בשקט בשקט, בלי ששמנו לב, כבר למעלה משבוע נרשמת עלייה בנתוני תחלואת הקורונה בישראל, כאשר כבר בראשית השבוע נחצה שוב הרף של עשרת אלפים מאומתים חדשים ביממה. ביום שלישי השבוע נרשמו מעל 14,500 מאומתים חדשים. מדובר בהכפלה של מספר המאומתים היומי בתוך ארבעה ימים בלבד.
התגברות התחלואה מגיעה בתקופה שבה קבינט הקורונה שקל להסיר את כלל המגבלות שעוד נותרו, כאשר גם חובת המסכות נכנסה לדיונים לקראת ביטול, ולבסוף נשארה על כנה. ביום שישי לפני שבועיים, רגע לפני התחלת העלייה במספרי המאומתים, צומצם עוד יותר מתווה הבידודים גם ללא מחוסנים, וכמו כן צומצמה תוכנית הבדיקות במוסדות החינוך. בריאיון שנתן מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש באותם ימים, הוא הודיע כי הגל החמישי נגמר, וכן שהוא אינו דואג שמא מסיבות פורים יהפכו למסיבות הדבקה. שני הדברים, כך מתברר בדיעבד, אינם נכונים; בתוך שבוע בלבד מפורים עלה מספר המאומתים הפעילים ביותר מ־70 אחוזים, וחצה את רף 70,000 החולים.
"זאת אחיזת עיניים להגיד שהגל החמישי נגמר", אומר ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטה תל אביב וחבר עמותת 'מדעת'. "מתי בדיוק הוא נגמר? זה שמישהו החליט להכריז בכל מקום שהגל נגמר כשיש 6,000 מאומתים ביום לא אומר שזה נכון. בפועל מה שאנחנו רואים זאת עלייה מחודשת של הגל החמישי".
איך הגענו למצב שאנחנו רואים עלייה בתחלואה מהר כל כך?
"כי כמו תמיד, התנהלנו מוקדם מדי כאילו סיימנו את הגל. בפועל הוא היה רק בדעיכה, אבל היה עדיין חי ובועט. אגב, זה לא קרה רק אצלנו. בכל העולם לא הדעיכו אותו לכיוון מספרים קטנים שאפשר לנהל נקודתית, ולכן אנחנו רואים עכשיו עלייה בכל מיני מקומות בעולם. מה שכן, גם מזג האוויר הקר תרם לכך שעברנו ממגמת ירידה לעלייה די חדה בימים האחרונים".
אם זה קורה בכל העולם, ומאותן סיבות כמו בישראל, יש בכלל אפשרות למנוע את הגלים הבאים?
"לא. העולם, במיוחד המערבי, איבד את הסבלנות הדרושה בשביל 'לנצח' את המגפה. אין דרך טובה למגר את המגפה מלבד הגבלה מאסיבית של תנועה. כי בעוד שהחיסונים מעולים במניעת תחלואה קשה, הם לא טובים במניעת הדבקה. הבעיה היא שבעולם המערבי אין באמת יכולת היום להגביל את תנועת האנשים מספיק זמן כמו שראינו בתחילת המגפה. זה פשוט לא יקרה. המגמה העולמית היא בדיוק הפוכה. כל עוד לא יופיע פה זן חדש שיהיה אכזרי במיוחד, לא נראה חזרה אחורה בהגבלות".
זה לא מאוד הגיוני. הרי האומיקרון, זה שנחשב למייצר מחלה קלה יותר מכל הווריאנטים שקדמו לו, הוביל לתמותה המונית. רק בישראל נפטרו מהנגיף בחודשים ינואר ופברואר כ־2,000 איש.
"קודם כול, זה נכון שהאומיקרון הוביל לתמותה רבה מאוד. יחד עם זה, כדאי לצלול לנתונים. מחצית מהנפטרים בגל האחרון לא היו מחוסנים כלל, וזה למרות שחלקם באוכלוסייה נמוך בהרבה. הם אחת הבעיות המרכזיות שיש לנו מתחילת הדרך".
ועדיין הם רק מחצית מהנפטרים, זה אומר שהחצי השני עשה את מה שהיה צריך בשביל להימנע מלהידבק, ובכל זאת לא הצליח ושילם על כך בחייו.
"מלבד סרבני החיסון, ישנם גם מדוכאי החיסון – כאלה שמערכת החיסון שלהם חלשה מדי, כך שהחיסון עוזר להם רק מעט. עליהם צריך להגן ולהוריד את הפגיעה בהם למינימום האפשרי כדי שלא נגיע שוב למספרי התמותה הגדולים כל כך".
ואיך עושים את זה?
"תלוי לאיזה קהל יעד. לסרבני החיסון שפחדו מהטכנולוגיה של חיסוני פייזר ומודרנה יש היום חיסונים בטכנולוגיות הקודמות שעושים עבודה טובה מאוד. זאת טכנולוגיה שקיימת כבר מעל ל־30 שנה. אחת הדוגמאות היא החיסון של חברת נובאקס, שאושר על ידי כל גורמי הרפואה העולמיים. לא נצליח אומנם להגיע לסרבני החיסון האידיאולוגיים, אבל לכאלה ששוכנעו מהם, בגלל הטכנולוגיה החדשה, נוכל להגיע.
"עבור מדוכאי חיסון נוצר החיסון הסביל, שמבוסס על הזרקת נוגדנים שהפיקו במעבדה, וכך למעשה מדוכאי חיסון, שלא יכולים לפתח נוגדנים בתוך הגוף שלהם, מקבלים מנת נוגדנים מאוד גדולה, שנמצאת בגוף שלהם לפרק זמן של חצי שנה. יש לנו את החיסון הזה, שנגד המוטציה הנוכחית של האומיקרון (BA2, א"מ) הוא אפילו יותר יעיל מאשר נגד האומיקרון המקורי, והוא פתרון מאוד טוב, וכך נוכל להוריד את התחלואה והתמותה בצורה דרמטית במיוחד".
למרות האומיקרון – אחוז חסינות נמוך
ישראל רכשה את החיסון הסביל, ואף נתנה לקופות החולים הוראה לחסן בו את מדוכאי החיסון כבר לפני למעלה מחודש, אך עד היום מעט מאוד ישראלים קיבלו אותו. העובדה מצטרפת לנתון המדאיג על חיסוני הילדים בישראל: נכון לכתיבת שורות אלה, רק 25% מגילאי 5–11 התחסנו נגד הקורונה.
"זאת המכה הכי קשה שלנו. זה אירוע שאנחנו מצטערים עליו כבר היום ונצטער עליו עוד יותר בעתיד", אומר קובילר. "הקורונה גורמת ליותר תמותה בקרב ילדים מאשר אבעבועות רוח, וזה כולל את השנים שבהן הייתה התפרצות המונית של אבעבועות רוח. ויחד עם זה, אף אחד לא חושש לחסן את ילדיו לאבעבועות רוח, והוא נותן לילדו את החיסון בגיל שנה. אלה שפמפמו בתקשורת בצורה חסרת אחריות שהחיסון לא בטוח ולא יעיל יצרו נזק שקשה לתאר עד כמה הוא נוראי. זה הכישלון הגדול שלנו עד כה".
הכישלון הוא רק בנוגע לחוסר החיסון של ילדים, שיכול היה לעזור לנו רבות למנוע את העלייה בתחלואה שאנחנו רואים עכשיו, או שמא כל ההתנהלות במערכת החינוך, כמו ביטול מתווה הבדיקות לפני שבועיים?
"זה כישלון כללי בטיפול במערכת החינוך. זה, אגב, כישלון של שתי הממשלות. בגל הראשון הסגר על בתי הספר נעשה בצורה הגיונית. אבל מאז, במקום לסגור את המשק או להעביר את העבודה לבתים, סגרו את בתי הספר. בעצם בשביל לעשות סגר על המשק, עשו סגר על בתי הספר. זה היה איום ונורא. זה יצר אנטגוניזם לסגרים ולהגבלות על בתי הספר, שהיו נדרשות כדי להוריד את התחלואה בהם, כי כולם הבינו שהמטרה היא למעשה לעשות סגר מבלי להכריז עליו. הבעיה הכי חמורה היא שבמקום לנצל את הקורונה בשביל לקדם את מערכת החינוך עשרות שנים קדימה, כמו על ידי פיצול והקטנת כיתות, אוורור כיתות ובאופן כללי קידום של החינוך בישראל – עשו בדיוק הפוך. המדיניות המכילה של הממשלה הזאת והמדיניות של כיבוי שריפות לטווח קצר של הממשלה הקודמת, גרמה לכך שאף אחד לא ניסה לחשוב לטווח הארוך ולנצל את הקורונה כדי לקדם את הדברים שצריך לקדם כבר שנים ארוכות".
כאמור, הנתונים מהימים האחרונים מראים על זינוק דרסטי בתחלואה. בהתייעצויות שנעשו במערכת הבריאות ובבתי החולים החלו להיערך השבוע לקראת גל תחלואה נוסף, שעלול להביא גם כן לעומסים כבדים על מערכת הבריאות, שקרסה בגל הקודם. אם קצב הכפלת ההדבקה ימשיך כמו שהוא היום, בעוד שלושה שבועות, רגע לפני פסח, יהיו בישראל 70,000 מאומתים ביום.
"אנחנו רואים את הנתונים, ויודעים מה קרה בגלים הקודמים. אין שום סיבה בעולם לחשוב שאנחנו נראה תסריט אחר הפעם, חוץ מתקוות שלא מבוססות על עובדות", אומר האנליסט גיל פלדמן, ממובילי הפרויקט האזרחי להנגשת נתוני הקורונה.
זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו תולים תקוות שהגל החדש יהיה שונה מקודמיו.
"נכון. זה קורה שוב ושוב, וזה הכי מתסכל. אלה הבטחות שאנחנו שומעים בכל גל מחדש. זה מתחיל באמירות שהגל הנוכחי יהיה קל יותר בגלל סיבות כאלה ואחרות, וזה לא קורה. ואז מבטיחים לך שעוד רגע זה נגמר, וגם זה לא קורה. הבעיה היא שמחיר הטעויות האלה הוא חיי אדם. 2,000 בני אדם שילמו בחייהם על הטעות הזאת באומיקרון, וזה בלי לדבר על בני משפחותיהם שסובלים מהאובדן".
מה הנחת העבודה שאנחנו צריכים לפעול על פיה?
"שאנחנו בדרך למצב לא טוב, וצריך לטפל בו כדי למנוע ממנו להתדרדר לרמות קשות מאוד. עשיתי השוואה לגל הקודם, וכשהיינו בו בנתונים שאנחנו נמצאים בהם היום, לקחו 3 שבועות להגיע לשיא. מהר מאוד אנחנו נדע אם אנחנו באותו קצב או בקצב איטי יותר, או האפשרות הכי חמורה – בקצב הדבקה גדול יותר. הטיפול בשלב הזה לא מאוד מורכב ולא יוצר נזק למשק. מדובר על מסכות בחללים סגורים, אוורור, ובידוד של ארבעה ימים למי שבא במגע עם חולה מאומת".
בידוד של מי שנחשף לחולה כן מגביל את המשק. הרי זאת הסיבה שבגל הקודם הממשלה החליטה לבטל את הבידודים.
"נכון, אבל היום אנחנו עדיין במספרים שבהם בידוד לנחשפים לא יכביד מדי על המשק, ויהיה לו יתרון כפול – הוא גם ירחיק את מי שאולי נדבק, כך שהוא ידביק הרבה פחות, וגם יהיה כאן ממד הרתעתי: מי שידע שאם הוא נחשף לחולה הוא יצטרך להיות סגור בביתו למשך ארבעה ימים, ייזהר הרבה יותר. הוא יקפיד על מסכות וישמור מרחק. כלומר, החזרת הבידוד לנחשפים תהיה מרובת יתרונות עם מחיר יחסית שולי".
הבעיה היא שאם אכן זה יעבוד, הקולות שנשמע אחר כך הם שהציבור הופחד לחינם כי בסוף הגל עבר בשלום.
"זאת בעיה הסברתית קשה שאנחנו סובלים ממנה לאורך כל הדרך. דבר ראשון, ברור שאם נזהרת ונשמרת, הסיכוי שתעבור את הגל בשלום הרבה יותר גבוה. הרי בדיוק בשביל זה אתה נזהר. זה רק אומר שהצעדים הצליחו. אבל זה הרבה מעבר לכך. קח למשל את התחזיות האופטימיות שאנחנו שומעים כיום שוב, על כך שהגל הנוכחי יהיה קל יותר מהאומיקרון. על מה הן מתבססות? על כך שיש פי שניים חולים בפועל ממספרי המאומתים. מעבר לעובדה שאין לי מושג על מה ההערכות הללו מתבססות, כי על נתונים הן לא, זה גם יוצר בעיה הסברתית קשה. לפי הנתונים הרשמיים, אומתו באומיקרון קצת יותר מ־2.5 מיליון איש. גם אם ניקח את התחזיות האופטימיות, שמכפילות את המספר הזה, נגלה שיש עוד חמישה מיליון איש, מחצית ממדינת ישראל, שלא נדבקה. המסר הזה, שגם לפי התחזית האופטימית מחצית מהציבור עדיין נמצא בסכנה להידבקות, לא עובר לציבור, ולכן הוא חושב שלא צריך להיזהר. זה מקור לבעיה. וכל זה עוד מעבר לעובדה שאנחנו לא יודעים כמה מחלימי אומיקרון עדיין חסינים".
איבדנו את הסולידריות
פלדמן מסביר שההתעלמות מהעלייה עכשיו, תגבה מכולנו מחיר כבד בפסח המתקרב. "יש כאן עניין תועלתני שהציבור פשוט לא מבין. הרי בעוד שלושה שבועות, אם המצב יימשך כמו שהוא היום, אנחנו נגיע לאחוזי תחלואה גבוהים כל כך, שיובילו לכך שלא נוכל לחגוג את פסח כמו שצריך. כל מי שרוצה לטוס לחו"ל לחג עם משפחתו, מצמצם את הסיכויים שלו לעשות זאת בכל יום שעובר עם הנתונים האלה. הרי אם לא ניזהר, הסיכוי שאחד מבני המשפחה ידבק בדיוק ערב החג עולה ועולה. וגם מי שרוצה לחגוג את ליל הסדר עם סבא וסבתא, איך בדיוק הוא יוכל לעשות זאת אם יש חולה מאומת בבית? זה פשוט חוסר הסתכלות לטווח שהוא קצת יותר ארוך ממחר בבוקר, וזה מקומם, כי המחיר הוא לא באמת כזה קשה. בסך הכול קצת חוסר נוחות של מסכות וזהירות. שגרת החיים עצמה יכולה להימשך כיום כמעט כרגיל אם נבצע את השינויים הקלים האלה. אז למה אנחנו לא עושים את זה? זה פשוט לא הגיוני".
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלק ניכר מהנפטרים בגל הקודם הם בני 70 ומעלה. רבים מהם התחסנו לפחות פעמיים מפני הקורונה, וחלקם הגדול אף קיבל שלושה חיסונים. אלא שההשפעה של החיסונים פחתה עד לבוא הגל, והם שילמו על כך בחייהם. גורמים במערך 'מגן אבות' אומרים ל'בשבע' כי ישנם בתי אבות ובתי דיור מוגן שבהם נפטרו במהלך הגל הקודם קרוב לעשרה אחוזים מהדיירים.
"זה אולי הנזק הכי גדול של התקופה האחרונה. איבדנו את הסולידריות", מסכם פלדמן. "הרי אנשים בני 70 ומעלה יכולים להיות מלאי חיים, חלק ניכר מהם אכן כאלה. אנחנו בעצם אומרים להם שאנחנו לא מוכנים לעשות כלום כדי לעזור להם. אנחנו לא מוכנים לוותר טיפה על הנוחות שלנו כדי שהם יוכלו להמשיך לחיות. מה יקרה מחר בבוקר? הורים ישלחו לגן את הילד שלהם עם שקית במבה למרות שהם יודעים שאחד הילדים בגן הוא אלרגי לבוטנים, רק כי הילד רוצה לאכול במבה בגן מבלי להתחשב במי שנמצא בסיכון? זה נזק ערכי עצום שהוא עוד אחד מהנזקים של הקורונה שילוו אותנו עוד זמן רב".
***