הפגנת ילדי ההתיישבות הצעירה
הפגנת ילדי ההתיישבות הצעירהצילום: חזקי ברוך

על תכניתו של שר הביטחון, בני גנץ, לחבר חלק מההתיישבות הצעירה לחשמל כחלק מתכנית כוללת שבה יאושרו גם מאחזים פלשתינים בלתי חוקיים בשטחי C שוחחנו עם אליהו עטייה, מראשי פורום ההתיישבות הצעירה.

עטייה מחזיר אותנו מעט לאחור ומזכיר את הרקע שהוביל לתכניתו של השר גנץ: "אנחנו אחרי כמה וכמה שנים של מאמץ. היינו לפני הסדרה מלאה. גם ימינה וגם תקווה חדשה התחייבו לפני הקמת הממשלה לפעול שתהיה הסדרה. ראש הממשלה אמר שהדבר יקרה מיד בישיבה הממשלה, וזה לא קרה. לאחר מכן ניסינו להסדיר חלק מהמקומות באמצעות החלטת ממשלה וזה לא קרה. גם לצו החשמל, שנועד לפתור רק חלק מהבעיות, הגענו רק אחרי שהיה חוק חשמל בנגב ובגליל. ביקשנו להיכלל בחוק וגם זה לא נעשה. כעת נשארנו עם כבשת הרש של אישור חשמל לכמה שיותר ישובים".

מוסיף עטייה ומדגיש: "אין כאן טובה גדולה, אלא מה שהממשלה חייבת לעשות ובושה שלא נעשה עד עכשיו. זו חובתה של המדינה כלפי אזרחים שהיא העלתה אל הקרקע לפני עשרים שנה והזניחה אותם".

"במהלך הכנת הצו הזה הסתבר לנו ששר הביטחון מנסה דרך הצו שמדבר עלינו ועל הצורך לטפל בסאגה של ההתיישבות הצעירה, לעשות מעשה הזוי ולאפשר את אותם דברים לבנייה בלתי חוקית פלשתינית המנוגדת לאינטרס הישראלי ומתבצעת על ידי ממשלות זרות מתוך תפיסה הפוכה למטרות שלנו".

את דבריו מחדד עטייה ומזכיר כי מאחזי הרש"פ הם חלק ממגמה פלשתינית כוללת: "מדובר ברצון מוצהר לקחת אדמות ישראליות ולהעביר אותן ליישות אחרת. להגיד שאם נותנים לנו ניתן גם להם זה אסון בהיבט המערכה על שטחי C. זו בעיה תפיסתית עמוקה שאנחנו לא יכולים לקבל אותה", הוא אומר ומזכיר כי לא שר הביטחון ולא ממשלת ישראל אינם פועלים מטעם האו"ם ומגמת תפקודם אינה לאזן בין שני כוחות הפועלים בשטח. "אנחנו שליחים של מדינת ישראל, כמו שנעשה במשך מעל מאה שנות ציונות. אסור לנצל את מצבנו ואת הצו הזה כדי לאפשר שאיפות לאומיות סותרות".

לדבריו מתברר כי "מנסים להנחיל כאן יצירת נזק על הגב שלנו", ואם אכן זו המטרה "אז לא, תודה". בדבריו הוא מדגיש כי אם מדינת ישראל בוחנת את מארג השיקולים ומגיעה למסקנה שהאינטרס הישראלי מחייב הסדרת ישוב ערבי כזה או אחר הרי שגם הוא יתמוך בכך, אך במידה והדברים מתבצעים ככורח לאחר שמדינה זרה ביצעה מהלכים בשטח הרי שתהיה לכך התנגדות.

"אם דרך הצו הזה הממשלה ושר הביטחון מנסים לייצר מהפך תפיסתי ולאשר בניה ערבית מאסיבית פי כמה מההתיישבות הצעיר, נתנגד. בשום פנים ואופן לא להעביר את הצו. אם הם יעבירו את צו וינסחו אותו בצורה ברורה שהוא מתקן את ההפקרה של ההתיישבות הצעירה בלי נזקים אז מצוין, ואם לא אז לא".

עוד מזכיר עטייה את סוגית כינוס מועצת התכנון העליונה האמורה לאשר בניית יחידות דיור ביהודה ושומרון, וגם בה נכללה "באופן חריג וראשוני גם הסדרה והקמה של ישובים פלשתיניים, מתוך אותה תפיסה של שר הביטחון שהוא כאילו יושב על כיסא של האו"ם ומסדר את האוכלוסיות השונות שבשטח".

"מת"ע לא צריכה להתייחס ליהודים ולפלשתינים באופן שווה", הוא אומר ומתקשה להבין את הרעיון המשווה בין האינטרס הציוני לאינטרס הפלשתיני "שרוצה לראות את כולנו בים".

על ההתייחסות הצפויה למהלך המשולב אותו מתכנן שר הביטחון, אומר עטייה: "אם הצו יהיה צו רע אז לא תודה. על הגב שלנו ועל הצורך המוצדק של הסדרת ההתיישבות הצעירה לא יעשו נזקים לעם ישראל". עם זאת הוא מוסיף וקובע כי לא מדובר בגזירה ובכורח ובהחלט ניתן לנסח את הצו באופן שישרת אך ורק את האינטרס הישראלי.

הדברים, הוא מספר, נאמרו גם לשרי הימין, גם לשר הביטחון וגם לחבר הכנסת ניר אורבך הנמצא בלב המו"מ. על התגובה שקיבלו אנשי ההתיישבות מהשרים מעדיף עטייה שלא להרחיב. הוא מציין שהדברים טרם נוסחו ולמעשה הצו עליו מדבר השר גנץ עדיין אינו קיים וברוח זו יש להתייחס אליו כמהלך שעדיין ניתן לשינוי ולתיקון. לדבריו מדובר בצו שבהחלט יכול להיות מצוין במידה והוא אכן מקדם פתרון להתיישבות הצירה, אך רק במידה והוא אינו מייצר במקביל פגיעה אנושה בעתיד יהודה ושומרון.

"אם דרך הצו הזה שר הביטחון או שרים אחרים ינסו לדחוף דברים רעים והלבנה של עשרות בתים פלשתיניים לא חוקיים ביו"ש, אז וודאי שלא", הוא אומר ומעיר כי אינו סבור שהוא צריך לשכנע אישים כדוגמת אלקין שקד או אורבך למה לעזור להקמת מדינה פלשתינית שמשתלטת על שטחי C זה אסון.