זירת הפיגוע בבאר שבע
זירת הפיגוע בבאר שבעצילום: פלאש 90

במשך שמונה דקות קטלניות רצח המחבל מוחמד אבו אלקיעאן ארבעה בני אדם ופצע שניים נוספים בפיגוע דקירה אלים בבאר שבע. ביום שלישי השבוע, דקות אחרי השעה 16:00, הגיע המחבל ברכבו לתחנת הדלק בדרך חברון בבאר שבע, שם דקר פעמים רבות מתדלקת בגבה עד שהתמוטטה. משם המשיך בנסיעה ברכבו ודרס למוות רוכב אופניים. אז יצא מרכבו והמשיך במסע הרצח עם סכין שלופה בידו בסמוך למרכז המסחרי ודקר אנשים נוספים. כתוצאה מכך ארבעה בני אדם נרצחו ושתי נשים נוספות הובהלו לבית החולים סורוקה בעיר כשהן במצב קשה. מבית החולים נמסר כי לאחר טיפול התייצב מצבן והוא מוגדר כעת בינוני ויציב.

זהות ארבעת הנרצחים בפיגוע, שהותירו אחריהם עשרה יתומים, התבררה כמה שעות מאוחר יותר. הרב משה קרביצקי נדרס בפיגוע בעת שרכב על אופניו. קרביצקי, שליח חב"ד, ניהל בית תמחוי בעיר מטעם 'כולל חב"ד', שבו סעדו מדי יום נזקקים רבים. הוא הותיר אחריו ארבעה ילדים. דוריס יחבס, בת 49 ממושב גילת, הותירה אחריה בעל ושלושה ילדים. הנרצחת השלישית היא לורה יצחק בת ה־43, תושבת באר שבע ואם לשלוש בנות, שנרצחה בעת תדלוק רכבה בתחנת הדלק. אחיה השוטר שהוזעק לזירת הפיגוע גילה לתדהמתו את דבר הירצחה של אחותו במקום. הנרצח הרביעי הוא מנחם יחזקאל מנוחין, בן 67, אדם ערירי המוכר לרשויות הרווחה בעיר.

המחבל שביצע את הפיגוע הוא מוחמד אבו אלקיעאן, בן 34, תושב חורה ומורה בבית ספר בחורה. בשנת 2015 נעצר והודה בתמיכה בארגון הטרור דאעש. עוד הודה המחבל כי תכנן לצאת לסוריה כדי להצטרף לדאעש. הוא השתחרר מהכלא לפני שלוש שנים, והשבוע יצא למסע רצחני בלב בירת הנגב. שני אחיו של המחבל, שנעצרו לאחר הפיגוע, חשודים כי סיפקו לאחיהם את הסכין לביצוע הרצח.

"למה הגיבור הזה צריך עורך דין?"

את המחבל נטרלו באומץ לב שני אזרחים שהיו במקום הפיגוע – נהג האוטובוס ארתור חיימוב וצעיר נוסף תושב דרום הר חברון. המחבל, שסירב לזרוק את הסכין והתעקש להמשיך במסע הרצחני, נורה על ידם ונהרג. המנטרלים הועברו לתחנת המשטרה לתחקור, ונשקם של השניים, שירו במחבל ובכך הצילו חיי אזרחים נוספים, נלקח מהם. הבחור המנטרל סירב בתוקף להתפנות מתחנת המשטרה והבהיר כי ללא נשקו הוא מאוים ונתון בסכנת חיים מוחשית. בתגובה לדרישתו איים עליו אחד השוטרים במעצר. הסרטון שתיעד את התנהלות השוטרים בתחנת המשטרה כלפי המנטרל הופץ ברשתות החברתיות ועורר סערה וביקורת קשה על נוהל לקיחת הנשק מידי המנטרלים.

שרת הפנים איילת שקד הגיבה על הסרטון בציוץ בטוויטר: "אכן במשטרת ישראל יש נוהל שכל נשק שיורה עובר בדיקה בליסטית. במקרה הזה צריך לחרוג מהנוהל, להפעיל שכל ישר ולאפשר לגיבור שירה במחבל לחזור הביתה עם נשקו". השר יועז הנדל הוסיף וטען כי "המשטרה צריכה לשחרר עכשיו את היורה עם הנשק האישי שלו וצל"ש על חיסול המחבל בזמן אמת". בשעה שהבחור שהה בתחנת המשטרה, התאספו עשרות אנשים מחוץ לתחנה וקיימו הפגנת תמיכה והזדהות עימו בטענה שהיחס הראוי לאזרח שיורה במחבל הוא כבוד מלכים, ולא יחס חשדני כאחרון הפושעים. בעקבות הביקורת שעלתה הנחה המפכ"ל קובי שבתאי לפתוח את המעבדה הבליסטית בלילה ולבדוק את שני האקדחים, כדי להשלים את בדיקת הנשק עד לשעות הבוקר.

עו"ד עדי קידר, יועץ משפטי של ארגון 'חוננו' שליווה משפטית את הבחור היורה, יוצא בחריפות נגד היחס מצד המשטרה: "אני חושב שמדובר ביחס מחפיר לאזרח שמילא את חובתו האזרחית ועשה שימוש מציל חיים בנשק שניתן לו כדין. המשטרה והשב"כ, שכשלו באירוע כישלון חרוץ, מטילים את התסכול על האזרח. חשוב לי לומר שלא מדובר במקרה בודד. נפגשתי עם לא מעט מקרים כאלו, שבהם אזרחים מוצאים את עצמם בסיטואציה של הפקרת ביטחונם ואחזקת נשקם האישי בידי המשטרה במשך מספר ימים. צריך לראות באירוע הזה אירוע אחד מיני רבים, שמתרחשים גם במקרים סמויים מהעין, וצריך לשרש את הדבר הזה מכול וכול", קובע עו"ד קידר. "אותם נהלים שהמשטרה עומדת מאחוריהם צריכים להיות נסוגים אל מול ביטחונו האישי של האזרח. יש פה חשש אמיתי לשלומו האישי".

ודווקא בנקודת זמן קריטית כזו נוטלים ממנו את נשקו.

"בדיוק. מדובר בהפקרת שלומו. מקום העבודה של הבחור שנטרל הוא ממש בסמוך למקום הפיגוע. הזעיקו אותו למקום כי ידעו שיש לו נשק, הוא זינק לשם בלי היסוס ותוך דקות פתר את העניין. מדובר בבחור צעיר, תושב דרום הר חברון, איש משפחה ואבא לילדים, איפה ההיגיון לקחת ממנו את הנשק? מה כל הקשקושים על בדיקות בליסטיות? הרי יש מחבל הרוג ושום חשד לפלילים", הוא מתקשה להבין את הצורך בלקיחת כלי הנשק לבדיקה. "המשטרה והשב"כ צריכים לעשות קודם כול בדק בית איך המחבל הזה בכלל לא זכה למעקב מאז שנת 2019 כשהשתחרר מהכלא. במקום זאת מתעסקים עם האזרח המנטרל, כאילו הוא המחבל בעצמו".

אתה חושב שהנוהל של לקיחת נשק של יורה במחבל לבדיקה בליסטית הוא מיותר?

"אני בכלל לא מסכים שיש כזה נוהל. אני לא ראיתי נוהל כזה. ואם יש נוהל כזה הוא מדבר על בדיקה בליסטית במצב שבו נהרג אדם וצפויה להיות חקירה, שלא כמו במקרה הזה. וגם אם קיים נוהל כזה, הוא בוודאי צריך להתבטל במקרה זה לטובת הביטחון האישי של האזרח. התמונה שלו מתנוססת בכל הרשתות החברתיות, ולמחבל הזה יש משפחה גדולה שעלולה להגיע אל הבחור. אז מה משנה הנוהל? ושלא לדבר על הדרך שבה השוטר התייחס אליו – 'עוף מפה אחרת נעכב אותך', זורקים אותו מתחנת המשטרה. הדברים מדברים בעד עצמם", הוא קובל על היחס.

"השכל הישר חזק יותר מכל נוהל. לא מדובר בפקודה ולא בחוק. באמת, איזו בדיקה בליסטית צריך לעשות? מה משנה איזה כדור הרג את המחבל? ליוויתי אותו אתמול לאורך הערב, אבל השאלה שצריכה להישאל היא – למה בכלל הוא צריך עורך דין? תראו איפה מוצא את עצמו מי שפועל כגיבור ועוצר מחבל באמצע מסע הרג. זה צריך להדאיג מאוד את כולנו".

שעות ספורות אחרי הפיגוע הגיע מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי לזירת הפיגוע ואמר: "מדובר במסע הרג של אדם שמוכר למערכת הביטחון. המחבל עושה מסע רצח מתועב שכולל גם דריסה וגם דקירות. מזמן לא נתקלנו במסע הרג בהיקפים כאלה. כרגע כוחות הביטחון, משטרת ישראל יחד עם השב"כ, עושים פעילויות שונות כדי ללמוד על האירוע יותר לעומק". המפכ"ל השיב לשאלות הכתבים בזירה, אולם זמן קצר אחר כך הביע קהל האזרחים מחאה על היעדר תחושת ביטחון וביקורת על התנהלות המשטרה במהלך הפיגוע, והמפכ"ל נאלץ להתחמק מהמקום במהירות.

למחרת התייחס המפכ"ל לביקורת שהועלתה ואמר כי "בעקבות הפיגוע הרצחני, משטרת ישראל העלתה כוננות ודריכות בכל רחבי הארץ, ואנו לא נהסס לפעול מול הטרור היכן שנידרש". עוד אמר: "מבדיקת האירוע עולה שמרגע שהתקבל הדיווח במשטרה, לקח לשוטרים כארבע דקות להגיע לזירה, ומיד אחריהם הגיעו כוחות נוספים".

בנגב גדל דור של חמאסניקים

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת 'רגבים', מוטרד מאוד מהמצב הביטחוני בדרום. בניגוד להצגת הפיגוע מצד גורמים במערכת הביטחון כמהלך של מפגע בודד, דויטש משוכנע כי המחבל מוחמד אבו אלקיעאן משקף הלך רוח כללי הקיים בפזורה הבדואית. "ברור שלא מדובר באירוע בודד. ב־15 השנים האחרונות כל הפיגועים שהיו בדרום בוצעו על ידי בדואים תושבי הדרום. אז אי אפשר להגיד שמדובר במפגע בודד. אנחנו מתריעים על הדבר הזה כבר שנים רבות. אף אחד לא מופתע מהפיגוע הזה", הוא מדגיש. "רק בחודש האחרון הוצאנו ספר בשם 'בדואיסטן' שמדבר על הקמת מדינה בתוך מדינה עם שפה וחוקים משלה. צריך לזכור שבאירועי שומר החומות אלפים רבים של תושבי הפזורה עשו לינצ'ים ביהודים. כל רכב ערבי הותר לעבור, ורכבים יהודיים ספגו מטחי אבנים ואלימות קשה. במאי בשנה שעברה תושבי הדרום נסעו בשיירות ומשטרת ישראל לא אפשרה למד"א להגיע לפצועים. כמה חודשים אחרי זה שופט בבאר שבע שחרר עשרות עצורים בטענה שכעת האטמוספירה השתנתה ואפשר לשחרר את הפורעים־המחבלים האלה מבלי שישלמו מחיר. וממש לאחרונה בסיפור של נטיעות קק"ל בדרום, הבדואים חסמו את הכבישים ולא אפשרו את המשך העבודה. זה מצב לא הגיוני של היעדר משילות", מתריע דויטש.

"במקביל, סגן הרמטכ"ל לשעבר ח"כ יאיר גולן מדבר ומעודד אותם להמשיך ולעשות הפגנות. הוא בעצם אומר להם: תמשיכו בפעולות האלימות שלכם, כי אתם תופסים את מדינת ישראל במקום הרגיש והיא תיכנע לכם. ואז אותו מחבל, מוחמד אבו אלקיעאן, שישב בכלא עד לפני שלוש שנים, חושב לעצמו שמדינת ישראל היא קורי עכביש ואפשר לעשות בה מה שרוצים. הפיגוע הזה כואב כל כך כי הוא היה צפוי. זעקנו מעל כל במה שמדינת ישראל מאבדת את הנגב".

דויטש מצביע על כמה דוגמאות קריטיות של פעולות שעושה ממשלת ישראל הגורמות לאיבוד המשילות בנגב: "המדינה מאבדת את הנגב, בדברים קטנים כביכול – על ידי כך שאפשרו להם לעצור את עבודות קק"ל, על ידי כך שבתוכנית החומש של הבדואים הוצא פרק האכיפה. בנוסף, בתעודת הזהות שלך ושלי יש שורת כתובת, לעומת זאת אצל 90,000 תושבי הפזורה כתוב רק שם השבט, כי למדינת ישראל אין מושג איפה האנשים האלה גרים. מדינת ישראל גם נמנעת מלטפל בפוליגמיה. אחוזים רבים מהגברים הבדואים נשואים לכמה נשים, ומאיפה הנשים האלו באות? מעזה, מהר חברון, מסיני ומירדן. שתי האחיות של הנייה, מנהיג החמאס בעזה, נשואות לגבר ישראלי וגרות בתל שבע. כל הנשים האלו גדלו על אידיאולוגיה חמאסניקית שדוגלת בחיסול מדינת ישראל, וככה הן מחנכות את הילדים שלהן. שליש מהבדואים תושבי הנגב הם צאצאים של פלשתיניות. אז למה אנחנו מצפים?" הוא תוהה.

איך אתה מסביר את התגובות מהצד הערבי אחרי הפיגוע, שמתנערות מהמחבל וממעשים אלימים?

"אני לא מתרשם מדיבורים, במיוחד מדיבורים בעברית. בסוף מה שקובע זה איך המדינה מתנהלת. וכשרע"מ אונסים את הממשלה לוותר על פרק האכיפה, וכשרע"מ אונסים את הממשלה לעצור את אכיפת חוקי התכנון והבנייה – ההשלכה לכך היא ביסוס הבדואיסטן, מדינה בתוך מדינה. מה שאומר חבר כנסת כזה או אחר לא משנה את המציאות בשטח".

מה לדעתך ניתן לעשות?

"ברור לכולם שלא מדובר באקט נקודתי אחד שצריך לעשות, אלא בסל של פעולות שיש לנקוט בהקדם. אנחנו מציעים תוכנית עומק לטיפול בשלל ההיבטים, ובהם הבנייה הלא חוקית, אובדן המשילות, הפוליגמיה, הטיפול והשמירה על התשתיות הציבוריות ועוד. בשטח יש הפקרות מוחלטת, והפתרונות צריכים להיות מקיפים והחלטיים".

דויטש משתף כי ארגונו גיבש הצעה מסודרת לתוכנית ממשלתית לטיפול במציאות המורכבת בדרום, שהוצגה בעבר בפני שרים וחברי כנסת, אך עדיין לא אומצה על ידם. "כיום לצערי יש ממשלה שלא יכולה להעביר את התוכנית הזו, והפיגוע אתמול כואב שבעתיים כי התרענו מפניו. הכתובת הייתה על הקיר", הוא אומר. "ליתר דיוק, הכתובת מרוחה על קירות 85,000 המבנים הבלתי חוקיים שנבנו בנגב".

בעקבות הפיגוע בבאר שבע ויתר הפיגועים שהתרחשו בחודש האחרון, בנוסף לחודש הרמדאן המתקרב, הולך ומתחזק בקרב מערכת הביטחון חשש ממשי מהסלמה ביטחונית. את הפיגועים האחרים ביצעו מחבלים ממזרח ירושלים ומיהודה ושומרון, והנחת העבודה כי פעילות כוחות הביטחון צריכה להתמקד דווקא ביו"ש ובירושלים הופרכה בעקבות הפיגוע האחרון בבירת הנגב.

"מדינת ישראל לא מבינה שהיא במערכה קיומית"

תא"ל במיל' אמיר אביבי, מייסד ומנכ"ל תנועת 'הביטחוניסטים', מודאג ביותר מהתנהלות המדינה ביחסה לטרור, ומפנה אצבע מאשימה בראש ובראשונה להתנהלות השב"כ במקרה זה: "בפיגוע בבאר שבע יש כשל גדול מאוד, כי בסוף מדובר בבן אדם שהחליט להתגייס לדאעש, לחם עם דעאש וחזר חזרה לישראל. אדם עם אידיאולוגיה כזו רצחנית ישב קצת בכלא, אמר 'אני מצטער' ושוחרר. בן אדם כזה לא היה צריך לחזור בכלל לישראל, אבל אם כבר אפשרו לו לחזור, היה צריך להשאיר אותו בכלא. ואם הוא כבר שוחרר מהכלא – אז אדם כזה היה צריך להיות תחת ניטור מתמיד ומוקפד של השב"כ. זה לא אדם שקם בבוקר בהיר אחד והחליט לעשות פיגוע. זה לוחם דאעש, זו פצצה מתקתקת מהדהדת. לא ייאמן איך הגענו למצב הזה", הוא אומר.

"צריך להבין שהאוכלוסייה הבדואית בנגב, וגם בצד המצרי, עוברת כבר תקופה ארוכה תהליך אסלאמיזציה דרמטי. הביטוי של ההקצנה הדתית הזו הוא הדומיננטיות של דאעש בצפון סיני. הבדואים בצפון סיני קשורים קשר ישיר לבדואים בארץ. יש הקרנה מאוד חזקה מהצד המצרי ומהצד העזתי על הבדואים בארץ. כך שיש תהליך אסלאמיזציה מתמשך וגם תהליך פלשתיניזציה מתמשך, ובעצם כיום הזהות של הבדואים הופכת יותר ויותר לזהות פלשתינית", הוא מסביר. "כמובן שהרשתות החברתיות והנגישות לתכנים ג'יהדיסטיים עושים את שלהם. מאוד קל לחמאס, לג'יהאד האסלאמי וליתר הארגונים לייצר נגישות לאוכלוסייה הזו ולהסית אותה".

הפיגוע בבאר שבע הוא פיגוע שמיני בחודש האחרון. למרבית המחבלים בפיגועים האלו יש אזרחות ישראלית. מה זה מלמד על פרופיל המחבלים?

"יש פה מאמץ גדול מאוד של ארגוני טרור לגייס ערבים־ישראלים לפיגועים. זה הולך ומתעצם. הם קיבלו רוח גבית מההצלחה שלהם במבצע שומר החומות לייצר פרעות בלב הארץ. במידה מסוימת, לחמאס וגם לרשות הפלשתינית בשלב הזה נוח להפעיל ערבים־ישראלים בתוככי הארץ מאשר להתעמת ישירות עם צה"ל, וזה מה שהם עושים".

תא"ל במיל' אביבי מציין כי בתנועתו גוברת ההערכה כי מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם מערכה על קיומה מבלי שהיא מודעת לכך. "מדינת ישראל מסתכלת על כל אירוע טרור ספורדית, אבל זו מערכה פלשתינית על כל ארץ ישראל. יש כמה מערכות שמתנהלות במקביל: ברשות יש מערכה של השתלטות על שטחי C, באותו זמן יש מערכה של הבדואים להשתלטות על הנגב, יש מערכה להשתלטות על הגליל, ובמקביל יש מערכה לקעקע את ביטחונם האישי של הישראלים. הם מנהלים מערכה על הארץ, ואנחנו בכלל לא מבינים שאנחנו במערכה ולא בונים מערכת נגד".

אתה חושב שנחזורלראות מאבטחים חמושים במקומות הומי אדם ובמרכזים מסחריים ברחבי הארץ כמו בימי האינתיפאדה?

"אם זה ימשיך ככה, האזרחים ימלאו את הוואקום הזה בעצמם. איפה שהמדינה לא נותנת מענה לביטחון, תמיד יהיו יוזמות אזרחיות. כמובן שעדיף שהמדינה תעשה את זה מסודר. אנחנו סבורים שהמדינה צריכה להקים בהקדם משמר לאומי. יש לנו לפחות 100,000 אנשי מילואים לא פעילים שבקלות אפשר לייצר מהם מערך שבשעת חירום מגן על היישובים. צריך לקבל החלטות, המדינה פשוט לא מבינה את סדר הגודל של המערכה שהיא נמצאת בתוכה".

עוד מדגיש אביבי כי לצורך שיקום המשילות בדרום יש להפנות את מלוא תשומת הלב למתחולל באזור: "כמי שהיה מח"ט בגבול מצרים, התמודד מקרוב עם הסוגיה הבדואית ומכיר את פעילות השב"כ לעומק, השב"כ צריך להתייחס למרחב הזה בסדר גודל אחר לגמרי, ובמיוחד לכוחות האסלאמיסטיים שבתוכו. השב"כ נמשך ליהודה ושומרון ולעזה, ובסוף בחלוקת הקשב והמשאבים העיסוק במה שנקרא מגמות חתרניות שמסכנות את המדינה דורש סדר גודל אחר של התעסקות.

"בנוסף, המדינה צריכה להפנות תקציבים למשטרה ולמג"ב. אם יש למדינה מיליארדים לשפוך על האחים המוסלמים, היא תמצא תקציב לשפר את יכולות המשטרה ומג"ב. מעבר לכך, יש להחיות את ההגנה המרחבית, לבנות משמר לאומי ולארגן בכל יישוב ויישוב בארץ אנשים חמושים במוכנות לשעת חירום. אני חושב שיש חוסר נכונות להסתכל למציאות בעיניים ולפעול. אנחנו בסכסוך ערבי־יהודי כבר מאה שנה והוא לא השתנה. יש גרעין קשה שאם לא נטפל בו זה יפגע בנו.

"ואחרי הכול, אני אופטימי כי אני מאמין בעם ישראל. עם כל האתגרים שניצבים לפתחנו, יש בעם שלנו עוצמות אדירות שבזמן אמת פורצות החוצה".

***