים לפתחו של שר הביטחון והוא מאשר הכול", זועם אלחייני.
הוא גם מעלה שאלות קשות. "אנחנו צועקים שהטרור הרים את ראשו ביהודה ושומרון, אין משילות ולא רואים את צה"ל בכל המקומות הנכונים. אני תוהה איפה החביאו את 400 הלוחמים ושוטרי מג"ב שהשתתפו בפינוי. למה אותם 400 לוחמים לא מוצבים בציר 60? הרי יש לגנץ גם אחריות על הביטחון שלנו".
הפגישה שביטלתם עם גנץ היא פגישה שאתם עצמכם ביקשתם. זה היה מהלך נכון מבחינה אסטרטגית?
"ראינו את מצב העניינים והחלטנו שאנחנו לא יכולים להמשיך עם המדיניות העצמאית הזו של שר הביטחון. הפגישה הזו הייתה אמורה להתקיים לפני חודש והיא נדחתה כבר שלוש פעמים. הפעם החלטנו שאי אפשר לפגוש את שר הביטחון כדי לשמוע סיפורי מעשיות ומריחות שאנחנו נצטרך לעבור עליהם לסדר היום.
"גנץ מדבר בשני קולות: אי אפשר לבוא ליהודים ולהרוס מאחזים בלתי חוקיים מבלי להרוס לפלשתינים. מתי הרסו עשרים מבנים לפלשתינים כמו שהרסו אצלנו? כל המדיניות שלו נובעת מחשש תמידי שלו מהאמריקנים ומהפלשתינים. הרי אם החוק הוא נר לרגליו, מה מונע ממנו להרוס לפלשתינים? הוא חושש ממה שהאמריקנים והאירופים יגידו וממה שהפלשתינים יעשו.
"אנחנו לא נסכים לעמדה הזו של גנץ. נדרוש תשובות והבהרות מהשרים ומחברי הכנסת של הימין בממשלה. הם לא יכולים לשבת על הגדר במציאות הזו, והם כרגע לא נלחמים על העמדה שלהם, שהיא חלק מההסכמות המקוריות של הקואליציה הזו", מסכם אלחייני.
"זו לא בנייה פראית של פלאחים"
ישראל גנץ, ראש המועצה האזורית מטה בנימין, חריף אפילו יותר. לצד הפניית האחריות לשר הביטחון, הוא חושב שגם ראש הממשלה צריך להתערב.
"יש מדיניות ממשלתית אחת שמובילים נפתלי בנט ובני גנץ. אני אומר את זה עם הרבה כאב וחשש: בנט וגנץ מעמידים את ההתיישבות בפני סכנות משמעותיות ואסטרטגיות. בנט מנסה לזרות חול בעיני הציבור ואומר שלא יהיה פינוי יישובים במשמרת שלו, אבל אני אומר לכם בצורה ברורה: מה שקורה היום בשטח הוא תהליך מואץ להפסד האחיזה היהודית ביהודה ושומרון. הפינויים אם חלילה יהיו, הם רק גמר מלאכה למה שבנט התחיל בשנה האחרונה.
"אנחנו מדי יום מאבדים את לב הארץ, לא בסיסמאות אלא בשטח, ובנט מנסה למכור לאלה שעוד מאמינים לו בימין שהוא שומר על סטטוס קוו ולא פוגע בהתיישבות. אני חי את השטח הרבה שנים – אנחנו נמצאים בתקופה מסוכנת".
אתה אומר דברים קשים מאוד.
"כי המצב בשטח קשה. אנחנו מדברים על הקפאה עמוקה בבנייה ביהודה ושומרון. גם בנייה שכביכול אושרה לפני שבעה חודשים עדיין תקועה. היה נוהג קבוע של כינוס ישיבות מת"ע אחת לשלושה חודשים. זה לא קורה. נחבר את זה לבנייה הערבית המשתוללת בכל השטחים הפתוחים ביהודה, שומרון ובנימין, כולל בשטחי C – זו לא בנייה פראית של פלאחים, זו בנייה שיוצרת רצף אסטרטגי, שחונקת יישובים, שנועדה לנתק גושים יהודיים ולבודד כבישים מרכזיים. ומה שלבני גנץ ונפתלי בנט יש לעשות זה להגיע השבוע ולהרוס 21 מבנים של יהודים.
"ממשלת ישראל בוחרת להביא את הבנייה היהודית למאזן שלילי – גם לא מקדמים אישורי בנייה, גם מאשרים בנייה ערבית ומתעלמים מההשתלטות הבלתי חוקית, וגם הורסים ליהודים".
ישראל גנץ מתקשה להסתיר את הכעס שלו על מה שהוא מגדיר "אכיפה סלקטיבית" – מהלך שמקומם אותו מאוד. "אני רואה את ההריסות נגד יהודים, אגב, במקומות שחלקם אדמות מדינה וקיימים כבר שנים בלי להתרחב, וזה פוצע את הלב וגורם להרבה כאבי ראש. אתה נמצא בזירת פינוי והרס של הכוחות ששלחו גנץ ובנט, ומרים את העיניים לרכס ממול ורואה שכונות בלתי חוקיות של ערבים ובדואים מתנוססות בגאווה.
"רק כדי להבין את האבסורד – חאן אל־אחמר נמצא לא רחוק ממעוז אסתר. במקום אחד מציעים הסדרה לעבריינים שבאו לכבוש את אדמות הלאום, ובמקום השני באים עם 400 שוטרים באישון לילה ועולים עם טרקטורים. איזה מסר זה אמור להעביר לשטח? איזה מסר זה מעביר לנוער שלנו? איזה מסר זה מעביר לי כראש מועצה שחרד על מפעל ההתיישבות ורואה לנגד עיניו את הטרקטורים של בנט מתקרבים בכמה חזיתות?" הוא תוהה.
ובכל זאת, ביטול הפגישה עם שר הביטחון לא צפוי לפגוע בעיקר בכם?
"לדעתי, יש גבול כמה יכולים לירוק בפרצוף שלך ואתה תדמיין שזה גשם. שר הביטחון לא מכבד אותנו, מתעלם מצרכים בסיסיים בצורה מופגנת, מסרב לפגוש אותנו בתחומי יהודה ושומרון גם כשהוא כבר נמצא כאן בביקורים בבסיסים במסגרת תפקידו.
"ההצטרפות האומללה שלו לקמפיין 'אלימות המתנחלים' הייתה מכה קשה עבורי אישית. אני תופס ממנו אדם חושב, אחראי, אוהב ארץ ישראל, ובזה פשוט יצא שהוא חיזק את הגרועים שבאויבינו. השחרה כזו ופגיעה כזו בתדמית, אני לא זוכר שההתיישבות ספגה אי פעם משר ביטחון. זה צורב ומאכזב. כמעט מדי יום אני מקווה בסתר ליבי לראות שהוא מביע התנצלות פומבית ולוקח את דבריו הנוראים בחזרה. עד אז, גם למתיישבי יהודה ושומרון יש מינימום של זכויות וכבוד עצמי. הוא חייב לחשב מסלול מחדש בהרבה תחומים".
פנית לשרים בממשלה לשינוי המצב?
"יש לי שיח עם כמה מהם, שמתרכז בנושאים המקצועיים. אבל היתרון בממשלה ובקואליציה הזו הוא שלא צריך לפנות לאף אחד מהם, כל אחד יודע שהאצבע שלו היא האצבע שבגללה הממשלה הזו קיימת. אני רואה את חברי ימינה כמו ניר אורבך ומתן כהנא מנסים להצדיק את קיומה של הממשלה, אני שומע את הדברים שהם אומרים ביחס להתיישבות, אבל בשטח המציאות מדברת הפוך בדיוק. לא להאמין עד כמה הדברים הפוכים מהמציאות. מאכזב שהאמירות לא רק שלא מתחברות למציאות, אלא מנוגדות לה".
שגריר של רצון רע
ויש גם מי שפחות מסכים עם המהלך של ביטול הפגישה שתוכננה עם שר הביטחון. ראש מועצת אפרת עודד רביבי שותף לתחושות הקשות מאוד שמעלים חבריו, אבל חושב שהגישה הממלכתית עדיפה.
"אין חולק על כך שיש עצירה באישורים ושהממשלה לא כל כך קשובה לצרכים של תושבי יהודה ושומרון. הגישה שלי אומרת שכשיש לך מחלוקת עם מישהו, עדיף לנסות לדבר איתו מאשר להחרים אותו", הוא אומר ל'בשבע'.
לדבריו, מי שנפגע מביטול הפגישה בסופו של דבר הם התושבים ברחבי יהודה ושומרון. "היו בשלושת השבועות האחרונים פגישות עם הרמטכ"ל ומפקד פיקוד מרכז. בפגישות הללו עלו אין־סוף סוגיות – המצב הביטחוני, זריקות האבנים, בקבוקי התבערה, ניסיונות גניבת רכבים, תחושת הביטחון של התושבים, בעיות תשתיות ותחבורה וגם נושאי תכנון ובנייה. האלוף והרמטכ"ל אמרו שזה לא בתחום אחריותם, למרות שבעצם הצבא הוא הריבון. כולם יצאו מהפגישות הללו בהבנה שהכתובת היא הדרג הפוליטי – קרי שר הביטחון. אז כשבאה ההזדמנות להיפגש איתו ולהציף את הנושאים על השולחן, אנחנו קוראים להחרים את הפגישה. בסוף הפגישה לא התקיימה, ומצוקות התושבים לא מגיעות לשולחן מקבלי ההחלטות".
מדוע בעצם המתנתם כל כך הרבה זמן לפגישה עם שר הביטחון?
"מתחילת כהונת הממשלה כל מיני ראשי רשויות פנו לגנץ וביקשו את הפגישה הזו. אם בעבר היו פגישות קבועות עם שרים במשרדים שונים שעבודתם נוגעת לנו ואליהן זומנו כל ראשי הרשויות, מאז כינונה של הממשלה הזו לא היו פגישות כאלה. גנץ היה השר הראשון שהזמין פגישה כזו – והיא בסוף התבטלה.
"צריך לזכור שגנץ רק מרוויח מביטול הפגישה. המחנה הפוליטי של השר הזה הוא לא המחנה שלנו. מבחינתו הוא גזר קופון מול הבייס שלו, הוא יכול לומר – רציתי להיפגש איתם אבל הם לא רצו. אנחנו צריכים אותו יותר ממה שהוא צריך אותנו. להערכתי לא התנהלנו כאן נכון, וזה יכול לפגוע באינטרסים של התושבים שלנו".
חבריך טוענים שהרגישו שגם יבואו לפגישה וגם יקבלו "יריקה בפרצוף", כהגדרתם.
"אני לא יודע מה היה קורה בפגישה, ויכול להיות שזה לא היה משנה את עניין המת"ע, אבל זה היה עוזר בעניינים ביטחוניים אחרים. מנעד הצרכים של התושבים שלנו גדול מאוד – מנושאי ביטחון שהם תחת אחריות משרד הביטחון דרך נושאי תשתיות. יש מצב מטורף שבו הכבישים ביו"ש לא מתוקצבים על ידי משרד התחבורה בממשלה הנוכחית ושרת התחבורה טוענת שהכסף צריך להגיע רק ממשרד הביטחון. כרגע תשתיות מוקפאות על ויכוח סביב מיהו הגורם המתקצב.
"אני גם לא מקל ראש בסוגיית עצירת הבנייה. העובדה שלא בונים ולא מפתחים – אנחנו זוכרים את ההשלכות שלה מתקופת אובמה. אחר כך לוקח שנים להתאושש מהמצב הזה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממצים מהממשלה הזאת את המקסימום. בחרמות לא נצליח לקדם את הדברים".
יכול להיות שהממשל האמריקני דורש את ההקפאה הזו בשטח?
"אין ספק שהאמריקנים לא רוצים בנייה, זה לא ממשל טראמפ. אבל צריך לזכור שגם בתקופת אובמה ידעו איך לבנות בכל מיני מקומות בכל מיני דרכים. כרגע אנחנו במצב שלא קורה כלום בגלל מכלול של שיקולים, אבל אנחנו חייבים לעשות את המקסימום כדי לראות איך אפשר לקדם את המצב".
אחת הטענות המרכזיות שטוענים גורמים מדיניים היא שארה"ב מעורבת באופן עמוק בדרישה שלא לאפשר עוד בנייה ביו"ש. אחת ההוכחות שהם מביאים לכך היא שיחה שקיים השגריר האמריקני בישראל, טום ניידס, עם נציגי ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בארה"ב ובה הביע את עמדתו לגבי הבנייה.
"אנחנו לא יכולים לעשות דברים מטופשים שמפריעים לנו לפתרון שתי המדינות. ישראל לא יכולה עכשיו להרחיב את ההתנחלויות במזרח ירושלים או בגדה המערבית כאוות נפשה. אני קצת כועס על ההתנהלות הזו של הרחבת ההתנחלויות. זה מקומם ומכעיס אותי, אבל אשקר אם אומר שיש אפשרות למנוע מכל בית להיבנות. אי אפשר לעצור את הכול", אמר ניידס.
הוא אף ציין כי עליו לבחור את הקרבות שלו, וציין שאחד מהם הוא המאבק שלו למניעת התקדמות בניית 3,500 יחידות דיור באזור מעלה אדומים.
אלא שממידע שהגיע לידי 'בשבע', הממשל האמריקני לא מערים כלל קשיים על כינוסה של מועצת התכנון העליונה, ואף העביר בחודשים האחרונים מסר לישראל שמובן הצורך באישורי בנייה מדי כמה חודשים כדי לא לעצור את ההתרחבות הטבעית בהתיישבות.
גורם מדיני הזכיר כי גם בתקופת ממשל טראמפ היו פקידים אמריקנים שבדקו לעומק כל תוכנית שהובאה למועצת התכנון והכירו היטב את השטח.
ועם זאת בשורה התחתונה, מבירור עומק עולה שאין הוראה מדינית שלא לכנס את מועצת התכנון העליונה, אלא מדובר במדיניות שנוקט באופן עצמאי שר הביטחון בני גנץ, שאינה בהכרח מקובלת על שותפיו – כולל ראש הממשלה בנט וכן שרים אחרים בממשלה, ובהם שר החוץ יאיר לפיד, ראש הממשלה החליפי. עם זאת, השרים שפנו בשאלות בנושא לשר הביטחון בני גנץ לא קיבלו ממנו או ממשרדו תשובות מספקות או מניחות את הדעת, אם בכלל נענו.
חיבור של כל תמונת המצב הזו מצביע על כך שהבנייה ביהודה ושומרון תקועה על שולחנו של שר הביטחון – שמסרב לקדם אותה.
פנינו ללשכת השר וביקשנו לשאול אם יש עניין מסוים שבגללו לא מתכנסת מועצת התכנון העליונה ומדוע השר עצמו מעכב חתימה ליותר ממחצית היחידות שאושרו בישיבה הקודמת. מלשכת שר הביטחון נמסר: "איננו מתייחסים לנושא".
***